ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. זוהר ויחי רנ. - כוס ישועות אשא דהא בהאי כוס אתנגידו ברכאן מאינון ישועות דלעילא והוא נטיל לון וכניש לון.
ג. בראשית יב' - ויאמר ה' אל אברם לך לך. רש"י - להנאתך ולטובתך.
ד. שמות יב' - וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו. רש"י - וילכו ויעשו בני ישראל - וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם כאלו עשו. וילכו ויעשו - אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה. כאשר צוה ה' את משה ואהרן - להגיד שבחן של ישראל, שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן. ומהו כן עשו, אף משה ואהרן כן עשו. העמק דבר - הרבותא הוא שלא נהגו סלסול בעצמן רק משכו בעצמם טלה הפסח.
ה. הטורים - ויעשו. כן עשו. שתי עשיות, אחת לפסח ואחת למילה. יחזקאל טז' – בדמיך חיי. רש"י – שבדם פסח ודם מילה נגאלו. רות רבה ו' א' - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך.. וצדקות אשר עשית עם אבותינו במצרים שלא היו בידם מצות להתעסק בהם ויגאלו ונתת להם שתי מצות שיתעסקו בם ויגאלו ואלו הן דם פסח ודם מילה.
ו. פסיקתא זוטרתא - כיון שקבלו עליהם לעשות מעלה עליהם כאלו עשו: וכה"א בדניאל למן היום אשר נתת את לבך להבין ולהתענות נשמעו דבריך. דניאל י' יב' - ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני א-להיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך. רש"י - באתי בשליחות זו בשביל דבריך ורבותינו דרשו במס' יומא ואני באתי לתוך הפרגוד על ידך שהייתי מגורש מתוכו. יומא עז. - אמר לפניו רבונו של עולם אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שניה, לא נמצא מכריע את כולם, אמר הקדוש ברוך הוא, מי הוא זה שמלמד זכות על בני, אמרו לפניו רבונו של עולם, גבריאל, אמר להם יבא, שנאמר ואני באתי בדבריך.
ז. אורות הקודש ג' מוסר הקודש מז' - אין שום ישועה שלמה באמת, כי אם אותה שהנושע פעל להופעתה בפועל ידיו.
ח. מדבר שור דרוש הארבעה ועשרים - המעשים פועלים להוציא מן הכח אל הפועל הצפון בנפש.
ט. קובץ ד' מו' - ההשגה הא-להית, היא תלויה במעשים תליה עצמית.
י. אורות התחיה לא' - יתפתח הישוב בארץ ישראל, יבנה הבנין הלאומי, מתוכו יפוח רוח גדול, נשמת האומה תתעורר לתחיה.
יא. במדבר טו' – והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ד' א-להיכם ועשיתם אותם.. אני ד' א-להיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-להים אני ד' א-להיכם.
יב. שיחות הרצי"ה במדבר עמ' 148 - לפני כמה שנים היה כאן אדם חשוב מאוד, גר מלונדון שהיה כומר אנגליקני, איש מחשבה רציני. קראו לו ד"ר כרמל, על שם בית ספר יהודי גדול בלונדון. הוא למד כגוי על ישראל ונתקשר לרעיון 'עם סגולה'. החליט להתגייר. פעם פרסם מאמר ב'הצופה' ושמו: 'העם אשר בחרתי בו'. הוא הוזמן להרצות בפני סטודנטים ב'בית הלל' בירושלים. הוא הרצה בהתלהבות על אמונה וקדושה. שאל אותו אחד המאזינים: האם באמת כל פרטי המצוות חשובים? לדוגמא: ציצית, האם החוטים האלה כל כך חשובים לך? התלהב הגר וענה: האם אין לך יכולת להבין שעם סגולה צריך לבוש מיוחד? עם סגולה צריך יוניפורם, מדים, תלבושת מיוחדת. הציצית זה המדים!
יג. עולת ראי"ה א' סדר ציצית - התגלות החיים ממקור חיי הנפש באה ומתבלטת בכל אשר יעשה האדם בחיים.. "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ד' ועשיתם אותם". הראיה של פתיל התכלת, הדומה לים, לרקיע, ולכסא הכבוד, מזכירה אותנו את מצות ד', מעודדת בנו את הזכר הרוחני של קדושת המצות, את האורה הא-להית.. המתפרצת להתגלות במעשי המצוות כולם.. "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם". המעשים, הממשיכים בכח קדושתם בתור מצות א-להיות, את האורה הא-להית, בתוכיותם של החיים, פועלים הם את פעולתם, להאיר את כל מחשכי הטבעיות הגסה של האדם, שממנה באה ההשקפה החשוכה של כל הדעות הכוזבות, הרהורי מינות והרהורי עבודה זרה, שאנו מוצלים מהם ע"י ההארה הקדושה של אור ד' שבקדושת המצוות. והכח המחשבי העדין הולך הוא וחותר בתוך מעבי הגויה, ומעדן את הבשר ואת הדם, עד שהזוהמא הגופנית הולכת ומתנדפת, ובמקומה באה טבעיות עדינה של טהרת החיים, שהיא מזככת את הלב ואת העינים גם יחד ומשמרת אותם מתזנותם השובבה. "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, והייתם קדושים לא-להיכם". קובץ ז' רא' – שואלים במה זכה דורנו לגאולה. התשובה פשוטה היא.. מפני שהוא עסק בגאולת ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













