ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic
תשרי, ה'תשנ"ח
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
565 - תקיעה בשופר עתיק שנסדק
566 - פתיחת גג שעל סוכה בשבת וביו"ט
567 - אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
טען עוד
פתיחת גג שעל סוכה בשבת וביו"ט
שאלה
בגלל מזג האויר בעירנו הותקן לפני שנים מרובות ביותר גג מעל הסוכה. יש אפשרות לפתחו ולסוגרו. תהליך הסגירה והפתיחה הוא באמצעות גלגלת שמסובבים אותה והגג נע על גבי צירים. התהליך הוא איטי ודורש טרחה מרובה (כרבע שעה עבודה). הצירים והגלגלת קבועים במקומם. האם יש איסור בפתיחת הגג או סגירתו בשבת וביום טוב?
תשובה
מותר 1 לפתוח ולסגור בחג ובשבת גג שעל צירים, כדי לשבת בסוכה. אם אין צירים, מותר לפותחו על-ידי גוי 2 .
ובשעת בניית הסוכה ישים לב להניח הסכך כאשר הגגון פתוח.
^ 1. שו"ע אורח חיים (סי' תרכו סעיף ג ברמ"א) "ואין בזה לא משום סתירה ובנין אוהל ביו"ט ולא משום "תעשה ולא מן העשוי".
"משנה ברורה" (שם ס"ק יט) בשם ב"ח ו"מגן אברהם". אמנם בס"ק יח התיר לפי פשטות דברי רמ"א שאין משום "תעשה ולא מן העשוי" בדבר שהוא חיצוני לסוכה, ועיין ב"שער הציון" (ס"ק כו) שכיוון שאינו עושה כאן מעשה חשוב, כמו הורדת רעפים, אלא רק פותח את הגג, עדיף להכין הסכך בזמן שהגג פתוח.
בשו"ע אורח חיים (סי' שטו סעיף ה) פסק דכסא טרסקל מותר לפותחו בשבת, ואין בזה משום בניין וסתירה. וב"ביאור הלכה" (ד"ה טפח) כתב בשם "נודע ביהודה" שמותר משום דלא הוי דרך אוהל בכך מה שאין כן בכילה שבגגה טפח, שהיא בכלל אוהל קבוע. אמנם, ב"חזון איש" (חלק או"ח סי' נב סע' קסו) דחה דברי בעל "נודע ביהודה" מנדון דידן, שהרי התירו לפתוח גגון מעל הסוכה. ומסקנתו דכל שהוא גוף אחד וכך דרך תשמישו, אין בו משום אוהל. ועל כן גם התיר פתיחת גגון שבעגלת-ילדים.
בעל "מטה אפרים" (סי' תרכה סעיף סד) כתב שמצוה מן המובחר היא לדאוג לגגון לכסות הסוכה מפני הגשמים, שעל-ידי כך יוכל לקיים המצוה כראוי גם אחרי ירידת גשמים
והוא מביא שם בשם "אלף למטה" שבליל חג עדיף להשאיר את הגגון פתוח, כדי שבזמן התקדש החג תהיה לקדושה על מה לחול.
^ 2. שו"ע (שם) ב"משנה ברורה" (ס"ק כ) וב"שער הציון" (ס"ק לב) דהוי שבות דשבות במקום מצוה.
שבועות מעין עולם הבא!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מתנות בחינם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
