ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
בפרקנו יש דיון על מצב בו השומר אינו יודע למי להחזיר את הפקדון. וכך מלמדת המשנה (לז, א):
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו. שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר רבי יוסי: אם כן מה הפסיד הרמאי? - אלא, הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.
הגמרא מעלה סתירה, כביכול, בגוף דברי המשנה בשאלה האם ניתן להוציא ממון מספק. ברישא כ' שצריך הגנב לשלם לכל אחד עד שיצא מספיקו, ואילו בהמשך המשנה לומדים שבהפקדה הדין הוא שהסכום המוטל בספק יהא מונח עד שיבוא אליהו? הגמרא דוחה שאין כאן קושי כלל כיון שלא שייך להשוות בין הפקדה לגזילה. ולמסקנה מתבאר בגמרא שכאשר אדם פשע כגזל או חוסר שימת לב לאחריותו כשומר הרי הוא נקנס. אך במקום שלא פשע אזי מחזיר רק אחד וכפי עיקר הדין של אוקי ממונא בחזקת מריה. ומה שכתוב במשנה שמשלם לכל אחד הוא מדובר במקרה שרוצה לצאת ידי שמים, ואליבא דרבי טרפון. אך במקום שתובעים אותו, ומצד עצמו אינו חפץ לצאת ידי שמים, אין צריך לשלם לכולם.
קידש ואינו יודע מי
מקור הדיון בדברי רבי טרפון הוא במשנה ביבמות (קיח, ב) המקבילה לדין המשנה בסוגייתנו:
קידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש, כל אחת אומרת אותי קידש - נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר אותי גזל - מניח גזילה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שישלם לכל אחד ואחד.
כאן התווספה דעת רבי עקיבא הסובר שבמקרה בו האדם אינו יודע למי עליו לשלם, הרי הוא חייב לשלם לכל הספיקות 'וזה הדרך מוציאה מידי עבירה'. דהיינו, התשלום המוכפל הוא מעיקר הדין ולא רק לצאת ידי שמים כשיטת רבי טרפון. ובכל מקום של איסור, משלם לכולם משום קנס.
והעולה הוא שמחלוקתם היא כך לפי ר"ע חייבו חכמים את האדם לשלם ע"מ לצאת אף ידי שמים. ואילו לפי רבי טרפון חייבוהו רק לפי שורת הדין.
ביאור הוה ליה למידק
הרי"ף פסק כר"ע (ב"מ כ, ב; יבמות מד, ב), משום שהלכה כר"ע מחבירו, ור"ט חבירו של ר"ע הוא (כתובות פד, ב). ולכן בכל מקום של איסור, החזקת ממון הזולת שלא כדין, אפילו אם לא בא לצאת ידי שמים חייב לשלם לכולם, וקנס הוא שקנסו חכמים. רק במצב בו אין שום איסור כגון מכר ואינו זוכר למי – לא צריך לשלם לכולם.
ומוסיף נמ"י (ב"מ שם, ד"ה) פרט חשוב בדין זה: הצורך בדיוק הוא רק אם יש ודאות על עיקר החיוב, אלא אינו יודע אם נפטר ממנו או לא. אך אם לא ברור שגזל – פטור אף מידי שמים.
ויש להעיר, שבמקרה שגזל ואינו יודע ממי מובן האיסור, אך מה האיסור שיש במקרה של שכח השומר של מי הפקדון? והרי הממון הגיע אליו בהיתר, אלא שאינו יודע ממי? על כך אומרת הגמרא 'דהוה ליה למידק'. ועדיין צריך ביאור מדוע חוסר הדיוק מהווה סיבה לחיוב קנס?
ונראה שהביאור הוא פשוט, וכמו שכתב נמ"י שמי שלא דייק – פשע בשמירתו. וכוונתו, שכל יסודה של השמירה הוא החזקת החפץ על מנת להשיבו לבעליו, ואם השומר לא שם לבו כלל ממי לקח את החפץ, הרי בזה כבר מונחת פשיעה משום שהוא גרם לכך שלא יוכל להחזיר את החפץ כי אין לו ודאות בבעלים. וממילא חוסר דיוק זה הוא בפועל חיסור ממון הבעלים וכמו גזל, ולכן מובן מדוע נקנס.
כמי הלכה?
נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי עקיבא או כרבי טרפון. הבאנו כבר את דברי רי"ף, וכדבריו אף פסק הרמב"ם (שאלה ופקדון ה, ד). ולכן בכל איסורים אפילו אם לא בא מעצמו לצאת ידי שמים הלכה שצריך לשלם כפול.
מאידך, כתבו הראב"ד ורז"ה שהלכה כר"ט, וזאת משום שסתם משנה כמותו. אלא רק בבא לצאת ידי שמים חייב בקנס. אך למעשה, כיון שהאידנא אין קנסות, אפילו בלא יודע למי להחזיר במצב של איסורים – גזל ולא דייק בפקדון, הלכה כר"ט שלא משלם יותר מהקרן. וכך אף כותב הש"ך למעשה (שסה, ס"ק ב) שאין הכרח כר"ע אלא יותר נראה מהגמרא ב"ק קג, ב שהלכה כר"ט. ולכל הפחות מידי ספק לא יצא ויכול לטעון קים לי כר"ט, ראב"ד, רז"ה, רב האי גאון, הלכות גדולות.
וחשבתי אולי להסביר את שיטת רי"ף ורמב"ם ביחס לדיני קנסות האידנא, דה"מ בקנסות דאורייתא אך כאן הוא קנסות דרבנן, ולכן שפיר דיינינן ליה. ושמא יאמר הראב"ד כל דתקון כעין דאורייתא תקון.
להערות [email protected]
הרב אלישיב קפקה
בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח
פתחי אמונה מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
תורה היא דבר ה' אלינו. הפלא שבלימוד תורה והחידוש הגדול ביותר של התורה לאנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
