ישיבה בית המדרש
לספר על הנס, לחיות בדרך הטבע
מצוות סיפור יציאת מצרים מחדדת את תפקידם של הניסים בגילוי אמונת ה' בעולם, אולם גם הניסים באים לעיתים בדרך הטבע ולאחר השתדלות מעשית של ישראל | טעם הפסקת הניסים מרגע שנכנסו ישראל לארץ | קדושת ישראל מתגלה בארץ ישראל בדרך הטבע, אולם יש לזכור שהכוח למעשיהם של ישראל מגיע מידי ה'
מצווה לספר ביציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. כמו כן מצווה לזכור את יציאת מצרים בכל יום - ביום ובלילה, וכן בכל השבתות והחגים. בהמשך תתבאר משמעות המצווה.
בין טבע לנס
בתוך כך ראוי להתבונן על היחס שבין הנהגת ה' את העולם בדרך הטבע להנהגתו בדרך נס. הטבע מתנהל במסגרת מסודרת של חוקים שניתן להבין, ואילו הניסים פורצים את סדרי הטבע.
ההבדל בין הטבע לנס הוא רק מצד האדם, שסדרי הטבע נראים לו כמובנים ומתקיימים בכוחות עצמם על פי החוקים הטבועים בהם, ואילו הניסים אינם מובנים לו, ולכן הם מרשימים אותו יותר, באשר הם מגלים את כוחו של ה' שמתגבר על סדרי הטבע. אבל מצד הבורא אין הבדל בין הטבע והנס, שכן ה' מחיה את הכול, את הטבע ואת הנס כאחד. ברצונו קבע שהעולם יתנהל על פי חוקי הטבע, וברצונו קבע שלעיתים יתנהל בדרך שפורצת את החוקים ונקראת אצלנו 'נס'. לכן גם מה שנקרא נס יכול להיקרא טבע, במובן שגם להנהגת הניסים יש סדר שקבע הבורא (מהר"ל). מנגד, גם הטבע יכול להיחשב נס, משום שרק מפני רצונו של ה' הוא מתקיים, אלא שבמבט שטחי נראה שאת הנס ה' מנהיג באופן גלוי, ואילו את הטבע באופן נסתר. כך שניתן לקרוא להנהגת הטבע ניסים נסתרים, וכפי שאנו אומרים בתפילה: 'ניסיך שבכל יום עימנו' (רמב"ן שמות יג, טז).
עיקר ההנהגה בדרך הטבע
ככלל, ה' ברא את העולם באופן שיתנהל על פי חוקי הטבע, מפני שכך האדם יכול להוציא את כוחותיו אל הפועל באופן המיטבי. וכפי שביאר רבי יצחק עראמה (עקדת יצחק שער ג), שאם היה ה' מנהיג את עולמו בדרך נס, "לא היה שום מקום אל מציאות הבחירה האנושית אשר היא יסוד האדם, ולא שום מבוא אל השכר והעונש שהוא סוד תכליתו כמו שיתבאר". וכן כתב הר"ן (דרוש ח): "ההקדמה הראשונה, שחפץ השם יתברך ורצונו לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר, ושהטבע יקר בעיניו, לא ישנהו אלא לצורך הכרחי". וכן כתב המהר"ל (גבורות ה' סד): "כי הטבע ראוי להנהגת העולם והיא הנהגה של אמת, והצדיקים במה שהם צדיקים - חפצים באמת, ואינם חפצים שיצא העולם חוץ מסדר האמת". וכן ביאר הרב קוק (עין איה שבת ב, קצג-קצה), שהאדם מתגדל לפי רוב פעולתו בדרך הטבע.
מקומם של הניסים
אומנם מקום חשוב יש לניסים. ראשית, כדי לגלות את דבר ה' לעולם. לפיכך יציאת מצרים ומתן תורה התקיימו בניסים גדולים, שעל ידם התגלה ה' לעולם, ועל ידם התגלתה הבחירה שבחר ה' בישראל להיות לו לעם סגולה ולקבל את תורתו ולנחול את הארץ כדי להביא ברכה לכל משפחות האדמה, כפי שנאמר לאבות.
שנית, כדי לגלות שה' מנהיג תמיד את העולם, ולכן לעיתים בעת צרה, כשאין ברירה אחרת, ה' עושה ניסים. לעיתים הניסים נעשים באופן גלוי ומובהק, ולעיתים בדרך שנראית כדרך הטבע, אולם המתבונן על העולם במבט כולל, מבין שמאת ה' הייתה זאת.
וכן כתבו גדולי הדורות, שהניסים הגדולים הכרחיים לגילוי אמונת ישראל (רס"ג בהקדמה לאמונות ודעות; כוזרי א, יא; כה; פ-פו; רמב"ן שמות יג, טז; חינוך כא, ועוד רבים. וכן ראו רמב"ם יסודי התורה ח, א-ב).
משמעות הסיפור ביציאת מצרים
שתי מגמות עיקריות למצווה לספר בליל הסדר ביציאת מצרים: א) להשריש בדעתנו את הבחירה שבחר ה' בישראל עמו לגלות את דברו בעולם. ב) להשריש בדעתנו שה' מנהיג את עולמו, וכל דברי הנבואה שנאמרו בתורה ובנביאים יתקיימו. וגם אם ייראה לנו שהגאולה מתעכבת, נדע שה' מנהיג את העולם, וגם מתוך הצרות הוא מצמיח ישועות. והיא, האמונה שעמדה לאבותינו, תעמוד לנו שנזכה להמשיך להתבסס בארצנו עד לגאולה השלמה.
תכלית יציאת מצרים להיכנס לארץ ישראל
אומנם צריך תמיד לזכור שתכלית יציאת מצרים להיכנס לארץ ולהגשים בה את הייעוד האלוקי בדרכי הטבע. לכן ככלל, מעת שנכנסו ישראל לארץ, פסקו הניסים שהתקיימו לאבותינו במדבר, והשכינה החלה להתגלות דרך מעשי ידיהם של ישראל.
לפיכך משמעות הסיפור ביציאת מצרים היא כפולה: האחת, להתחזק באמונה שה' מנהיג את העולם, ולכן מובטח לישראל שלבסוף ייגאלו. השנייה, להתעורר ככל יכולתנו כדי להביא ברכה וגאולה לעולם. שכן מיציאת מצרים למדנו שהאדם אינו נמצא בבית כלא שאין ממנו מוצא, אלא מכוח האמונה והתורה שהתגלו לישראל ניתן לשבור את המחסומים לקדם את העולם אל גאולתו. והמקום המתאים לכך הוא ארץ ישראל, שבה ניתן להגשים את הרעיון האלוקי בדרכי הטבע. ולכן מצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות.
בארץ ישראל הקדושה מתגלה בדרכי הטבע
ארץ ישראל היא ארץ הקודש, היינו אף שהיא ארצית היא קדושה, וקדושתה מתגלה על ידי מעשיהם של ישראל בדרכי הטבע. אולם כשישראל בגלות, כיוון שלא ניתן לגלות את דבר ה' בתוך המציאות הטבעית, הקדושה מתגלה רק בנס שמעל הטבע, ואף קיומם של ישראל למרות כל הרדיפות הוא בנס. אבל זהו מצב של בדיעבד, וכפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורות התחיה כח): "הקדושה שבטבע היא קדושת ארץ ישראל, והשכינה שירדה בגלות עִם ישראל, הוא הכישרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע. אבל הקדושה הלוחמת נגד הטבע אינה קדושה שלמה".
לכן המצווה לכבוש את הארץ ולהגן עליה צריכה להתקיים על ידי צבא ישראל בדרך הטבע. ולכן ציווה ה' את משה לספור את יוצאי הצבא במדבר לקראת מלחמת כיבוש הארץ. וכפי שכתב הרמב"ן (במדבר א, מה): "כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף". לכן היו צריכים גם לשלוח מרגלים לקראת כיבוש הארץ, כי אין לסמוך על הנס אלא יש לקיים את המצווה כדרך הטבע (רמב"ן במדבר יג, ב).
לזכור שה' נתן לנו את הכוח
אומנם העיסוק ביישוב הארץ, שמביא ברכה ומעצים מאוד את האדם, עלול לגרום לכך שנתגאה ונשכח את ה' ואת הייעוד המוטל עלינו. שנאמר: "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (שם ח, יז), ובעקבות זה נאבד מעל הארץ הטובה. כדי שזה לא יקרה, הורתה התורה: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל, למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה" (שם ח, יח).
דייק הר"ן וביאר שאם התורה הייתה רוצה להפחית בערך מעשה ידיהם של ישראל, הייתה אומרת: 'כי הוא הנותן לך חיל', אבל היא אמרה "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", ללמדנו שישראל בכוחם עושים את החיל, אלא שעליהם לזכור כי ה' נתן להם את הכוח הזה (דרשות הר"ן, תחילת דרוש י).
נמצא שעל כל דבר טוב שקורה לנו, עלינו להודות לה' ולברך אותו על כך. מתוך כך עלינו להתחזק להמשיך לפעול בכל כוחנו כדי לקיים את רצון ה' בעולם על ידי מעשה ידינו, ותפילתנו שה' יעזור לנו במעשה ידינו. "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
השתדלות לקראת הניסים של יציאת מצרים
אף הניסים הגדולים, שנועדו לגלות את דבר ה' בעולם, הקפיד ה' שיתרחשו לאחר התעוררות של ישראל, כדי שיהיו שותפים בהוצאתם לפועל, ולא יטעו לחשוב שאין ערך למעשיהם. לכן יציאת מצרים התקיימה לאחר שישראל הסכימו לזבוח לה' את אלילי מצרים. וכן אמרו חכמים שקריעת ים סוף התרחשה אחר שנחשון בן עמינדב החל להיכנס לים (סוטה לז, א). וכן מתן תורה היה אחרי שישראל אמרו: "כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ח).
אין מתפללים לנס גמור
גם בתפילה מתפללים על דברים שיכולים להגיע בדרך הטבע ולא מבקשים ניסים. לכן כאשר נצרכו מאוד למים, קבעו תענית לתפילה על הגשמים בזמן שיש עוד סיכוי שירדו, עד חצי חודש לפני חג השבועות, ולא לאחר מכן, כי אז ירידת הגשמים היא בדרך נס, ואין מתפללים "על מעשה ניסים" (ירושלמי תענית ג, ב).
וכן בכל העניינים שהאדם נצרך, לא יתפלל שיעשה לו ה' נס שלא כדרך הטבע (ספר חסידים תשצד, גבורת ארי תענית יט, א).
השתדלות לקיום הניסים שבמקדש
אמרו חכמים (משנה אבות ה, ה): "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", ומהם שלא הסריח בשר הקודש מעולם. אף על פי כן לא הכינו שולחנות זהב או כסף להנחת הבשר שמא יסריח, אלא הכינו לכך שולחנות של שיש, הרי שלא סמכו על הנס שבשר הקורבנות לא יסריח (משנה תמיד ג, ה; רמב"ם, רע"ב).
נס נוסף שהיה במקדש, שלא ראה כהן גדול קרי בליל יום הכיפורים, ואף על פי כן התאמצו מאוד להשאירו ער כל הלילה, כי אין סומכים על הנס (ירושלמי יומא א, ד).
עוד אמרו שבדרך נס לחם הפנים נותר חם וטרי לאחר שבוע (יומא כא, א), ולמרות זאת טרחו להניחו באופן שמונע את עיפושו (ירושלמי שקלים ו, ג). על עצם העניין שהיו בבית המקדש עשרה ניסים, ביאר המהר"ל (דרך חיים שם) שהואיל ובית המקדש הוא קדוש ומובדל מהטבע, הכרח הוא שיהיו בו ניסים.
מתוך העיתון 'בשבע'
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית











