בית המדרש
  • מדורים
  • קול צופייך
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • האזינו
undefined
13 דק' קריאה 61 דק' צפיה
ודע שכל מי שדר בארץ ישראל נקרא צדיק

תבושרו בחתימה טובה
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מברך בעשרת ימי תשובה במילים "תבושרו בחתימה טובה". מתוך ההבנה שצדיקים גמורים נחתמים בראש השנה, אפשר שאדם נחתם כבר בחתימה טובה. למה נאמר לו "גמר חתימה טובה"? זה היה המבט של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל על קהל. מבט של צדיקים מנהיגי הדור.
מוסרי נפש - צדיקים גמורים
ובאמת בשנה שנתיים האחרונות ראינו אנשים שלא היינו חושבים שהם צדיקים גמורים שמוסרים נפשם לגמרי בפועל ממש למען עם ישראל. ממש עוקדים את עצמם על המזבח. וכך ההורים ובנות הזוג שלהם. כך הילדים וכל הציבור כולו. ממש מוסרים נפש על קיום עם ישראל ובאמת לפני ה' למלחמה. אין זה כי אם אלא צדיקים גמורים.
בוודאי נקרא צדיק אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע
כן כתב רבי אברהם אזולאי על תושבי ארץ ישראל: "ודע שכל מי שדר בארץ ישראל נקרא צדיק, גם שאינם צדיקים כפי הנראה, שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ, כדכתיב 'ותקיא הארץ את יושביה', וכיון שאינה מקיא אותו - בוודאי נקרא צדיק אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע". וממשיך "ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מהעבירות הנעשות בה אלא השגגות לבד, אבל העוונות הנעשות בה אינם נמחלים אלא על ידי ייסורים, או למי שהוא עובר על פשע, והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי תשובה ותלמוד תורה" (חסד לאברהם - מעין ג - נהר יב). שעצם השהייה בארץ ישראל מעניקה מעלה רוחנית גבוהה, ובזכותה האדם נחשב צדיק, גם ללא הבנה של כל מעשיו.

יום כיפור – לפני ה'

לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ
בפרשת אחרי מות, המתארת את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים במקדש ובקדש הקדשים, כתוב שבע פעמים כי העבודה והטהרה היא לפני ה'. "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא פרק טז ל). גם בעבודות שלא נעשות בקודש הקדשים, למשל "וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". ובאמת זה לימוד גדול שכל מה שיום הכיפורים מכפר - הוא נוכחות ה' בעם ישראל.
ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתם
על זה "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' - מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (יומא פה/ב). ולכן הכפרה ביום כיפור היא על ידי נוכחות הכהן הגדול בקודש הקדשים, שם הוא רואה גם את הענן ואת הכרובים וגם נוכח ליד ה' שוכן הכרובים. וזה מה שמטהר אותו ואת כל העם ששולחים אותו לפעולת הקודש הזו.
גם העם שבשדות – מתכפר לפני ה'
גם אנשים שלא נמצאים בקודש הקדשים נמצאים לפני ה'. שהרי ליבן ועיניהם שם כל הימים, ובוודאי בעת קריאת התורה וסדר העבודה של הכהן הגדול בקודש הקדשים שעליה נאמר "ונשלמה פרים שפתינו". ביום הזה כולנו נחשבים כניצבים לפי ה' והנכוחות עם ה' יתברך מביאה את האדם לתשובה ולכפרת עוונות. גם את העם שבשדות.
אף יום הכפורים לא יבטל לעולם
בגלל חוקת עולם שנאמר בכיפור נאמר במדרש "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, אמר רבי אלעזר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם" (ילקוט שמעוני משלי תתקמד). כדי להבין שכיפור החטאים והטהרה הם דברים קבועים שלא משתנים לעולם.


כל החגים - חקת עולם

ארבע פעמים חקת עולם ביום כיפור
" חקת עולם " נאמר במצוות יום הכיפורים ארבע פעמים, גם בפרשת אחרי מות וגם בפרשת אמור. יותר מכל חג אחר שנזכר בתורה. תלמידי חכמים נקראים סופרים – שסופרים כל אותיות שבתורה (חגיגה טו:). הרי שיש משמעות למספר הפעמים שנכתב חקת עולם בכיפור. " וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה" (ויקרא טז).
פעם אחת על רוב החגים
ברוב החגים כתוב פעם אחת חקת עולם. כך בעומר "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כג יד). כך בשבועות "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשֹׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מושְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם" (כג כא). כך בסוכות "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" (כג מא).
גם כשאין קרבנות – יש חגים
ומסביר הרמב"ן שלא נחשוב כי בגלל שיש קרבנות החגים הללו הם רק בבית המקדש. באה התורה ומלמדת שההשפעה הרוחנית של כל החגים היא תמידית. "לומר שאפילו אחרי גלותנו בחוצה לארץ שאין עומר ומנחה, יצוה בהם, כי החדש אסור מן התורה בכל מקום". גם "יום כפורים הוא לכפר עליכם בעינוי ובשביתת המלאכה ואין הקרבנות מעכבין כפרה ממנו".
פסח – גאולה חקוקה בעולם
שונה מכל החגים הוא פסח שנאמר בו פעמיים חקת עולם. "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" (שמות יב יז. יד טו). ועוד נאמר בו " וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם " (יב כד) " זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח " וכן "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה " (יג י). המשמעות היא שגאולתם של ישראל היא דבר החקוק במציאות לעולם.
בית המקדש ושמו של משיח – נבראו קודם העולם
בלשון הגמרא בפסחים (נד/א) "תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן; תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח". ולכן בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל שזה חודש נברא לצורך הגאולה. וגם כשתהיה הגאולה העתידה "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" (ירמיהו טז יד-טו). לא יזכרו את הגאולה הראשונה ממצרים כי היא תהיה קטנה ביחס לגאולה הגדולה של העתיד. כי גאולה היא יסוד העולם ונמצאת בבסיסו.
גם המקדש – חקת עולם
גם על עבודת מקדש נכתב בתורה 13 פעמים "חקת עולם" לומר לך שאין דבר יותר חקוק בהויית העולם כמו בית המקדש. ואע"פ שכעת הוא חרב - מהותו קיימת, ואנחנו מתפללים לכיוון מקומו בכל תפילה. מרגישים את קדושתו שעדיין קיימת. ויודעים שבית המקדש של מעלה קיים במלא עוצמתו הרוחנית המשפיעה חיים למציאות הגשמית.
אחרי קיבוץ גלויות ה' זורק עליהם מים טהורים
כן כותב אור החיים הקדוש על הכרחיות הגאולה (על ויקרא פרק כה פסוק כח) כי יש זמן מוגבל לגאולה שתהיה בכל מקרה. "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". ואין הכוונה שיהיה בית שלישי ויהיו בני ישראל רשעים, אלא שה' משפיעה עליהם מאתערותא דלעילא את התשובה והם שבים אחרי קיבוץ גלויות כמו שמתואר בנבואת יחזקאל לז. כי אחרי קיבוץ גלויות ה' זורק עליהם מים טהורים שמטהרים אותם מכל עוונותיהם.
תשובה קדמה לעולם

וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה
כשם שגאולה קדמה לעולם, והיא בסיסית וחיונית לעולם, כך גם התשובה. שנאמר "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנושׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם" (תהילים צ). וכלשון הרמב"ם (תשובה פרק ז ה) "כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'".
אפילו בלא תשובה נגאלין
ואע"פ שבגמרא יש מחלוקת אם הגאולה תלויה בתשובה. "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו". והסביר רש"י כי אם לא יעשו תשובה הקב"ה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר. ובפירוש שני הסביר "דיין לישראל צער גלות, אפילו בלא תשובה נגאלין".
בסוף תהיה תשובה גמורה
אין הכוונה שבגאולה האנשים יהיו רשעים. כל המחלוקת בין רבי יהושע לבין רבי אליעזר היא בסדר הגאולה. ואע"פ שבהסבר רבי יהושע בהמשך משמע מהפסוקים שגאולה לא תלויה בתשובה כלל. הכוונה שהגאולה לא מתחילה בזה. זה שאומר רבי יהושע ש"הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב". ואע"פ שבהמשך הגמרא מביא רבי יהושע הרבה פסוקים שמשמע כי הגאולה תתחיל גם בלי תשובה ועליהם נאמר "ושתק רבי אליעזר". עם זאת חייבים לומר שישראל והעולם יחזור בתשובה גמורה, כדלקמן.
והרשעה בעשן תכלה

שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרַע – וכולם יתבטלו
הגמרא בסוכה (נב.) מלמדת שהרשע העולמי הולך להאבד. וכך היא אומרת "דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא וְאִיתֵימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרַע" מי שמסתכל בשמות רואה שכל כוחות הרע הללו יתבטלו מהעולם. " הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ, 'רַע' , שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ח) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". מֹשֶׁה קְרָאוֹ, 'עָרֵל' , שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים י) "וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם". דָּוִד קְרָאוֹ, 'טָמֵא' , שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים נא) "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים", מִכְלַל דְּאִיכָּא טָמֵא. שְׁלֹמֹה קְרָאוֹ, 'שׂוֹנֵא' , שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי כה) "אִם רָעֵב שֹׂנְאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם, כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ", אַל תִּקְרִי, "יְשַׁלֶּם לָךְ", אֶלָּא, "יַשְׁלִימֶּנּוּ לָךְ". יְשַׁעְיָהוּ קְרָאוֹ, 'מִכְשׁוֹל' , שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה נז) "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָּרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי". יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ, 'אֶבֶן', שֶׁנֶּאֱמַר, (יחזקאל לו) "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם" וְגוֹ'. יוֹאֵל קְרָאוֹ, 'צְפוֹנִי', שֶׁנֶּאֱמַר, (יואל ב) "וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם".
הסרת ערלת הלב - וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ
משה מתאר את ביטול ערלת הלב שנאמר "וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם" (דברים י). כן נאמר כי הניקוי הזה זו מלאכה אלוקית "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" (דברים ל). וירמיהו הנביא מלמד שאעפ"כ אנחנו לא פטורים ממנה שנאמר "הִמֹּלוּ לַה׳ וְהָסִירוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וכו" (ד ד).
הסרת הטומאה - וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ
דוד המלך מדבר על הסרת הטומאה דכתיב "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים" (תהלים נא). כן אומר גם יחזקאל הנביא "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם" (יחזקאל לו). טהרה שמשפיעה על כל העולם "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג).
הסרת שנאה מהעולם - לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה
שְׁלֹמֹה המלך אומר שבימות המשיח גם השונא יהפך לאוהב ולכן לא תהיה קנאה ולא שנאה ולא תחרות. "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם" וגם מהגויים תסתלק השנאה שנאמר "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב). ולכן "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וכו' "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא).
הסרת המכשול - וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ
דרכו של יצר הרע שמכשיל את האדם גם בבלי דעת. כאמור "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיושֵׁב יְרוּשָׁלִָם: וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ" (ישעיהו ח ועיין ג). והמכשול הזה יוסר בימות המשיח שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָּרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי" (ישעיה נז). וכל כך הרבה טוב יהיה בעולם שאפילו בשוגג לא יכשל אדם בחטאו.
הסרת לב האבן - וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם
יחזקאל הנביא מלמד שאחרי קיבוץ גלויות יסור מאיתנו לב האבן נהיה יותר רגישים, שמחים ואנושיים. בתחילה קיבוץ גלויות שנאמר "וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל". אחר כך בא השינוי הפנימי בלבבות "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר" (יחזקאל יא. יחזקאל לו). לב חי, אוהב, שמח ומרגיש.
הסרת יצר הרע הכי מסוכן
הצד הכי מסוכן ברע הוא בהיותו 'צְפוֹנִי' - צפון שמתחזה להיות צדיק גדול גם את ישראל שרוצים לעשות טוב. במיוחד הוא מכשיל את תלמידי החכמים שלא שמים לב שזה יצר הרע שמתחזה לצדיק. על כך נאמר כי כל הגדול מחברו – יצרו גדול ממנו. ובגמרא "תָּנוּ רַבָּנָן, "וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם", זֶה יֵצֶר הָרַע - שֶׁצָּפוּן וְעוֹמֵד בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. "וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה", לְמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶן".
"אֶת פָּנָיו אֶל הַיָּם הַקַּדְמֹנִי" - שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְהֶחֱרִיבוֹ, וְהָרַג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבּוֹ. "וְסֹפוֹ אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן" - שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי וְהֶחֱרִיבוֹ, וְהָרַג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבּוֹ. "וְעָלָה בָאשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ" - שֶׁמַּנִיחַ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמִתְגָּרֶה בָהֶן בְּיִשְׂרָאֵל. "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" - אָמַר אַבַּיֵי, וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּן" (סוכה דף נב/א).
אפילו פושעי ישראל עתידין שיתנו ריח טוב
גם דברי ה' על יצר הרע שנקרא רע, מלמדים שהוא עתיד להתבטל. שהרי הפסוק שממנו לומדים הוא הנאמר אחרי המבול "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי". אם האדם הוא רע מנעוריו למה לא להעניש אותו? עונים הרמב"ן והרד"ק " כי יצר הרע הוא באדם קודם יצר הטוב, כי אין בו יצר טוב בפועל עד שיגדל ויקנהו מעט מעט ".
כן מפרש בעל הטורים שיצר הרע הזה עתיד להתבטל כמו שנאמר פעמים 'וירח' בכל הספרים. "וירח ה' את ריח הניחוח. ואידך וירח את ריח בגדיו (להלן כז כז). וזה הוא שדרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לז א) שאפילו פושעי ישראל עתידין שיתנו ריח שנאמר וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו. וזהו וירח ה' את ריח הניחוח, שעתידין ליתן ריח ניחוח". ולכן ה' לא מביא יותר את המבול.
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים
אחרי הסרת הרוע העולמי מתגדל שם ה' בעולם "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' (יחזקאל לח). וכן אנחנו אומרים לפני תקיעת שופר "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ" ותודתם היא על נצחון עם ישראל "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" ועל ירושת ארץ ישראל "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

ובכן תן פחדך - בכל עשרת ימי תשובה

יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת הימים 'ובכן תן פחדך'
הרמב"ם כותב כי תוספות "ובכן" שאומרים בראש השנה וביום הכיפורים בברכת המלך הקדוש, נאמרים בחלק מהמקומות גם בעשרת ימי תשובה. "יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה ראשונה זכרנו לחיים כו' ובשנייה מי כמוך אב הרחמים וגו' ובהודאה זכור רחמיך וכו' ומוסיפין בברכה אחרונה בספר חיים וכו'. וכן יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית ובכן תן פחדך ובכן כו'. אבל בראש השנה וביום הכפורים מנהג פשוט הוא להוסיף בשלישית ובכן תן פחדך וכו'" (הלכות תפלה ונשיאת כפים פרק ב).
תמהתי מעולם למה אין אומרים ובכן תן פחדך כל עשי"ת
ובטור תמה לא אומרים "ובכן תן פחדך" וכל השאר בכל עשרת ימי התשובה. "ואדרבה תמהתי מעולם למה אין אומרים 'ובכן תן פחדך' כל עשרת ימי תשובה. דמאי שנא זה התוספת שבברכת קדושת השם ממה שמוסיפין באבות וגבורות ושמעתי שיש מקומות שנוהגין לאומרו" (או"ח סימן תקפב). ותמיהת הטור היא לשון תמיהת האגור (הלכות ראש השנה סימן תתפח) שמעיד גם הוא "ושמעתי שיש מקומות שנוהגין לאומרו". ומנהג התימנים לומר בכל עשרת ימי תשובה "ובכן תן פחדך" וכל השאר, שמנהגם לפסוק על פי הרמב"ם והוא פסק שיש מקומות שנהגו כן.
אין אימת הדין בעשרת ימי תשובה כמו ראש השנה וכיפור
וניסה ליישב קצת את התמיהה הזו בשו"ת שיח יצחק (רעו) בשם ה'אפי רברבי' "זכיתי לראות כתב יד על טאו"ח להאי גאון אפי רברבי ז"ל המובא הרבה פעמים בש"ך, כותב ע"ז וזה לשונו הקדוש על הטור בסי' הנ"ל, ' יש לומר דנהגו כן דאימת פחד הדין שייך דוקא בר"ה וביו"כ דהם ימי דין בפרט'". ותשובה זו מועלת לתן פחדך. ולא על "ובכן, יתקדש שמך על ישראל עמך". לא על "תן כבוד" ובוודאי לא על "והרשעה כולה בעשן תכלה" וכו'. וכנראה התשובה היא ללמד זכות על המנהג, אבל מי שמקבל כך על עצמו תבוא עליו ברכה.
אין בחינות אלו מתגלות
ובשער הכוונות כתב כי לא אומרים אותן כיון שבחינות אלו לא מתגלות. "דע כי בעשרת ימי תשובה אין לומר כל סדר זה מן לדור ודור ע"ס הברכה דאתה קדוש עם ד"פ ובכן דאצטריכו למימר והם ובכן יתקדש וכו' ובכן תן פחדך וכו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים וכו' ואין לומר סדר הזה כולו אלא בב' ימים דר"ה ויוה"כ בלבד, אבל בימי תשובה אין בחינות אלו מתגלים, ולכן אין לאמרם אז" (דרושי ראש השנה דרוש ו קצת כוונות התפילות של ר"ה).
רק שלוש ובכן – כנגד האבות
בזוהר הקדוש "אשכחנא ברזא דא בתקיעותא דרב בבבל תלת ובכן ובכן ובכן לקבלי הני תלת וכו'" (ח"ב נ"ב א). וכוונתו ששלושת "בכן" הם בגימטריא ע"ב שמרמז לע"ב שמות היוצאים מהשלושה פסוקים ויסע ויבא ויט. ואמר בזוה"ק לעיל שהם עיטורא דאבהן. וזה שאמר לקבלי הני תלת אבות". וכדברי הזוהר גם בסידור רב עמרם (ח"ב דף קלה ע"א) אין "ובכן יתקדש שמך ה' אלקינו וכו'". ויש רק ג' פעמים ובכן. וכן כתב הרב ר' דוד אבודרהם (דף עא ע"ב) כדברי הארחות חיים, ששלשה ובכן כנגד מלכיות זכרונות ושופרות.
בכתבי האר"י ארבע "ובכן"
כתב בשער הכוונות (דף צז ע"א) "דע כי ד' פעמים נזכרו בלשון "ובכן". ובכן יתקדש שמך ה' אלוקינו. ובכן תן פחדך ה' אלוקינו, ובכן תן כבוד לעמך, ובכן צדיקים יראו וישמחו. ושלא כדברי הפוחתים ממנין זה, וגורעים כפי העולה על דעתם". ואולי רק בעת שהחלו יהודים לעלות ולהתיישב בארץ ישראל התחיל שמו להתקדש בין העמים שרואים כי הוא אמר ויהי. והדגישו את חובת אמירתם.
סיפור

תגידי לה שתפנה לבורשטיין
חברתי לא נפקדה כמה שנים וביקשה שאבקש עבורה ברכה מהרב זצ"ל, וכך מדי פעם העברתי את שמה לרב שיברך. באחד מערבי כיפור הגעתי להתברך מפי הרב (זכות היתה לראות את הרב בערב כיפור כשפניו קרנו באור יקרות), וללא ידיעת חברתי ביקשתי ממנו: "הרב, יש לי חברה שיש לה שתי בנות וכבר כמה שנים שאינה מצליחה להיפקד. אני מבקשת שהרב יברך אותה".
אמר לי הרב: "שתפנה לבורשטיין" (הרב מנחם בורשטיין ממכון פוע"ה). אמרתי לרב שהיא בקשר עם מכון פוע"ה כבר כמה שנים, ואם אפשר שהרב יברך שתיפקד. אך הרב התעקש לא לברך ואמר לי: "תקשיבי טוב טוב, שתפנה לבורשטיין, זה חשוב, אל תדאגי", וחייך חיוך שמח שלא היה מובן לי.
יצאתי מבית הרב, התקשרתי לחברתי וסיפרתי לה שזכיתי להיות עכשיו בבית הרב וביקשתי ברכה בעבורה, אך אני מתנצלת, אין לי מושג למה הרב חייך, ספק צחק, ואמר לי להגיד לה שתתקשר לרב בורשטיין. סיפרתי לה שאמרתי לרב שהיא כבר בקשר עם מכון פוע"ה, אבל זה מה שהרב אמר...
פתאום היתה דממה אלחוטית. חשבתי שהשיחה נותקה.
לאחר כמה שניות אמרה לי חברתי: אני בהלם! ב"ה נפקדתי החודש ואני בהיריון. איך הרב ידע? אך יותר מזה, עכשיו ערב כיפור והרופא אמר לי לא לצום, וכבר כמה שעות אני יושבת ליד הטלפון ומתביישת להתקשר לבית של הרב בורשטיין ולהפריע לו בשאלה שלא בשעות העבודה...
או אז הבנתי למה הרב לא בירך אותה, כי ב"ה היא כבר היתה בהריון. ויותר מזה, הבנתי פתאום מדוע הרב דרש שהיא תתקשר לרב בורשטיין. הרב כל כך דאג לאישה מעוברת ולעוברה...

נעלי עור ביום כיפור?
הרב זצ"ל סיפר, שכאשר עבר דירה והגיע לשכונה, היו אנשים ספורים שהיו מקפידים ללכת בתשעה-באב וביום-כיפור בנעלי גומי. כולם היו הולכים בנעלי עור. הדבר הכאיב מאוד לרב, והוא ביקש מהגבאים לתת לו לדבר. בתחילה הם לא רצו, אך הוא ביקש מהם: "תנו לי חמש דקות ולא יותר!...". הרב אכן החל לדבר, ובתום חמש דקות הביט על השעון ואמר: "טוב, נגמרו חמש הדקות", אך הציבור ביקשו "לא. תמשיך, תמשיך...". ואכן הרב הצליח לחולל את השינוי, ולא רק בתחום הזה. הרבה מהנהגות תושבי השכונה השתנו לטובה בזכות הרב.
(הרב בניהו דיין, ר"מ ב"דרכי הוראה לרבנים")

הרחב פיך – ואמלאהו
פעם אחת, לפני יום כיפור, הרגשתי מאוד לא טוב, וסבלתי מקוצר נשימה. חשבתי בלבי כי לא אוכל לצום את הצום הזה של כיפור מחמת מחלה וקושי. כיוון שבאותו הכיפור הייתי בירושלים, הלכתי לסבא הרב זצ"ל וביקשתי ממנו ברכה לבריאות, על-מנת שאוכל לצום. "סבא, תברך אותי שאני אהיה בריא ביום כיפור ואוכל לצום את הצום", ביקשתי. סבא חייך ובירך אותי שאהיה בריא ביום כיפור ואוכל לצום את הצום – בדיוק כפי שביקשתי.
זה היה ממש פלא. עד יום כיפור הרגשתי את המחלה בכל תוקפה, אך בשעה שנכנס יום כיפור, הכול עבר כלא היה. הרגשתי טוב יותר מכל יום כיפור אחר.
מייד כשיצא יום כיפור חזרה התקפת האסטמה ועמה כאבי הראש, החום וכל הבעיות שנלוו אליו. מופלא היה לראות איך הקב"ה שומע תפילה, בדיוק לפי מה שהרב בירך, בדיוק לפי מה שביקשתי ממנו. על זה אומר לנו הקב"ה: אל תתביישו לבקש ממני. אני יכול לקרוע לכם את ים סוף – אני יכול גם לרפא אותך לגמרי. "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהילים פרק פא).
(ינון אליהו, הנכד של הרב)






סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il