ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
חז"ל ניסו להסבירו בשלל דרכים:
א. בברייתא מצאנו "ובין תופל אלו דברי תפלות שתפלו על ה'מן' " (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לד, וכך הסביר גם מדרש ההלכה במקום ה'ספרי') פירוש זה מסתמך על הביטוי הבא הסמוך והוא לָבָן, המופיע גם בהקשר של המן "והוא כזרע גד לבן" (שמות טז, לא).
ב. במדרש אגדה (במקום) ביארו "לפי שאמרו דברים של תפלות על הקדוש ברוך הוא, (שנאמר) "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד' " (במדבר יא, א).
ג. ב'פתרון תורה' (עמוד 229 , מדרש מתקופת הגאונים) הציעו "מחלוקת של קרח".
ד. הרמב"ן (במקום) איננו מתייחס באופן פרטני לרשימה, אבל מסכם כי לדעת רבי יהודה במדרש, בכל הביטוים בפסוק זה יש רמז למאורעות שיש להוכיח את עם ישראל עליהם. בדרך זו צעד גם אברבנאל "שהם המקומות שהכעיסו בהם ישראל את המקום יתברך".
ה. הגר"א ב"אדרת אליהו" (במקום) פירש "הוא תבערה כי שם היו בוכים על דברי תפלות כדכתיב למשפחותיו", זאת בהמשך לדברי חז"ל, המכנים קשרים בינו לבינה בכינוי תיפלות (עיינו כדוגמא מגילה דף יב ע"ב).
ו. החיד"א ב'פני דוד' (במקום) הביא "רמז לבין המצרים (הימים בהם אנו נמצאים ובהם קוראים פסוקים אלה) כמו שפירש הרב 'כלי יקר' בין פארן שמשם גזרת המרגלים שבכו ליל ט' באב ובין תופל שעשו העגל בי"ז בתמוז שנשתברו הלוחות".
החיסרון של כל הפירושים החשובים הללו הוא שאין להם רמז ישיר בכתוב עצמו.
לכן, אחרי בקשת המחילה, נציע פתרון היושב על רמז בכתוב.
ידידו וחברו של דוד המלך, שהפך להיות שונאו ומי שניסה להדיחו באמצעות מרד בנו אבשלום, היה אֲחִיתֹפֶל . שמו של אביו איננו נזכר בכתוב. לבעל ה'מקנה', בחידושיו על מסכת קידושין, היה ברור כי הוא גר, לכן אין לו אב מבחינה הלכתית. אם כך גירותו רמוזה בשמו "אחי-תופל" שמשמעותו היא אחינו=גר צדק, שהצטרף אלינו מן התופל, כלומר בא ממשפחה של עובדי עבודה זרה. לפי זה ברור מדוע אביו נזכר בעקיפין בפסוק הבא "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו" (שמואל ב' יז, כג). רק לאחר שאחיתופל נתן לאבשלום עצה מחפירה, ניסה להסיתו להרוג את אביו וגרם לנתק נוראי בין האב ובנו, הוא הבין שטעה. חז"ל מסבירים לנו שאחיתופל ראה חזיון לא ברור, שממנו הבין שהמלך הבא זה הוא. לכן נקט בתכסיסים פסולים שהיו אמורים, לשיטתו, להביאו אל כס המלכות. כך מפורש במסכת סנהדרין (דף קא ע"ב) "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו ואלו הן: ... ואחיתופל, ... אחיתופל ראה... והוא סבר איהו מלך, ולא היא - בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה". כשאחיתופל הבין לאן התדרדר, הוא החליט להתאבד ואז איבד את זכותו להיקבר בקבר ישראל. לכן נקבר בקבר אביו, עובד העבודה זרה.
אם כך, בביטוי תֹּפֶל משה רבנו מבקר את עם ישראל על שנכשל בעבודה זרה בזמן המדבר. יתרונה של הצעה זו שיש לה אחיזה בלשון הכתוב. כך רמוז גם בשמו של אליעם - גיבורו של דוד - שאביו היה אחיתופל (שמו"ב כג, לד). השם אליעם רומז על גיור, שהרי הוא כולל את נוסחת הגיור ,עמך עמי א-להיך א-להי'. אחיתופל היה גם סבא של בת שבע, שהייתה תחילה אשת אוריה החיתי כלומר גר. כל בני המשפחה היו כנראה גרים. משפחת גרים זו הצטרפה אל עם ישראל אחרי שבניה היו, בתחילת דרכם, עובדי תופל. בזכות תובנה זו, חלק ניכר מהפירושים שהבאנו לעיל בשם גדולי עולם נמצא להם מקור בכתוב.
הבה נתפלל שימים אלה יהפכו לימי שמחה, כפי שניבא הנביא זכריה:
"כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (שבעה עשר בתמוז)
וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה)
וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים"
זה יקרה כאשר נגביר את "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח, יט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
