ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן העלה בשו"ת חלקת יעקב (אורח חיים סימן לג) להתיר, וז״ל: "בדבר שאלתו מה לו לעשות שלרגלי מסחרו נתאכסן במלון, ונודע לו שעל גביו עומד בשם צלמים וע"ז, מה לעשות בתפלה.
אכן בשעהת הדחק יש להתיר, חדא כמבואר בהגהות לבו"ש (בסי' נ"ה בשם), ומביא למג"א (בסי' ע"ט ס"ק ג') דדייק כן מהרמ"א (דסעיף א' בשם), וכן במחזיק ברכה (בסי' נ"ה ס"ק ס"ב) וז"ל: מדכתב השו"ע דין זה בלשון ויש אומרים משמע דדין זה לא פסיקא ליה, וכן משמע מרמ"א (סימן ע"ט ס"א) וכבמג"א שם - הן אמת דחזיתי בספר בני ציון נדמ"ח, שהאריך לחלוק על זה, וז"ל: ואין זה נכון דדין זה כתבו מהרי"א בשם הירושלמי ובשם רב אחי, ואין חולק על זה - ומה שכתבו המחבר בלשון וי"א ידוע דרכו שכל מקום שמוצא דין בפוסק אחד שלא נזכר בשאר פוסקים, לכתוב יש מי שאומר או ויש אומרים אע"פ שלא מצינו חולק עליו, כמו שכתב הסמ"ע (בסי' ט"ז ס"ק ח') ועו"מ, ומ"ש המג"א מדברי הרמ"א, ראיה זו אינה מוכרחת כלל, דמשכחת לה שהצואה היא לאחר כל המתפללים או מן הצד באופן דלא הוי הפסק ומשה"כ כתב בתוך ד' אמות, אבל באופן שיש הפסק אין הכי נמי שאין להתפלל אפילו רחוק הרבה, ומסיים דדבר פשוט שאין להקל בזה אפילו בשעת הדחק ודלא כלבו"ש עכ"ל. ולכאורה דבריו מסתברים - אכן בשעת הדחק כמו בשאלתו, יש לסמוך על המג"א ולבו"ש ומב"ר להתיר, כיון דיש לנו בנידן דידן עוד צירוף להתיר, הא דכתב המב"ר (בסוס"י קנ"א) וז"ל: מה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים, ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס, אפשר משום לזמן לא חיישינן ליה - ובשעה"צ בשם וז"ל אף דלפי טעם הטו"ז, שדבר זה אינו מניח התפלה לעלות למעלה, שייך גם בזה אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל, ומה שמביא סמך לזה מסימן נ"ה יש לחלק, וכן עמא דבר עכ"ל - אם כן פשיטא דבשאלתו ג"כ שהוא רק עראי, דמותר.
וממוצא הדברים נמצינו למדין, כשבונין בית תפלה לכתחילה בקביעות, דאסור לבנות על גביו דירות בכדי לדור שם עכו"ם, כיון דצריך להיות בשם גם בית הכסא ומרחץ, כנהוג במדינות האלו, והוי כדבר מאוס על גביו, וכיון דהוי דבר קבוע לא שייך ההיתר דמב"ר הנ"ל - ובפרט לפי טעם הטו"ז דמפסיק לעלות התפלות לשמים ודאי דאסור, כיון דלטו"ז דומה זה להא דסימן נ"ה דעכו"ם או טינוף מפסיק, וכפי המבואר במב"ר דלאו דוקא עבודה זרה רק עובד כוכבים גם כן, עי"ש לבוש וא"ר ופמ"ג והדה"ח ודלא כמג"א שם (ס"ק ט"ו) - ולדור בשם ישראל ג"כ יש חשש סכנה, כמבואר בטו"ז עי"ש, וצריכין ליזהר בזה".
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
