ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
הקדוש ר' מנשה דוידוביץ' הי"ד, תלמיד ישיבת מרכז הרב, עלה בגבורה ובקדושה בסערת הקרב השמיימה במלחמת יום הכיפורים. אישיותו, כלוחם וכאיש קודש אמיתי, הרשימה את כל סביבותיו.
וכך סיפרו עליו – מנשה הגיע כחייל חדש לפלוגה, בעת שהיחידה שירתה במוצב בבקעת הירדן. כידוע, בקעת הירדן היא מקום חם מאוד.
והנה, כשנכנס מנשה לצריף המגורים, הוא גילה שבמקום תלויות תמונות לא צנועות, הפוגעות בקדושת המחנה. ללא אומר ומילה, הוא לקח את חפציו, והשתכן בבונקר הלוהט. כשראו זאת חבריו למוצב ומפקדו, הם התביישו במעשיהם, ומיהרו להסיר את התמונות, ו'התקרית' חוסלה.
לימים, כשהכירוהו יותר מקרוב, התברר שמנשה לא ניסה בצעד זה ללחוץ על האחרים או לכפות עליהם את דעתו, אלא הוא התכוון באמת ובתמים ללון בבונקר הלוהט... (ספר הזיכרון 'סגולת מנשה').
סיפור זה הוא דוגמא ומופת ליהודי קדוש, שיישם במסירות גדולה מצווה המופיעה בפרשתנו, כפי שנאמר: "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מ... דבר רע...כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר...".
בהבנת פסוקים אלו, נחלקו הראשונים, הרמב"ם לא פירש זאת כמצווה מיוחדת, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, שכחת הלאוין יא) בעקבות הספרי לומד מכאן, שיש איסור מיוחד לעשות דבר רע, הגורם לסילוק שכינה במחנה היוצא למלחמה.
הספרי לומד מהפסוק "ולא יראה בך ערוות דבר", שבמחנה היוצא למלחמה, יש להישמר במיוחד מעבירות שהם דומות לענייני עריות, כלומר עבירות שבגללם מסתלקת השכינה ובגללם גלו הכנענים., ואלו הם: עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים וקללת ה'. בנוסף – איסור זה כולל גם איסור לשון הרע במחנה, כי נאמר בפסוק "דבר רע", מלשון – דיבור רע.
ומבאר הרמב"ן שלמרות שמדובר כאן ברשימת עבירות (עריות, עבודה זרה וכו') שאסורים תמיד לכל ישראל, בכל זאת במחנה היוצא למלחמה חידשה התורה, שהנכשל בעבירות אלו עובר על איסור כפול.
ומסביר הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים כג, י) שאחד הטעמים לאיסור זה, כי "הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחימה כצאת מחנה על אויב", שהרי בזמן המלחמה מותרים פעולות של הרג והרס, שבמציאות של שלום אלו מעשים שליליים. לכן בצבאות הגויים, מקובל שהלוחמים עושים מעשי אכזריות, גזל, ניאוף וכל נבלה. כדי להישמר מכך, עלינו להיזהר יותר מהזמנים רגילים, ולפרוש ולהתרחק מעבירות ומירידה רוחנית.
כלומר – בעת מלחמה, כשאדם עסוק בהריגת אוייב, והוא עושה מעשים שבמציאות רגילה הם אסורים ורק במלחמה מותרים, הרי הוא עלול חלילה להישחק רוחנית. בנוסף לכך – הוא גם שרוי במתח גדול, כך שגובר הסיכוי להיכשל וליפול בעבירות, ולכן צריך להישמר במיוחד.
דוגמא נוספת לעיקרון הרוחני שמציב כאן הרמב"ן, אפשר להביא מתחילת פרשתנו, בה נאמר: "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר...". וידועים דברי חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור...".
מכאן נמצאנו למדים, שהיציאה למלחמה כרוכה גם בסכנה רוחנית, והתורה מציבה את הדרכים כיצד להתמודד עם אותו קושי רוחני, לעיתים נתנה מקום לקושי כמו באשת יפת תואר, ולעיתים הציבה מראש גדרות והרחקות, כמצוות "ונשמרת מכל דבר רע".
להקפדה על מצווה זו יש חשיבות מיוחדת, שהרי כל התנ"ך מלא בכך, שהניצחון של עם ישראל במלחמה תלוי בשכינה ההולכת עימנו, מגינה עלינו ונותנת את אויבינו לפנינו, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך" (דברים כג). השכינה שורה עלינו רק כשאנו דבוקים בה' ושומרים מצוותיו, ולכן עלינו להישמר מעבירות המסלקות את השכינה, ו"לא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
המצווה כפשוטה נאמרה רק במחנה היוצא למלחמה, אך העיקרון הרוחני היסודי וודאי קשור לכלל עם ישראל. בימים אלו, עת עם ישראל שרוי במלחמה, ראוי לכולנו להתחזק במצווה חשובה זו, לשמור על הקדושה והטהרה, ובזכות זאת יתהלך ה' בקרב מחנינו, יגן על כל לוחמינו, ונזכה לניצחון ולישועה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
