ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
כך מכריזה התורה מיד אחרי מכירת יוסף, וַיֵּרֶד = פגיעה באחווה. מה פשרו של הביטוי ולאיזה מסקנות "הלכה למעשה" הגענו?
לחז"ל היה ברור כי יש קשר בין שני המאורעות. כך מבואר במדרש: "אמר ר' יוחנן נסמך ירידה לירידה, ירידת יוסף לירידת יהודה" (תנחומא פרשת וישב סימן יא). כוונתו של ר' יוחנן היא שהכתוב מקשר את מה שאמור בעניין ירידת יהודה "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (לח, א), לביטוי הפותח את הפרק הבא: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" (לט, א), החוזר לסיפור מכירת יוסף. מצינו כמה וכמה דעות המחמירות מאוד עם יהודה לביאור הביטוי וַיֵּרֶד.
חכמי הגמרא מציעים שני הסברים:
א. "רבי אלעזר אומר: אף מורידין אותו מגדולתו".
וַיֵּרֶד הוא ביטוי בעל משמעות כפולה. הראשונה, הפוך מלעלות. השנייה, למלוך ולשלוט כמו שמופיע בתיאורו של המלך המשיח בתהילים "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (עב, ח). אם כך, לדעת רבי אלעזר, יהודה היה במעמד של מי שהמלכות תצא ממנו לדורות, ועם מכירת יוסף הוא קיבל את המשמעות הראשונה שמשמעותה נפילה.
ב. "רבי שמואל בר נחמני אמר: אף קובר אשתו ובניו", שהרי מיד מופיע בכתוב: "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה': ... וַיֵּדַע ... וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ: .... וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה" (לח, ז-יב)".
לדעתו של רבי שמואל בר נחמני, העונש שקיבל יהודה על המכירה היה נורא ואיום, וזו המשמעות של הביטוי וַיֵּרֶד. בבראשית רבה (במקום) נתנו משמעות קשה אחרת לביטוי וַיֵּרֶד: "ירידה היא לו שנשא לגויה". לדבריו וַיֵּרֶד משמעותו המשיך להתדרדר במורד הרוחני. מכירת יוסף גרמה ירידה נוספת "שנשא לגויה".
דעה נוספת במדרש רבה מחמירה עם יהודה עוד יותר, ודורשת עליו את הפסוק: "בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר" (מלאכי ב, יא) "יהודה נעשה חולין". חילול השם הוא אחד החטאים החמורים ביותר.
בשמות רבה מצינו: " 'ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו', ולא היה לו לומר אלא וילך יהודה אלא שהיה לו ירידה מצד אחיו, ומה וירד האמור להלן נדוי אף רד האמור כאן נידוי" (פרשה מב סימן ג).
הפני דוד מצא רמז לכך "כי ר"ת ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו גימטריא נדוי, בדקדוק (70).
בתרגום המיוחס ליונתן, לכאורה מקלים בעונשו של יהודה: "וּנְחַת יְהוּדָה מִנִכְסוֹי", כלומר רק ירד מנכסיו. אבל חכמים כבר לימדונו כי העני חשוב כמת (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתלא), אם כך, גם מדרש זה מחמיר מאוד עם יהודה.
רש"י במקום הסביר, תוך שמירה על כבודו של יהודה, "ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו" ולא פירט עד כמה הכתוב דן אותו ממש ברותחין.
דעה המסנגרת במקצת על יהודה מצאנו בדברי החזקוני: "וירד יהודה מאת אחיו הלך לו שלא היה יכול לסבול צערו של אביו". לפי דבריו, יהודה לא נענש אלא שצערו על מה שהוא עולל לאביו גרם לו להתרחק מהמשפחה כדי להקהותו במידה מסוימת.
פגיעה ב"אח" = באחווה של בני ישראל, גוררת אחריה מחיר כבד, לכל השיטות!
בשנים האחרונות, השפה בה נוקטים רבים ממנהיגי הציבור, המתיימרים לייצג את רצון העם, היא שפה פוגענית, משפילה, המשדרת זלזול ואף הרבה יותר גרוע מכך. גם חלק מהקריאות לאחדות משמעותן: צריכים להתאחד רק סביב "דעתי"! וכל מי שאיננו חושב כמוני הוא חורש רעה ואיננו "אח".
אי אפשר לאחד ולרפא את השבר בלי להפסיק לחלוטין שימוש בסגנון שכזה.
רק אחדות המבוססת על ערבות הדדית, שמשמעותה ויתור של כל מגזר על משהו שיאפשר קירבה אחווה ורעות בין כולם, הוא זה שיביא בסופו של דבר את האחדות המיוחלת.
לשמחתנו ולמזלנו, כל כוחות הביטחון לחמו בקרבות כתף אל כתף, תוך תמיכה ורעות איש לרעהו.
הבה נקרא לכולם להיכנס תחת האלונקה בכל התחומים,
תוך הבנה כי ההצלחה והעליה מעלה תלויות בערבות ההדדית, לעומת מכירת אח, יהא אשר יהא, שמורידה מטה עם כל המשמעויות לכך.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











