ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
"פתיחות לעומת הסתגרות" - מהווה אחת מהסוגיות ה"חמות" בציבור. האם לפתוח את הילדים להתמודדיות עם שונה, כפירה וכד'? - התחבטות בין חינוך נפרד ואליטסתי, לעומת פתיחות ואהבת הכל.
כבכל שאלה אמיתית, יש לנו לחפש מענה בתורה. אך ראשית עלינו לברר בצורה טובה יותר את צדדי הספק. ניצבת בפנינו דילמה אמיתית: מחד, ישנה מעלה לכאורה, בהכרת השונה והתמודדות איתו, דבר שיש בו משום חיסון האישיות של הילד. מאידך, שמא יש לנקוט בדרך של עטיפת הילד והגנה עליו בכדי שיוכל לצמוח בצורה בריאה. אין מדובר כאן באוהבי הכל לעומת "סנובים", אלא בהתחבטות אמיתית בטובת הילד.
הילדים שואלים
פסח הוא חג הילדים. מעשים רבים עושים אנו בליל הסדר על מנת ש"ישאלו התינוקות", וכפי עיקר מצוות הערב: "והיגדת לבנך". וכך כותב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ג): "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכך היה".
אם נשים לב, נראה שחינוך הילדים ודרך הסיפור בלילה זה, הוא בדרך של סיפור עובדות. אמנם יש עיגון בפסוקים, אך אין כאן כל חקירה פילוסופית המתמודדת עם אפשרות של חוסר אמונה. מוקד הערב הוא מסורת של אמונה מדור לדור. "אפילו כולנו חכמים - מצוה עלינו לספר ביציאת מצריים".
על זה הדרך, אין בליל הסדר כל משא ומתן ישיר עם הרשע: "אף אתה...אילו היה שם לא היה נגאל". אין אנו אומרים לו: "לא היית נגאל", בפניה ישירה, אלא "לא היה נגאל" - בלשון נסתר. אין דיבור ישיר עם הרשע! (אם כי הדברים מכוונים לאוזניו: "אמור לו").
הרשע המסומל ב"שאור שבעיסה" (עי' ברכות דף יז ע"א), הוא בבחינת חמץ, שהוא ב"בל יראה ובל ימצא" בפסח.
יסודות בריאים
בהנחת יסודות האמונה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסח, אין מקום לכפירה ורוע. היסודות הטבעיים והבריאים שנשמתנו מאירה בנו, צריכים להיות ברורים ובהירים. בנין החיים צריך להבנות על גבי קרקע בריאה ומוצקה בלא פקפוקים, מתוך הכרת בעלי המסורת, התחכחות בחכמים, ובריאות הנשמה.
רק לאחר יסודות אלו, ישנו מקום לצאת ולהתמודד עם מציאויות נגועות. כשם שבשאר השנה ישנו מקום לאכילת חמץ, כך ישנו מקום להתמודדות עם אנשים המונעים מאינטרסים פרטיים, ולא מתוך עבודה לשם שמיים, כמו כן ישנו מקום לחקירות שכליות, ובירור הטוב שבסברות מתוך הרע - אך בזמן הנחת היסודות, אין לכל זה מקום.
כך גם חינוך הילדים צריך להיות מתוך תום של קדושה, ובריאות מאירה, ורק בגיל מאוחר יותר, אחרי שמתחזקים בצד המוסרי ובהרגלי החיים הבריאים יש לצאת אל חקירות שכליות.
נראה, שאין מתאים יותר מאשר לסיים בדבריו המאירים של מרן הראי"ה במוסר אביך (עמ' כד): "... אם יהיה האדם בעל רצון טוב מעיקרו או שהרגיל עצמו בעצת חכמים לפעול הטוב, אז יהיו פעולותיו טובות וגדולות בערכן מאד, ויוכל להצמיח ישועה ותהילה. אבל אם קדם הכח השכלי מבלעדי זה, אף על פי שהשקפתו טובה ורצויה מכל מקום הוא רחוק מדרך פעולה מיושבת, כי אם בעמל גדול...".
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
חכמת התורה וחכמות החול
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
