ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מצד אחד, נביא שמבחינות מסוימות דומה למשה רבנו. ומצד שני, הוא שפל שבשפלים כמו בקשריו עם אתונו.
ננסה למצא מילה מנחה בפסוקים המתארים את מסריו של בלעם. ואם נצליח, נזכה לתובנה חשובה לנו מאוד, כמי שמנסים ללכת בדרכם של דוד המלך ואליהו הנביא, ומבחינה מסוימת אחרת ללמוד ממשה רבנו.
וז"ל התורה כשהיא מגדירה את מסריו של בלעם:
"וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה" (במדבר כב, כ); "וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר ... וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר " (שם כג,ה-יב); "וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר : וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר ה': ... הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְ דִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה: ... וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְ תִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה" (שם כג, טז - כו); "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְ תִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְ דַבֵּר ה' אֹתוֹ אֲדַבֵּר " (שם כד, יב - יג).
הצירוף דבר המופיע בתוך דָּבָר-דיבור, חוזר על עצמו מספר רב של פעמים (14).
הסברנו בעבר כי משמעות דָּבָר-דיבור היא נבואה. להלן מספר דוגמאות מתוך רבות:
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" (דברים א, א), "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ" (א, א) או "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז, יא).
נציע כי ל-דָּבָר-דיבור יש משמעות נוספת והיא תפילה.
ביטוי זה מצוי גם בפרשיה מיוחדת העוסקת בנושא 'מי מריבה' בפרשה הקודמת - חוקת.
הקב"ה ציוה: "קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע..." (במדבר כ, ח).
אך משה פעל בדרך הבאה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם..." (שם כ, יא).
הנצי"ב ב"הרחב דבר" (פרשת חוקת, שם כ, יג) מביא את דברי חז"ל על הפסוק החידתי הבא: "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו). וז"ל המדרש בקיצור: "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל זו תפילתו של אליהו שעלה לכרמל. וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן זו תפילתו של דוד. מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים זה משה שלא התפלל אלא הכה ולכן גזר הקדוש ברוך הוא עליו שלא יכנס לארץ ישראל בשביל מי בשביל רְהָטִים של 'מי מריבה' " (ויקרא רבה פרשה לא סימן ד).
מוסיף הנצי"ב ראש ישיבת וולוז'ין ('אם הישיבות' בדורות האחרונים שלפני השואה): "והנה רבותינו ז"ל גלו הלוט שעל זה הענין הנפלא, אפילו בזמן שרוצה הקדוש ברוך הוא להשפיע טובה בבירור, ואין השעה צריכה לעורר רחמי שמים, מכל מקום כך רצונו יתברך שיתפללו מקודם, כי כך קבע מי שאמר והיה העולם".
אם כך, זכינו אכן לתובנה חדשה, התפילה נקראת גם שיח, ומכונה בכתוב דָּבָר-דיבור .
בחסדי שמים, אנו חיים בתקופה שבה אנו זוכים לראות ניסים רבים.
כדי להמשיך בכך עלינו להמשיך להתפלל.
התפילה מתקבלת יותר כאשר אנו מאוחדים,
ומביטים אחד על השני בעין טובה,
כצאצאיו של אברהם אבינו (וההיפך מצאצאי בלעם).
מי יתן ונתקדם עוד יותר בדרך אל המטרה, תוך תפילה לשלום הפצועים,
לנחמה למשפחות השכולות, לחזרתם של החטופים
ולהבסתם של כל אויבינו הרשעים נטולי כל צלם אנוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
