ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
בפרקנו יש דיון על מצב בו השומר אינו יודע למי להחזיר את הפקדון. וכך מלמדת המשנה (לז, א):
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו. שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר רבי יוסי: אם כן מה הפסיד הרמאי? - אלא, הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.
הגמרא מעלה סתירה, כביכול, בגוף דברי המשנה בשאלה האם ניתן להוציא ממון מספק. ברישא כ' שצריך הגנב לשלם לכל אחד עד שיצא מספיקו, ואילו בהמשך המשנה לומדים שבהפקדה הדין הוא שהסכום המוטל בספק יהא מונח עד שיבוא אליהו? הגמרא דוחה שאין כאן קושי כלל כיון שלא שייך להשוות בין הפקדה לגזילה. ולמסקנה מתבאר בגמרא שכאשר אדם פשע כגזל או חוסר שימת לב לאחריותו כשומר הרי הוא נקנס. אך במקום שלא פשע אזי מחזיר רק אחד וכפי עיקר הדין של אוקי ממונא בחזקת מריה. ומה שכתוב במשנה שמשלם לכל אחד הוא מדובר במקרה שרוצה לצאת ידי שמים, ואליבא דרבי טרפון. אך במקום שתובעים אותו, ומצד עצמו אינו חפץ לצאת ידי שמים, אין צריך לשלם לכולם.
קידש ואינו יודע מי
מקור הדיון בדברי רבי טרפון הוא במשנה ביבמות (קיח, ב) המקבילה לדין המשנה בסוגייתנו:
קידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש, כל אחת אומרת אותי קידש - נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר אותי גזל - מניח גזילה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שישלם לכל אחד ואחד.
כאן התווספה דעת רבי עקיבא הסובר שבמקרה בו האדם אינו יודע למי עליו לשלם, הרי הוא חייב לשלם לכל הספיקות 'וזה הדרך מוציאה מידי עבירה'. דהיינו, התשלום המוכפל הוא מעיקר הדין ולא רק לצאת ידי שמים כשיטת רבי טרפון. ובכל מקום של איסור, משלם לכולם משום קנס.
והעולה הוא שמחלוקתם היא כך לפי ר"ע חייבו חכמים את האדם לשלם ע"מ לצאת אף ידי שמים. ואילו לפי רבי טרפון חייבוהו רק לפי שורת הדין.
ביאור הוה ליה למידק
הרי"ף פסק כר"ע (ב"מ כ, ב; יבמות מד, ב), משום שהלכה כר"ע מחבירו, ור"ט חבירו של ר"ע הוא (כתובות פד, ב). ולכן בכל מקום של איסור, החזקת ממון הזולת שלא כדין, אפילו אם לא בא לצאת ידי שמים חייב לשלם לכולם, וקנס הוא שקנסו חכמים. רק במצב בו אין שום איסור כגון מכר ואינו זוכר למי – לא צריך לשלם לכולם.
ומוסיף נמ"י (ב"מ שם, ד"ה) פרט חשוב בדין זה: הצורך בדיוק הוא רק אם יש ודאות על עיקר החיוב, אלא אינו יודע אם נפטר ממנו או לא. אך אם לא ברור שגזל – פטור אף מידי שמים.
ויש להעיר, שבמקרה שגזל ואינו יודע ממי מובן האיסור, אך מה האיסור שיש במקרה של שכח השומר של מי הפקדון? והרי הממון הגיע אליו בהיתר, אלא שאינו יודע ממי? על כך אומרת הגמרא 'דהוה ליה למידק'. ועדיין צריך ביאור מדוע חוסר הדיוק מהווה סיבה לחיוב קנס?
ונראה שהביאור הוא פשוט, וכמו שכתב נמ"י שמי שלא דייק – פשע בשמירתו. וכוונתו, שכל יסודה של השמירה הוא החזקת החפץ על מנת להשיבו לבעליו, ואם השומר לא שם לבו כלל ממי לקח את החפץ, הרי בזה כבר מונחת פשיעה משום שהוא גרם לכך שלא יוכל להחזיר את החפץ כי אין לו ודאות בבעלים. וממילא חוסר דיוק זה הוא בפועל חיסור ממון הבעלים וכמו גזל, ולכן מובן מדוע נקנס.
כמי הלכה?
נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי עקיבא או כרבי טרפון. הבאנו כבר את דברי רי"ף, וכדבריו אף פסק הרמב"ם (שאלה ופקדון ה, ד). ולכן בכל איסורים אפילו אם לא בא מעצמו לצאת ידי שמים הלכה שצריך לשלם כפול.
מאידך, כתבו הראב"ד ורז"ה שהלכה כר"ט, וזאת משום שסתם משנה כמותו. אלא רק בבא לצאת ידי שמים חייב בקנס. אך למעשה, כיון שהאידנא אין קנסות, אפילו בלא יודע למי להחזיר במצב של איסורים – גזל ולא דייק בפקדון, הלכה כר"ט שלא משלם יותר מהקרן. וכך אף כותב הש"ך למעשה (שסה, ס"ק ב) שאין הכרח כר"ע אלא יותר נראה מהגמרא ב"ק קג, ב שהלכה כר"ט. ולכל הפחות מידי ספק לא יצא ויכול לטעון קים לי כר"ט, ראב"ד, רז"ה, רב האי גאון, הלכות גדולות.
וחשבתי אולי להסביר את שיטת רי"ף ורמב"ם ביחס לדיני קנסות האידנא, דה"מ בקנסות דאורייתא אך כאן הוא קנסות דרבנן, ולכן שפיר דיינינן ליה. ושמא יאמר הראב"ד כל דתקון כעין דאורייתא תקון.
להערות [email protected]
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
