ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
השבוע הגיע לסיומו מחלוקת ישנה בישיבת פונוביץ’, והדבר דווח בכל אתרי החדשות ובאתרים החברתיים, רבים מהם של שומרי תורה, כאשר בכותבים כינו הם את הצדדים בכינויים שנדבק להםו מזה זמן רב- "שונאים" ו"מחבלים".
ויש לעיין בזה אם הדבר מותר.
בגמרא (ב״מ נח, ב) נאמר שישנם חטאים שעונשן לעולם הבא חמור ביותר, ובכללם המלבין פני חבירו והמכנה שם רע לחבירו. הגמרא שאלה מה ההבדל בניהם- מכנה היינו מלבין? והשיבה שהכוונה במכנה הוא שאף שהוא כבר דש ביה בשמיה. וביאר זאת רש״י- שכבר הורגל בכך שמכנין אותו כן, ואין פניו מתלבנות.
ואם כן יש להקשות, שאם אין הדבר מפריע לו כלל, מדוע יענש על זה? ומשיב רש״י שמכל מקום זה התכוון להכלימו.
ויש ללמוד מכאן שכשמכנים את הצדדים בתור שמות גנאי חמורים של שונאים ומחבלים, גם אם נאמר שהם כבר התרגלו ואין הדבר מלבין את פניהם, לכל הפחות הוו אלו שמות גנאי האסורים.
אלא שיש לדון באופן שאין מתכוונים לגנותם, אלא לתארם בכינוי שהם התפרסמו בו מכבר, אם יש לאסור. ובאמת הכסף משנה (הלכות תשובה פ״ג הלכה יד) דייק מדברי רש״י שכל שזה דש ביה ואין הכינוי מפריע לו, וזה אינו מתכוין להכלימו מותר.
ונראה שאכן גם זה אסור, ביאר הבן איש חי (שו״ת תורה לשמה שאלה תכא), שכל מה שהותר הוא רק בכנוי שאין בו גנאי, וכגון לקרוא לאדם בעל אף גדול- ’בעל החוטם’, שאם לפי העת ודעתן של אנשים אין הכינוי נחשב לדבר שלילי ואין דרכן של אנשים להקפיד על זה- מותר. אבל כינוי שבמהותו הוא שלילי וכגון לומר על אנשים שהם ’מחבלים’ ודאי אסור.
וכנ״ל הובא על החזון איש (ארחות רבינו עמוד שצו) שפעם דיברו עמו על אדם, ואמרו שהוא ’יקעא’, ומחה בהם החזו״א שזהו בכלל מכנה שם לחבירו, מכיון שיש בזה צליל של זלזול, אלא במקום זאת יאמרו עליו שהוא דייקן וישר.
ולמדנו מכל הנ״ל שמה שהתיר הכסף משנה לכנות את חבירו, הוא רק כשמתקיימים ג’ תנאים:
א.
שהמדובר אינו נפגע מהכינוי כלל.
ב. שהמדבר אינו מתכוין לבזותו.
ג. שהדיבור אינו של גנאי כלל.
ב. שהמדבר אינו מתכוין לבזותו.
ג. שהדיבור אינו של גנאי כלל.
ומלבד האיסור ההלכתי יש בהמנעות מכנוי גם שכר עצום כמובא בגמרא (מגילה כז, ב ובתוספות שם) ששאלו את רבי זכאי, מדוע הוא האריך ימים כל כך, והשיב להם שכיון שהוא מעולם לא כינה את חבריו בשום כינוי, ואפילו שאינו שם של גנאי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
