ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
עם פתיחת שנת הלימודים שוב עולה על הפרק סוגית חינוך הילדים. ויש לדעת שחינוך אינו מסתכם רק בשליחת הילד לישיבה ברמה טובה והכוונתו במסלול הישר, אלא חינוך אמיתי דורש אסטרטגיה, מחשבה ותכנון, לצד ליווי תמידי המתאים את צורת החינוך לתכונות נפשו של הילד. פרשת השבוע מדגישה כמה מן הרעיונות הנוגעים בלב ליבה של סוגית חינוך הילדים, הבה נלמד כיצד התורה מדריכה אותנו וננסה להפנים את מסריה.
הפרשה עוסקת בבן סורר ומורה, התורה מתארת כיצד למרות התראות וענישה, הילד ממשיך בדרך של זלילה, פריקת עול וחוסר כבוד לסמכות. חז"ל מסבירים שאף שאין חטאיו לעת עתה גדולים, אבל ישנו חשש שהמסלול שהילד הולך בו מסוכן, והרגליו השליליים עלולים להובילו לאבדון אם לא יטופלו מיד.
אף שהמסר הפשוט הוא שעל ההורים והמורים להתערב מוקדם על מנת לעקור ממנו כל הרגל רע, לפני שתכונות רעות אלו יוקבעו בנפשו של הילד, אך ישנו כאן מסר עמוק ויסודי יותר.
התורה מתארת את הבן הסורר והמורה כמי שגונב מעט כסף מהוריו כדי לקנות בשר ויין. תגובת ההורים מתבטאת בהענשה, להפתעתם גישה זו אינה מניבה פירות, ורק דוחפת את הילד להתמרד, וכאן באה התורה ואומרת שלילד כזה אין תקוה. ובאמת שהדברים אינם מובנים, כיצד יתכן שהתורה מותרת על ילד יהודי בראשית חייו, האם לא היינו מצפים שהתורה תלמד שאין להתייאש לעולם משום אדם, כל שכן מילד רך בשנים, ולכן יש לעשות ככל יכולתנו להדריכו בדרך הישר. אלא שיש להבין שמה שהתורה רוצה ללמד כאן זה הפוך מההבנה הפשוטה שלנו בפרשה – שאנו מבינים שהאשם כאן הוא אותו הילד המרדן, ובאמת שהתורה תולה את האשמה לא בילד אלא בהורים.
במקום סבלנות, הבנה והכוונה בונה, הורים אלו בחרו בדרך של ענישה בלבד—אף שכל חטאו של הילד הוא רק גניבת כמה פרוטות למען מילוי רגעי של תאוות בשר ויין. לו היו נוהגים בתבונה, ולא מתוך כעס וחוסר סובלנות, יתכן שהיו יכולים לעזור לילד להתמודד עם קשיי גלאי הנעורים. האם לא היה נכון יותר להתעלם ממעידה קלה של ילד רך בשנים זה, ולשוחח עמו ברוגע, ולהכיר את רצונותיו ולנתב אותם באופן נכון. אם היו אומרים לו בדרך אוהבת שכאשר הוא צריך כסף שניתן לו בשמחה, כבר היינו פותרים את בעיית הגניבה, וכן אם היו אומרים לו שאם תחשק נפשו בהמבורגר או שוורמה, שנדאג לו גם לזה. ולגבי היין אפשר להסביר לו את נזקיו, ואם הוא מועד ולוגם לעיתים כוסית, לומר לו שאנו מאמינים שבפעם הבאה הוא יהיה חזק יותר ויתגבר על רצונותיו אלו.
התורה בפרשת בן סורר ומורה מלמדת שלעומת זאת, תוצאות ענישה פעמים רבות מולידות אצל הילד תחושות אשמה, חוסר ערך עצמי והעדר תמיכה מההורים, ובעקבותיהם מגיע בדרך כלל מרד. מה שהחל כסקרנות או שובבות נעורים לאכילת בשר ושתיית יין הופך למרד גלוי, ואם ההורים לא ישנו את גישתם – מענישה להדרכה אוהבת, מבינה ותומכת – יתכן שהילד לא ישתקם לעולם.
דבר זה נכון גם ביחס לרבנים ומורים, כאשר האווירה נוקשה מדאי בישיבה, לרוב אין היא משפיעה לטובה. ישיבה טובה אינה מתבטאת רק בלימוד, אלא בנתינת הרגשה תומכת ובונה, ולכן ההורים צריכים להכיר את טבע הילד – ואף שאין להם להכניסו למסגרת לימודים רופפת, מכל מקום גם אין לרשום אותו במוסד שבו המשמעת חונקת.
ייתכן שזה משמעות הפסוק: "אינו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם" (דברים כ"א, י"ח), שיש לשאול מדוע חוזר הפסוק פעמיים על כך שאינו שומע, אלא שהתורה מדברת כאן על הורים השוגים שוב ושוב באותה דרך כושלת של חינוך. שהיה עליהם להבין שאחר שלא שמע להם בתחילה, נדנוד וכפייה גוברת לא יועילו. ואף אם אמנם יצליחו לגרום לו בלית ברירה לציית, אין זה אלא משום שכפו עליו זאת בעל כרחו, ואין זה נקרא חינוך אלא אילוף, כשם שמאלפים חיות. ובדרך זו מיד שהבן יגדל הוא יפרוק מעליו את כל מה שכפו עליו, כי חינוך אמיתי נמדד בהפנמה פנימית, לא בציות חיצוני תחת לחץ.
עוד יש להבין את תיבות הפסוק "ולא ישמע אליהם", האם לא היה נכון יותר לומר שהוא אינו מציית, אלא יש לדעת שטבע האדם הוא שאם מבקרים ומאשימים אותו שוב ושוב הוא מפסיק לשמוע, שהוא מפתח לעצמו חסימה מפני אותם דיבורים הפוצעים אותו נפשית.
חז״ל אומרים שבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות (סנהדרין עא, א), וטעם הדבר הוא מכיון שישנו תנאי שהאב והאם חייבים להיות שווים בקול ובמראה. ויש לעיין מדוע אם כן כתבה בזה התורה פרשה שלימה (ואף שתירצו, דרוש וקבל שכר, מכל מקום ישנם הרבה פרשיות שהם באמת למעשה, ושניתן לדורשם ולקבל עבורם שכר). אלא שהתורה באה להדריך איך למנוע מילד להיות כאותו בן סורר ומורה, שדבר זה אפשרי רק כאשר ההורים מדברים בקול אחד ובמראה אחד, היינו שהם נוקטים מסר ועמדה מאוחדת ברורה ועקבית. וחז״ל אומרים שאם אכן ההורים באים כגוף אחד במסר אחיד לא יהיה להם לעולם בן סורר ומורה.
אמנם, לא רק בבית יש לנהוג כך אלא גם ביחס לישיבה ולבתי הספר על ההורים והמורים לשתף פעולה ובכך להעביר מסר אחיד. ולדוגמא, אם הרבי לימד דבר תורה, יקפיד האב לשבח את הדברים גם אם יש לו פשט אחר, או הבנה אחרת, שאם לא כן המסר שהבן מבין הוא שהרב לא באמת ’ידען ולמדן’, ולא ממש צריך ללמוד תורה מפיו. וכן לא ימתח ביקורת על הנהגותיו של הרב, שמא יבין הבן שהרבי שלו אינו כזה ’צדיק’, והרי רק אם הרב כמלאך השם צבקות למוד תורה מפיו, וכו’.
ונסיים בתפילה שילדינו יזכו לשנה פוריה של לימוד תורה מתוך חשק ואהבת התורה, והתעלות במידות טובות וביראת שמים.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
חידוש כוחות העולם
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
