ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
נבדוק, האם מדובר בשלום ואחדות? וז"ל הכתוב:
"וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה: ... אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (בראשית לא, מד-נג).
מה קרה בשטח לאורך ההיסטוריה ומתי ברית זו מוזכרת בהמשך?
בחינת היחסים של עם ישראל עם הארמים מגלה שלא רק שלא נתקיימה ברית, אלא שבמשך דורות רבים הארמים שיתפו פעולה עם אויבי ישראל, כמו בראשית דרכו של דוד, כאשר הארמים הצטרפו לעמונים וניסו לארוב לחיילי דוד (שמואל ב' י, ו-יד), או גרוע יותר, נהגו באכזריות רבה כלפי בני עמנו:
"כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב' יג, ז),
"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (עמוס א, ג).
"כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד" (עמוס א, ג).
אין לך אכזריות גדולה מזו.
נציין כי רק כאשר האשורים החזקים הופיעו באופק, היו בעם ישראל כאלה שתמכו בברית עם הארמים כנגד האשורים (ואכמ"ל).
האם הברית נזכרת שוב?
בספר מלכים אנו מוצאים את המעשה הנורא הבא:
"וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה ... וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי" (מלכים א' טו, יז-יט).
לא נתייחס למעשהו החמור של בעשא, אבל ננסה להבין מה פשר הכרזתו: "בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ"?
מתי אבותיו של אסא מלך יהודה - נינו של שלמה המלך, כרתו ברית עם מלכי ארם?
דוד נלחם בארמים כמה פעמים (שמואל ב' פרקים ח ו-י; תהילים ס ועוד). אפילו שלמה נלחם בהם, ומנהיגם היה לו לשטן (מלכים א' יא, כג-כה). לרחבעם הבן ואביה הנכד לא הייתה ברית שכזו.
חז"ל לא עזרו לנו לפתור את החידה, גם הראשונים לא פירשו את המופיע בפסוק.
ר' יהודה קיל בדעת מקרא מביא הצעה מפתיעה: דברי אסא הם כמשאלה, הלוואי והייתה ברית כזו בעבר, בא ונכרת אותה עכשיו. הבעיה בפירושו היא שאין לכך רמז בכתוב.
לכן נציע כי אסא מנסה להחיות את הברית שנכרתה בין לבן ויעקב, הברית שמופיעה בסוף פרשתנו. הניסוח בשתי הפרשיות בספר בראשית ובספר מלכים (לעיל) ממש דומה, והכתוב משתמש באותה לשון. הקשר הלשוני גם מוכיח שלא רק הצעתו הנוראה של אסא ראויה לכל גינוי, גם הברית עם לבן לא הייתה כנה וכזו המאפשרת לבנות עליה.
נסיים בציון עובדה בלתי ניתנת לערעור: בימי אחז מלך יהודה, האימפריה הארמית הושמדה בידי האשורים ומלכם - רצין נרצח. העם הארמי העצום הוגלה והתפזר בין העמים, ולא נודעו עקבותיו.
לעומתם, עם ישראל, בני בניו של יעקב אבינו, חי וקיים, חוזר לארצו ומקים בה את אחת המדינות המופלאות בתבל.
ככל שנהיה יותר מאוחדים וערבים זה לזה נבטיח, עוד יותר, את עתידנו.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
