בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויצא
undefined
2 דק' קריאה
שני מנהיגים של ציבור גדול, שלרשותם עומד מחנה מלחמה: יעקב אבינו - נכדו של אברהם, ולָבָן חמיו - נכדו של נחור אחי אברהם, מכריזים על ברית והסכם שלום בסוף פרשתנו. נזכור כי לבן עשה זאת רק אחרי אזהרה חמורה של הקב"ה!
נבדוק, האם מדובר בשלום ואחדות? וז"ל הכתוב:
"וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה: ... אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (בראשית לא, מד-נג).

מה קרה בשטח לאורך ההיסטוריה ומתי ברית זו מוזכרת בהמשך?
בחינת היחסים של עם ישראל עם הארמים מגלה שלא רק שלא נתקיימה ברית, אלא שבמשך דורות רבים הארמים שיתפו פעולה עם אויבי ישראל, כמו בראשית דרכו של דוד, כאשר הארמים הצטרפו לעמונים וניסו לארוב לחיילי דוד (שמואל ב' י, ו-יד), או גרוע יותר, נהגו באכזריות רבה כלפי בני עמנו:
"כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב' יג, ז),
"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (עמוס א, ג).

אין לך אכזריות גדולה מזו.
נציין כי רק כאשר האשורים החזקים הופיעו באופק, היו בעם ישראל כאלה שתמכו בברית עם הארמים כנגד האשורים (ואכמ"ל).
האם הברית נזכרת שוב?
בספר מלכים אנו מוצאים את המעשה הנורא הבא:
"וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה ... וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי" (מלכים א' טו, יז-יט).

לא נתייחס למעשהו החמור של בעשא, אבל ננסה להבין מה פשר הכרזתו: "בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ"?
מתי אבותיו של אסא מלך יהודה - נינו של שלמה המלך, כרתו ברית עם מלכי ארם?
דוד נלחם בארמים כמה פעמים (שמואל ב' פרקים ח ו-י; תהילים ס ועוד). אפילו שלמה נלחם בהם, ומנהיגם היה לו לשטן (מלכים א' יא, כג-כה). לרחבעם הבן ואביה הנכד לא הייתה ברית שכזו.
חז"ל לא עזרו לנו לפתור את החידה, גם הראשונים לא פירשו את המופיע בפסוק.
ר' יהודה קיל בדעת מקרא מביא הצעה מפתיעה: דברי אסא הם כמשאלה, הלוואי והייתה ברית כזו בעבר, בא ונכרת אותה עכשיו. הבעיה בפירושו היא שאין לכך רמז בכתוב.
לכן נציע כי אסא מנסה להחיות את הברית שנכרתה בין לבן ויעקב, הברית שמופיעה בסוף פרשתנו. הניסוח בשתי הפרשיות בספר בראשית ובספר מלכים (לעיל) ממש דומה, והכתוב משתמש באותה לשון. הקשר הלשוני גם מוכיח שלא רק הצעתו הנוראה של אסא ראויה לכל גינוי, גם הברית עם לבן לא הייתה כנה וכזו המאפשרת לבנות עליה.

נסיים בציון עובדה בלתי ניתנת לערעור: בימי אחז מלך יהודה, האימפריה הארמית הושמדה בידי האשורים ומלכם - רצין נרצח. העם הארמי העצום הוגלה והתפזר בין העמים, ולא נודעו עקבותיו.
לעומתם, עם ישראל, בני בניו של יעקב אבינו, חי וקיים, חוזר לארצו ומקים בה את אחת המדינות המופלאות בתבל.

ככל שנהיה יותר מאוחדים וערבים זה לזה נבטיח, עוד יותר, את עתידנו.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)




סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il