ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
השבוע הגיע לסיומו מחלוקת ישנה בישיבת פונוביץ’, והדבר דווח בכל אתרי החדשות ובאתרים החברתיים, רבים מהם של שומרי תורה, כאשר בכותבים כינו הם את הצדדים בכינויים שנדבק להםו מזה זמן רב- "שונאים" ו"מחבלים".
ויש לעיין בזה אם הדבר מותר.
בגמרא (ב״מ נח, ב) נאמר שישנם חטאים שעונשן לעולם הבא חמור ביותר, ובכללם המלבין פני חבירו והמכנה שם רע לחבירו. הגמרא שאלה מה ההבדל בניהם- מכנה היינו מלבין? והשיבה שהכוונה במכנה הוא שאף שהוא כבר דש ביה בשמיה. וביאר זאת רש״י- שכבר הורגל בכך שמכנין אותו כן, ואין פניו מתלבנות.
ואם כן יש להקשות, שאם אין הדבר מפריע לו כלל, מדוע יענש על זה? ומשיב רש״י שמכל מקום זה התכוון להכלימו.
ויש ללמוד מכאן שכשמכנים את הצדדים בתור שמות גנאי חמורים של שונאים ומחבלים, גם אם נאמר שהם כבר התרגלו ואין הדבר מלבין את פניהם, לכל הפחות הוו אלו שמות גנאי האסורים.
אלא שיש לדון באופן שאין מתכוונים לגנותם, אלא לתארם בכינוי שהם התפרסמו בו מכבר, אם יש לאסור. ובאמת הכסף משנה (הלכות תשובה פ״ג הלכה יד) דייק מדברי רש״י שכל שזה דש ביה ואין הכינוי מפריע לו, וזה אינו מתכוין להכלימו מותר.
ונראה שאכן גם זה אסור, ביאר הבן איש חי (שו״ת תורה לשמה שאלה תכא), שכל מה שהותר הוא רק בכנוי שאין בו גנאי, וכגון לקרוא לאדם בעל אף גדול- ’בעל החוטם’, שאם לפי העת ודעתן של אנשים אין הכינוי נחשב לדבר שלילי ואין דרכן של אנשים להקפיד על זה- מותר. אבל כינוי שבמהותו הוא שלילי וכגון לומר על אנשים שהם ’מחבלים’ ודאי אסור.
וכנ״ל הובא על החזון איש (ארחות רבינו עמוד שצו) שפעם דיברו עמו על אדם, ואמרו שהוא ’יקעא’, ומחה בהם החזו״א שזהו בכלל מכנה שם לחבירו, מכיון שיש בזה צליל של זלזול, אלא במקום זאת יאמרו עליו שהוא דייקן וישר.
ולמדנו מכל הנ״ל שמה שהתיר הכסף משנה לכנות את חבירו, הוא רק כשמתקיימים ג’ תנאים:
א.
שהמדובר אינו נפגע מהכינוי כלל.
ב. שהמדבר אינו מתכוין לבזותו.
ג. שהדיבור אינו של גנאי כלל.
ב. שהמדבר אינו מתכוין לבזותו.
ג. שהדיבור אינו של גנאי כלל.
ומלבד האיסור ההלכתי יש בהמנעות מכנוי גם שכר עצום כמובא בגמרא (מגילה כז, ב ובתוספות שם) ששאלו את רבי זכאי, מדוע הוא האריך ימים כל כך, והשיב להם שכיון שהוא מעולם לא כינה את חבריו בשום כינוי, ואפילו שאינו שם של גנאי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
