ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
לפני שבועיים ניתחנו את חלקי המשכורת, וממה ממנה יש להפריש. נעבור כעת להוצאות אחרות:
ביחס להוצאות מחיה שוטפות: בשו"ת אבקת רוכל (של מרן הבית יוסף, סימן ג) מפרט את חובת מעשר הכספים. בדבריו מופיעה אמירה שיחשב את הרווח שיש לו אחרי ניכוי הוצאות ביתו, ויעשר רק מהיתרה.
כמובן שגם הסוברים שיש לקזז את הוצאות ביתו מסכימים שיש להגדיר בקפידא מה כלול בזה ומה נחשב הוצאה מעבר להוצאות ביתו ההכרחיות. קשה לתת לדבר הזה הגדרה: מסתבר שגם אם אנשים מתייחסים ליציאה לנופש בשנה כהכרח של הבית והמשפחה, איש לא יגדיר זאת כ"הוצאות הבית". האם "הוצאות הבית" יכללו רק פת במלח ומים במשורה, או שכל אכילה המוגדרת "נורמלית" לאנשים כלולה בזה?
ברם, באופן כללי קשה לסמוך על תשובה זו. לשון התשובה מגומגם ויש בו סתירות. בברכי יוסף (לחיד"א) אומר שתשובה זו השתרבבה לשו"ת, אך איננה תשובה של רבי יוסף קארו. לכן ערוך השלחן (יורה דעה סימן רמט סעיף ז) ורוב הפוסקים פוסקים שחשבון המעשר צריך להעשות לפני הוצאות הבית. ברם, במקרה של צורך מקובל להתחשב גם בזה, כפי שפוסק הרב עובדיה (יחווה דעת חלק ג סימן עו) "ואם שעתו דחוקה מבחינה כלכלית, ואין ידו משגת לנהוג מעשר כספים מכל משכורתו או רווחיו, יתנה מראש שיתן המעשר רק לאחר ניכוי הוצאות ביתו". זו גם דעתו של הגרי"ש אלישיב. אמנם שניהם ממליצים למי שיכול, לתת מעשר ואפילו עשרים אחוז.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
82 - חמדת הברכות: מעשר כספים אחרי הוצאות שוטפות ומתנות
83 - חמדת הברכות: הוצאת מעשר כספים על מצוות
84 - חמדת הברכות: בניית בתי כנסיות ממעשר כספים
טען עוד
אך אילו היינו פוסקים את דברי שו"ת אבקת רוכל עד הסוף מסקנתנו הייתה שבלאו הכי מקזזים את הוצאות ביתו לפני שמחייבים מעשר כספים!
אם כך, משמעות פסיקת הרב עובדיה והגרי"ש אלישיב היא: מי שיש לו כדי פרנסתו, גם אם מה שנותר אחרי פרנסת ביתו הוא מצומצם: אילו יפריש מעשר כספים מן ההכנסה כולה, יישאר לו מעט מאוד (אם בכלל!!) אחרי פרנסת ביתו. הוא רשאי להפריש מעשר כספים על היתרה בלבד, ולא מהסכום כולו.
נעבור להכנסות ותקבולים אחרים:
רבינו יונה כתב בספר היראה:
ובמעשרות אל תרפה ידיך מליטלה כראוי, כיצד מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה, או כל ענין שיהיה, הן כסף הן שווה זהב, מן הכל יפריש מעשר
לכאורה מדבריו עולה שיש לתת מעשר כספים גם ממציאות ומתנות, וכך פוסק במשנה הלכות (חלק ו סימן קצט).
אך יש לעמוד על מספר הגבלות לכך:
במשנה הלכות (בחלק הבא, חלק ז סימן קכז, יתכן ובהמשך לתשובה הקודמת) נשאל על ידי בחור ישיבה שהוריו שולחים אליו כסף לרכישת כרטיס נסיעה הביתה, האם עליו להפריש מעשר כספים מן הכסף, או למצער לומר להם את מחיר הכרטיס בתוספת עשרה אחוזים בכדי שיוכל להפריש מעשר כספים מן הכסף הזה. המשנה הלכות מתחלחל מן ההצעה לשקר להם על המחיר הכרטיס וכך להוציא מהם יותר כסף. חובה לומר את האמת ואיסור חמור הוא לגרום לאדם להוציא כסף שהוא אינו מתכוון להוציא. לגוף השאלה, הוא מבאר שבעצם ההורים קונים את הכרטיס, והוא רק השליח שלהם. הכסף שהם שולחים התחייב במעשר כספים אצלם (ועלינו גם להניח שהם הפרישו מעשר כספים על כל כספם), ולא אצלו, והעברת הכסף דרכו אינה מחייבת אותו במעשר כספים שנית.
הרב פיינשטיין (אגרות משה יורה דעה ב קיב) מרחיב את העיקרון הלאה: הורים נותנים לביתם הוצאות מחיה כדי שהחתן יוכל להמשיך ללמוד תורה. החתן שאל את הרב פיינשטיין אם עליו להוציא מעשר כספים מכספים אלו. לכאורה עומדות בפניו שתי אפשרויות: להוציא מעשר ולהסתפק בפחות מדמי המחיה שההורים נתנו זו פגיעה ברמה שההורים בקשו לספק. לעזוב ולעבוד כדי להשלים את המעשר זו גם פגיעה בהסכם עם ההורים. הרב פיינשטיין אומר ששתי האפשרויות אינן נכונות, אלא יש לראות אותם כסמוכים על שלחן ההורים, המפרישים מעשרות על הכסף הניתן לילדים.
כמובן שזה מעלה שאלה מורכבת היכן הגבול. על פניו יש מקום לחשוב על הבדל בין הורים הנותנים כסף לילד כדי לקנות בגד מיוחד לחג, ובין הורים שנותנים מתנה כספית כדי לקנות ביגוד באופן כללי. במקרה השני ההורים אינם מקפידים על השימוש המסוים, וזה חוסך הוצאת כספים אחרים על ביגוד. במקרה הראשון אדרבה: יש להם קפידא שבגדי החג שביתם או בנם יקנו יהיו באיכות המתאימה לכסף שהם נתנו.
ביחס למתנות יש מורכבות נוספת: נניח שההורים קונים לילדים דירה. לילדים אין 200 אש"ח לתת מעשר כספים, ולא יעלה על הדעת שימכרו את הדירה כדי לשלם את מעשר הכספים.
ההורים קונים לילד רכב ב-100 אש"ח. אך הילדים לא היו רוכשים את הרכב הזה, מכיוון שהוא אינו מתאים לרמת המחייה הכללי שלהם.
על פניו במקרים אלו נכון ללכת לפי מה שהיו מוציאים באותה עת, אך יתכן ויהיה נכון כהידור מצווה לרשום התחייבות לתת מעשר כספים על מתנות אלו בעתיד, שהרי בבוא היום אנו מקווים שההכנסות שלהם יתאימו להוצאות אלו, ואזי למפרע יהיה נכון לשלם מעשר כספים על כך שנחסך מהם להוציא את הכסף על הדירה או הרכב כעת.
ניקח דוגמא פשוטה יותר: הורים קונים לביתם שמלה יקרה מאוד מאוד. היא לא הייתה מעלה על דעתה לרכוש שמלה שכזאת. יש מקום לומר שנבחן את ההכנסה שלה מהשמלה לפי הערך שהיא הייתה מקבלת מהשמלה. כלומר: ההורים קונים לבת שמלה ב-3000 ₪. היא מצידה לא הייתה משקיעה יותר מ-400 ₪. יש מקום לומר שגם על שמלה זו המהדרין יקצו 40 ₪ למעשר כספים, ולא 300.
בעזרת ה' בשבוע הבא נסגור את הדיון בפירוט ממה יש להפריש מעשר כספים וממה לא, ולאחר מכן נעבור לדיון לאילו מטרות יש לתת את מעשר הכספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מי אתה עם ישראל?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
