ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
יהודה, שהיה אמור להנהיג את עם ישראל ואת המזרח התיכון "ירד" מבחינות רבות והפסיד את מעמדו.
כך למדנו בשבוע שעבר, בפרשת וישב תשפ"ו.
יעקב אבינו, בדרכו לחרן, הציב לעצמו מטרה (על פי חז"ל במדרש), להוליד שנים עשר בנים-שבטים ולהפוך אותם לעם אחד. הוא אסף שנים עשר אבנים, שכב שם ובבוקר הם היו לאבן אחת-מצבה (בראשית כח, י-יח). האיחוד היה מטרת העל. אם "מיטתו לא תהיה שלימה" אי אפשר יהיה לתקן עולם במלכות שדי. במדרש תנחומא מצאנו: "נתבשר שמטתו שלימה, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך כשם שהאבנים הללו נעשו כולן אחת, כך בניך כולם צדיקים" (תנחומא פרשת ויצא סימן ד).
יעקב לא היה יכול להתנחם לאחר מכירת יוסף. השבר היה עצום, האבן האחת נשברה, ורוח הקודש עזבה אותו (רש"י). הרעב החליף את הערבות ההדדית שהבטיחה את האחדות. הצורך הדחוף היה לדאוג לשבר, תרתי משמע. לרפא את השבר במשפחה שנשברה עם מכירת יוסף, ולהביא אוכל ממצרים - לִשְׁבֹּר בָּר. נושא זה מודגש מאוד בכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם (רוח הקודש חזרה אליו-רש"י)... וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרו לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם:... וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ... וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל:... וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל: כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ (בראשית מב, א-יא).
בהצהרה אֶחָד נָחְנוּ כך מתחילים לאחות את השבר!
אחדות בלי ערבות, אין לה משמעות, לכן צריך להתקדם לשלב הבא.
יהודה בן לאה, שיצר את השבר כשמכר את יוסף, הוא זה שצריך עכשיו להכריז לפני אביו, על בנימין בנה של רחל, אחי יוסף "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ" (מג, ט). יהודה נאלץ לעשות זאת שוב גם בפני המשנה לפרעה: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי... פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (מד לב-לד. פרשת ויגש).
בשלב זה יוסף יכול להתגלות לאחיו ולאחד סביבו את כל המשפחה. האלומה של יוסף ממשיכה את החזון של יעקב. אצל יעקב אבינו הסֻלָּם מֻצָּב (כח, יב) אצל יוסף הבר ניצב, אלומתו של יוסף נִצָּבָה (לז, ז) וכלם סביבו, כך השבר מתוקן.
יוסף הוא זה שזוכה שיתקיים בו: "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ".
רק שנים רבות לאחר מכן יגיע זמנו של בן ישי, מבניה של לאה, (מה גרם לעיכוב? נסביר ב"צפנת שמואל" – מלכות דוד, בע"ה, בקרוב).
להתייצב, זה חלק מעבודת השם. כשכולם מתייצבים, השכינה שורה, כמפורש בסוף ימיו של משה ובהכרזתו: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם ...כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כט, ט).
בזכות ההתייצבות של כולם, נזכה, בע"ה,
גם ל"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" (שמות יד, יג)
בימים ההם בזמן הזה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
