ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
"בליל יום הקדוש שהנני ער ועוסק במסכת יומא, בסדר העבודה, כמנהגי, באשמורת, בנגינותי, והנה נפל עלי פחד וחרדה מרוממות קדושת העבודה במקדש... שהיה מאחד את ישראל וארצו הקדושה במקור העליון האלוקי.
ואתיפח בבכי ממושך בלי להפסיק, ואחשוב ואבין, שאין לקצץ בעבודת הקורבנות לעתיד לבוא, כמו שהותחל על ידי להיכתב במגילת קודשים, מגילת סתרים, על יסוד דברי המורה ומאמרי חז"ל. (כלומר – הוא מעיד על עצמו, שבהתחלה חשב שעבודת הקרבנות לא תתחדש, על סמך דברים מחז"ל והרמב"ם, והוא התחיל לכתוב על כך מגילה נסתרת, אך בעקבות לימוד עבודת הכהן ביום הכיפורים, הבין שטעה וחזר בו – נ.י.).
סוד עמוק, כח עליון נשגב וקדוש היה בעבודת הקרבנות במקדש..." (אורות המקדש עמ' 74).
ובאמת, כל מי שמעמיק בנפשו פנימה, ומייחל באמת לבניין המקדש במהרה, ולא רק כמצוות אנשים מלומדה שואל את עצמו - מה לבן התרבות המערבית ולעבודת הקורבנות? מה לאדם שמורגל לקנות בשר באריזות פלסטיק סגורות, ולעבודה רוחנית על-ידי זביחת בעלי-חיים?
יתר על כן – נאמר בגמרא (ברכות לב:) "אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר מן הקרבנות", ודבריו מובנים ומתבקשים, שהרי התפילה היא עבודה שבלב ובדיבור, התקשרות לה' דרך הרבדים הרוחניים הגבוהים שבאדם, ולעומתם הקורבנות הם עבודה ברובד המעשה. התפילה היא גם עבודתו של האדם נזר הבריאה, ואילו הקרבנות מביאים לידי ביטוי רבדים נמוכים יותר של הבריאה – חי, צומח ודומם, וגם בהיבט זה התפילה גדולה מהקרבנות. אם כן התפילה נעלה מהקורבנות, ומדוע אנו כה משתוקקים להתחדשותם? אם יש לנו כיום את התפילה הגדולה יותר, מדוע אנו משתוקקים לעבודת הקרבנות הקטנה יותר?
התשובה נעוצה בשאלה. באמת החידוש הגדול של עבודת המקדש והקרבנות על פני עבודת ה' של הגלות ועבודת התפילה הוא דווקא בכך, שהיא עוסקת גם ברבדים הנמוכים של העולם – חושיו הגשמיים של האדם, בעלי החיים, הצומח והדומם. ביטוי לכך מצאנו במשנה (סוטה מח:) – "העיד ר' יהושוע מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות. ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות". כלומר חסרון המקדש פוגע בשפע הגשמי של העולם, כי הוא זה שמקשר בין הגשמיות לה'.
והחיסרון הוא בכך שעבודת ה' בתפילה ובגלות נוגעת בחלקים קטנים מהמציאות – רק עם ישראל שותף בעבודת ה', וגם אנחנו עושים זאת רק בחלקים קטנים מהאישיות שלנו – חלקי הדיבור, המחשבה והלב. עבודת הדיבור והלב של היהודי. לעומת זאת, במקדש משתתפים חושים רבים של האדם בעבודת ה' – שמיעת שירת הלוויים, ריח הקטורת, טעם בשר הקורבנות ומראה יופיו של הבניין הנאה בעולם. במקדש גם כל חלקי העולם שותפים לעבודת ה': הצומח, החי ואף הדומם – בניסוך המים ובמלח, וגם כל האנושות משתתפת עימנו, שהרי "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
ואז מה? מה חסר כשנפגשים רק ברבדים הגבוהים של המציאות?
נביא משל מהחיים. ניקח שני אנשים שרוצים להיפגש פגישה עסקית חשובה. מטרתם להעביר מידע זה לזה. מידע אפשר להעביר בדיבור הדדי, ולכן ביכולתם לדבר בטלפון ולהסתפק בכך. אולם, כולנו יודעים שבמציאות במצבים רבים, אנשים אומרים שחייבים פעם אחת להיפגש פנים אל פנים, כי זה לא אותו דבר. בפגישה פנים אל פנים, פוגשים את האישיות, וזה מעבר לדיבורים ולמחשבות.
עכשיו נעלה דרגה במשל. בני משפחה קרובים רוצים להיפגש זה עם זה – האם הם יסתפקו בטלפון? או בזום? למה לא – הרי בטלפון אפשר לדבר מצוין, ובזום אפשר גם לראות זה את זה? ברבדים הגבוהים לא חסר כלום, לשם מה צריך את הרבדים הנמוכים?
ואם הם בני זוג נשואים – האם הם יסתפקו בטלפון ובזום?
היום כשאנו מתפללים, אנו מדברים עם ה' בטלפון, בזמן המקדש כשאנו מתפללים ומקריבים קרבנות, אנו נפגשים עם ה' פנים אל פנים. מפגש קרוב קרוב. במקדש, הקשר בין ה' וישראל משול למפגש בין בני זוג נשואים. מפגש אמיתי הוא מפגש בכל הרבדים, וזה קיים רק כשהמקדש קיים!
בימים אלה, כשאנו מייחלים לבניין המקדש, אנו פונים לה' ואומרים: לא מסתפקים בשיחת טלפון! רוצים פגישה אמיתית פנים אל פנים!
"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'" – וכשם שבא לראות כך בא ליראות, אנו רוצים פגישה שבה כביכול – רואים ונראים, מתבוננים זה בעיניו של זה, נפגשים קרוב קרוב, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

















