ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְקֹוָק כֹּה אָמַר יְקֹוָק כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה יְקֹוָק עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל" (מלכים ב ז' א-ב).
ההפטרה מסתיימת בפסוקים המתארים את קיום הנבואה תוך כדי חזרה על הפסוקים הללו כמעט מילה במילה, וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר וְהִנֵּה יְקֹוָק עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל: וַיְהִי לוֹ כֵּן וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת" (שם יח-כ).
כפי שניתן לזהות בקלות, המילה המנחה של הפתיחה והסיום היא " שער ". מה עוד שהנביא קובע בנבואה את ה" שער " של המסחר במוצרי היסוד הן מבחינת מאכל האדם-הסולת והן מבחינת מאכל הבהמה-השעורים. בית הדין היושב בשעה אחראי גם על שמירת הצדק מבחינת השערים.
שאלת ה"שערים" הייתה שאלת המפתח של אותם ימים, בבחינת "להיות או לא להיות" שהרי קודם ל"נס" הגדול, נקבעו "שערים" אחרים בשער שומרון:
"וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף" (שם ו' כה).
ננסה להסביר את העניין ואת מקומו החשבו של ה"שער" בנבואה זו.
ההפטרה עוסקת בישועה הגדולה שנתגלגלה על ידי ארבעת המצורעים ולכן היא נקבעה כהפטרת פרשת מצורע. כדי להבינה יש להבין את המאורעות שקדמו לה. בפרשיה הקודמת מספר לנו הכתוב כי המשבר בין הנביא ובין המלך הגיע לנקודת שפל נוראה. המצב בשומרון היה נורא ואיום. דברי התוכחה האיומים התקיימו בפעל.
אזהרת התורה כי עם ישראל עלול להענש בעונש הבלתי נתפס הפכה למציאות של ממש בימי אלישע:
"וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָךְ: וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ" (דברים כ"ח נב-נג).
כך מתאר הכתוב את המצב בשומרון ערב נבואת הישועה של אלישע (עיינו ברש"י):
"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן: וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרייונים דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף: וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: ... וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיּוֹם וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר: וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ" (מלכים ו' כד-כח).
בעבר הסברנו כי מלך ישראל בתקופה זו הוא יהואחז, בנו של יהוא (דלא כרש"י). יהואחז ובנו ביצעו מהפך רוחני אדיר והשמידו את בית אחאב ואת עובדי הבעל מישראל. ההתנתקות מהצידונים בראשות אתבעל ונציגתו איזבל הביאה משבר כלכלי חמור. גם המצב הצבאי היה בשפל המדרגה כמתואר לעיל. זאת בהשוואה למצב הכלכלי והצבאי של ימי אחאב ש"משל בכיפה". מציאות זו הביאה למסקנות חמורות ביותר.
כלפי הנביא מכריז המלך: "וַיֹּאמֶר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִף אִם יַעֲמֹד רֹאשׁ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט עָלָיו הַיּוֹם" (שם ו' לא). הנביא שהדריך אותנו אשם בתוצאות הקשות.
כלפי הקב"ה מכריז המלך: "הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת יְקֹוָק מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד" (שם ו' לג). מסקנתו של יהואחז היא כי הקב"ה איננו שופט צדק, לית דין ולית דיין , מבחינתו אין טעם לפנות אליו יותר.
ה" שער " לאורך כל התנ"ך הוא מקום המשפט. לכן דווקא ב" שער " מקום המשפט, מוכיח אלישע כי למרות שהיה נראה להם שהכל אבוד, שאין למהפכה הדתית ביטוי בהשגחה האלקית, ו" אין דין ואין דיין " (גם מבחינת הקב"ה, ח"ן) דווקא משם תבוא הישועה. מה" שער " יצאו ארבעת המצורעים אל מחנה ארם ול" שער " ישובו לבשר את בשורת הגאולה. ב" שער " יקבעו "שערים חדשים". ב" שער " גם יבוא על עונשו השליש חסר האמונה.
שם, בשער שומרון, התברר ששופט כל הארץ עושה משפט, השאלה היא רק אם יש סבלנות לחכות למחר. יהי רצון שנדע גם היום להפנים מסר חשוב זה של אמונה וסבלנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
