ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן העלה בשו"ת חלקת יעקב (אורח חיים סימן לג) להתיר, וז״ל: "בדבר שאלתו מה לו לעשות שלרגלי מסחרו נתאכסן במלון, ונודע לו שעל גביו עומד בשם צלמים וע"ז, מה לעשות בתפלה.
אכן בשעהת הדחק יש להתיר, חדא כמבואר בהגהות לבו"ש (בסי' נ"ה בשם), ומביא למג"א (בסי' ע"ט ס"ק ג') דדייק כן מהרמ"א (דסעיף א' בשם), וכן במחזיק ברכה (בסי' נ"ה ס"ק ס"ב) וז"ל: מדכתב השו"ע דין זה בלשון ויש אומרים משמע דדין זה לא פסיקא ליה, וכן משמע מרמ"א (סימן ע"ט ס"א) וכבמג"א שם - הן אמת דחזיתי בספר בני ציון נדמ"ח, שהאריך לחלוק על זה, וז"ל: ואין זה נכון דדין זה כתבו מהרי"א בשם הירושלמי ובשם רב אחי, ואין חולק על זה - ומה שכתבו המחבר בלשון וי"א ידוע דרכו שכל מקום שמוצא דין בפוסק אחד שלא נזכר בשאר פוסקים, לכתוב יש מי שאומר או ויש אומרים אע"פ שלא מצינו חולק עליו, כמו שכתב הסמ"ע (בסי' ט"ז ס"ק ח') ועו"מ, ומ"ש המג"א מדברי הרמ"א, ראיה זו אינה מוכרחת כלל, דמשכחת לה שהצואה היא לאחר כל המתפללים או מן הצד באופן דלא הוי הפסק ומשה"כ כתב בתוך ד' אמות, אבל באופן שיש הפסק אין הכי נמי שאין להתפלל אפילו רחוק הרבה, ומסיים דדבר פשוט שאין להקל בזה אפילו בשעת הדחק ודלא כלבו"ש עכ"ל. ולכאורה דבריו מסתברים - אכן בשעת הדחק כמו בשאלתו, יש לסמוך על המג"א ולבו"ש ומב"ר להתיר, כיון דיש לנו בנידן דידן עוד צירוף להתיר, הא דכתב המב"ר (בסוס"י קנ"א) וז"ל: מה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים, ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס, אפשר משום לזמן לא חיישינן ליה - ובשעה"צ בשם וז"ל אף דלפי טעם הטו"ז, שדבר זה אינו מניח התפלה לעלות למעלה, שייך גם בזה אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל, ומה שמביא סמך לזה מסימן נ"ה יש לחלק, וכן עמא דבר עכ"ל - אם כן פשיטא דבשאלתו ג"כ שהוא רק עראי, דמותר.
וממוצא הדברים נמצינו למדין, כשבונין בית תפלה לכתחילה בקביעות, דאסור לבנות על גביו דירות בכדי לדור שם עכו"ם, כיון דצריך להיות בשם גם בית הכסא ומרחץ, כנהוג במדינות האלו, והוי כדבר מאוס על גביו, וכיון דהוי דבר קבוע לא שייך ההיתר דמב"ר הנ"ל - ובפרט לפי טעם הטו"ז דמפסיק לעלות התפלות לשמים ודאי דאסור, כיון דלטו"ז דומה זה להא דסימן נ"ה דעכו"ם או טינוף מפסיק, וכפי המבואר במב"ר דלאו דוקא עבודה זרה רק עובד כוכבים גם כן, עי"ש לבוש וא"ר ופמ"ג והדה"ח ודלא כמג"א שם (ס"ק ט"ו) - ולדור בשם ישראל ג"כ יש חשש סכנה, כמבואר בטו"ז עי"ש, וצריכין ליזהר בזה".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אדם שקנה כלי אכילה הראוי לטבול ונמצא במקום שאין בו מקוה או ים וכדומה לטבול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
