ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
הקדוש ר' מנשה דוידוביץ' הי"ד, תלמיד ישיבת מרכז הרב, עלה בגבורה ובקדושה בסערת הקרב השמיימה במלחמת יום הכיפורים. אישיותו, כלוחם וכאיש קודש אמיתי, הרשימה את כל סביבותיו.
וכך סיפרו עליו – מנשה הגיע כחייל חדש לפלוגה, בעת שהיחידה שירתה במוצב בבקעת הירדן. כידוע, בקעת הירדן היא מקום חם מאוד.
והנה, כשנכנס מנשה לצריף המגורים, הוא גילה שבמקום תלויות תמונות לא צנועות, הפוגעות בקדושת המחנה. ללא אומר ומילה, הוא לקח את חפציו, והשתכן בבונקר הלוהט. כשראו זאת חבריו למוצב ומפקדו, הם התביישו במעשיהם, ומיהרו להסיר את התמונות, ו'התקרית' חוסלה.
לימים, כשהכירוהו יותר מקרוב, התברר שמנשה לא ניסה בצעד זה ללחוץ על האחרים או לכפות עליהם את דעתו, אלא הוא התכוון באמת ובתמים ללון בבונקר הלוהט... (ספר הזיכרון 'סגולת מנשה').
סיפור זה הוא דוגמא ומופת ליהודי קדוש, שיישם במסירות גדולה מצווה המופיעה בפרשתנו, כפי שנאמר: "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מ... דבר רע...כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר...".
בהבנת פסוקים אלו, נחלקו הראשונים, הרמב"ם לא פירש זאת כמצווה מיוחדת, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, שכחת הלאוין יא) בעקבות הספרי לומד מכאן, שיש איסור מיוחד לעשות דבר רע, הגורם לסילוק שכינה במחנה היוצא למלחמה.
הספרי לומד מהפסוק "ולא יראה בך ערוות דבר", שבמחנה היוצא למלחמה, יש להישמר במיוחד מעבירות שהם דומות לענייני עריות, כלומר עבירות שבגללם מסתלקת השכינה ובגללם גלו הכנענים., ואלו הם: עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים וקללת ה'. בנוסף – איסור זה כולל גם איסור לשון הרע במחנה, כי נאמר בפסוק "דבר רע", מלשון – דיבור רע.
ומבאר הרמב"ן שלמרות שמדובר כאן ברשימת עבירות (עריות, עבודה זרה וכו') שאסורים תמיד לכל ישראל, בכל זאת במחנה היוצא למלחמה חידשה התורה, שהנכשל בעבירות אלו עובר על איסור כפול.
ומסביר הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים כג, י) שאחד הטעמים לאיסור זה, כי "הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחימה כצאת מחנה על אויב", שהרי בזמן המלחמה מותרים פעולות של הרג והרס, שבמציאות של שלום אלו מעשים שליליים. לכן בצבאות הגויים, מקובל שהלוחמים עושים מעשי אכזריות, גזל, ניאוף וכל נבלה. כדי להישמר מכך, עלינו להיזהר יותר מהזמנים רגילים, ולפרוש ולהתרחק מעבירות ומירידה רוחנית.
כלומר – בעת מלחמה, כשאדם עסוק בהריגת אוייב, והוא עושה מעשים שבמציאות רגילה הם אסורים ורק במלחמה מותרים, הרי הוא עלול חלילה להישחק רוחנית. בנוסף לכך – הוא גם שרוי במתח גדול, כך שגובר הסיכוי להיכשל וליפול בעבירות, ולכן צריך להישמר במיוחד.
דוגמא נוספת לעיקרון הרוחני שמציב כאן הרמב"ן, אפשר להביא מתחילת פרשתנו, בה נאמר: "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר...". וידועים דברי חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור...".
מכאן נמצאנו למדים, שהיציאה למלחמה כרוכה גם בסכנה רוחנית, והתורה מציבה את הדרכים כיצד להתמודד עם אותו קושי רוחני, לעיתים נתנה מקום לקושי כמו באשת יפת תואר, ולעיתים הציבה מראש גדרות והרחקות, כמצוות "ונשמרת מכל דבר רע".
להקפדה על מצווה זו יש חשיבות מיוחדת, שהרי כל התנ"ך מלא בכך, שהניצחון של עם ישראל במלחמה תלוי בשכינה ההולכת עימנו, מגינה עלינו ונותנת את אויבינו לפנינו, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך" (דברים כג). השכינה שורה עלינו רק כשאנו דבוקים בה' ושומרים מצוותיו, ולכן עלינו להישמר מעבירות המסלקות את השכינה, ו"לא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
המצווה כפשוטה נאמרה רק במחנה היוצא למלחמה, אך העיקרון הרוחני היסודי וודאי קשור לכלל עם ישראל. בימים אלו, עת עם ישראל שרוי במלחמה, ראוי לכולנו להתחזק במצווה חשובה זו, לשמור על הקדושה והטהרה, ובזכות זאת יתהלך ה' בקרב מחנינו, יגן על כל לוחמינו, ונזכה לניצחון ולישועה גדולה!
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
