ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
גולת הכותרת בממצאיו של אדם זרטל היה מזבח יהושע בהר עיבל. הוא זיהה במרומי ההר אתר בולט בהיר, וכשהחל לחפור במקום גילה שהצבע הבהיר נבע מכך שהאתר ניטש מרצון וכוסה בכוונה בעפר שנחפר מאדמת הסביבה, ולא נהרס בחורבן כזה או אחר כמו אתרים ארכיאולוגים רבים.
הארכיאולוגים המשיכו לחשוף את האתר וממצאיו, ותדהמתו של אדם זרטל הלכה וגברה. התברר שמדובר במזבח שמבנהו מתאים למצוות התורה, והוא עשוי מאבנים שלמות שלא סותתו בברזל. הממצאים תוארכו לתקופת יהושע בן נון, ובמקום היה אפר רב ושרידי עצמות בעלי חיים. העצמות והאפר נשלחו לבדיקת מעבדה, והתברר שמדובר בשרידי בעלי חיים טהורים בלבד, שמאפייניהם תואמים לדיני הקרבנות בתורה.
לפתע, קמו וניצבו באופן ממשי דבריו של ספר יהושע (ח, ל-לא): "אז יבנה יהושע מזבח לה'... בהר עיבל... כאשר ציווה משה עבד ה'... ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל, ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים".
הממצאים הללו חוללו מהפך אצל אדם זרטל. עד אז, הארכיאולוגים טענו שסיפורי התנ"ך הם המצאה מאוחרת, וחוקי התורה נאספו אט אט מכלל חוקי הדתות של כל העמים בסביבה, וגובשו לחוקה מסודרת רק בימי יאשיהו.
לתדהמתו התברר לו שסיפורי ספר יהושע הם מציאות ממשית המתוארכת בממצאים לתקופת יהושע, ובני ישראל נהגו כבר אז להקריב קרבנות לפי מצוות התורה, והוא החל להאמין שאכן האנשים שהקריבו את הקרבנות במזבח בהר עיבל קיבלו בעצמם את התורה בהר סיני.
ובאמת, יש בממצאים הללו דבר עוד יותר מדהים. יהושע מוסיף שם ומספר שהוא עשה במזבח מעשה ייחודי נוסף - "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה...".
בכך קיים יהושע את ציווי משה בתורה, בפרשת כי תבוא (כז, א-ח) "והיה ביום אשר תעברו את הירדן... והקמות לך אבנים גדולות... וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת... והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה... בהר עיבל ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' אלוקיך, מזבח אבנים... אבנים שלמות תבנה את מזבח ה'... והעלית עליו עולות... וזבחת שלמים... וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת...".
המילה 'אבנים' חוזרת בפרשייה זו פעמים רבות, וגם הציווי על כתיבת התורה על האבנים חוזר על עצמו. ומכאן מביא רש"י בשם חז"ל "נמצאת אתה אומר: ג' מיני אבנים היו – שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל". ובאמת בספר יהושע (ד) מתואר כיצד חוץ ממזבח האבנים בהר עיבל, הקימו בני ישראל גם גלי אבנים בירדן ובגלגל, שיהיו זיכרון ועדות לבני ישראל על הניסים שהתחוללו בכניסתנו לארץ.
וכאן צפות שתי שאלות – א. מה ההדגשה המיוחדת הזו על ה'אבנים', הן בלשון הציווי בתורה והן בכך שמיד עם כניסתנו לארץ הקמנו שלוש מיני אבנים? ב. כל המזבחות עניינם הקרבת קרבנות, מה השתנה מזבח יהושע בהר עיבל שחלק מעניינו הוא גם כתיבת התורה על האבנים?
נראה שיש כאן לימוד גדול לכניסתם של ישראל לארץ. עד שנכנסנו לארץ, זכינו שדבר ה' הופיע אלינו בתורה הניתנת במדבר דרך משה רבינו. משנכנסנו לארץ, מלמדת אותנו התורה, שמעכשיו נלמד את התורה ואת דברי ה' דרך אבני הארץ. התורה כתובה מעכשיו על אבני הארץ, ומעכשיו מי שיסתכל עליהם יראה את התורה וגם את ניסי והשגחת ה', כפי שנכתב על אבני הר עיבל וכפי שמזכירות האבנים שהוקמו בירדן ובגלגל.
המדהים הוא, שהסוד העתיק שנכתב על האבנים הקדומות, שב ובקע בימינו מתוך האבנים, ולימד יהודים רחוקים שסלעי הארץ מלמדים שתורת משה אמת!
התורה שצומחת מתוך סלעי הארץ ועד כמה זה נוכח בספר יהושע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.














