ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
השולחן ערוך (אורח חיים רנ"ב סע' ה') פסק כדעת רוב הראשונים שאין איסור להפעיל מערב שבת כלי או פעולה שיימשכו לתוך שבת אפילו אם ישמיעו קול. הרמ"א לעומתם פסק כדעת התוספות ופוסקים אשכנזים נוספים שיש להחמיר בכך, והוסיף שני סייגים לפסיקתו. הראשונה היא שניתן להקל במקום הפסד. הסייג המשמעותי יותר לעניינינו הוא הסייג השני. הרמ"א מסייג שמותר לכוון שעון אף על פי שהוא יצלצל במהלך השבת, ואין בזה משום אוושא מילתא מכיוון שהכול יודעים שהדרך לכוון אותו לפני השבת. ביחס לשואב־שוטף נשאלת שאלה אם הוא דומה לשעון, או דווקא לרחיים של מים שהרמ"א אסר. אלו פחות או יותר קווי היסוד לדיון בשואב־שוטף הרובוטי שפרץ לחיינו.
שואבים רובוטיים ובתים חכמים
עם זאת, דומה כי העניין האמיתי אינו נעוץ בשאלה ההלכתית הספציפית. המוקד שבו אני רוצה לעסוק מצוי בנקודה אחרת: בעצם העובדה ששאלה מסוג זה תופסת מקום מרכזי בשיח ההלכתי של הציבור הדתי־לאומי. ראיתי דיונים על שאלה זו ברשתות ובעלוני השבת, ונראה שהיא מעסיקה מאוד את רבני הציונות הדתית, כנראה בעקבות שאלות רבות שהגיעו מלמטה.
שנים רבות עוסקים חוקרים, רבנים והוגים בשאלה אם יש 'הלכה דתית־לאומית'. יש שראו בה אסכולה הלכתית ייחודית, ויש שהטילו ספק בעצם קיומה כאסכולה נפרדת. כשלעצמי איני חושב שיש 'הלכה דתית לאומית' במובן שיש מתודה או שיטה הלכתית שונה. בסופו של דבר כל לומדי התורה והפוסקים עסוקים באותם העקרונות, להוציא דבר השם זו הלכה מתוך עיון במקורות. ההבדל בהלכה בין הדרך שבה היא משתקפת בציונות הדתית לבין הופעתה בעולמות החרדיים נעוץ בשני היבטים.
הראשון הוא עולמו של הפוסק. באופן טבעי פוסק שעולמו רחב יותר, תפיסת עולמו ביחס לשאלות שונות היא אחרת, וכשהוא רואה ערך בעולמות שונים הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקתו. לא מפני שהוא מבקש לעשות זאת, אלא כי שבעים פנים לתורה ולמעלה משבעים פרצופים לאדם, וממילא עולמו של האדם בא לידי ביטוי באופן שבוא הוא קורא, מבין ומפרש את המקורות.
היבט נוסף שבו אולי נוכל לראות ולדייק הבדלים בין עולמות התורה הוא בנושאים שבהם היא עוסקת בפועל. עד לשנים האחרונות ראינו בציונות הדתית עיסוק אינטנסיבי בשאלות של חקלאות, שמיטה, התיישבות, צבא, מינהל ציבורי והלכות מדינה. אלו היו שאלות קיומיות של חברה הנמצאת בעיצומה של בנייה לאומית, וההלכה נדרשה להתמודד עם מציאות ראשונית ועם שדה הלכתי לא מעובד באופן יחסי, כיוון שאלו היו תחומים שבהם מיעטו הפוסקים לעסוק בתקופת הגלות.
בשנים האחרונות מתרחשת תזוזה שקטה אך עקבית. במקביל לעיסוק בכל השאלות שמנינו לעיל אפשר לראות עלייה גדולה בשאלות העוסקות לא רק במישור הלאומי אלא גם במישור איכות החיים הפרטי. השאלות אינן עוד כיצד מקיימים חקלאות יהודית או שירות צבאי הלכתי, אלא כיצד מנהלים בית נוח, מתקדם וטכנולוגי במסגרת ההלכה. תחילה הייתה זו שאלת הכשרת מכונת הקפה לפסח אי אז, כאשר מכונות הקפה עם הקפסולה פרצו לחיינו (העמוד ב'כושרות' למשל הוא מניסן תשע"ט), וכיום זו שאלת השואבים הרובוטיים, מכשירי הבית החכמים ושאר אביזרי נוחות של המעמד הבינוני־גבוה. לא נדיר בכלל שרב יקבל שאלות כשרות רבות על חו"ל (מבלי להיכנס לשאלה עצמה אם יציאה מהארץ מותרת), על מכשירי מטבח שונים ומשונים (בישול בסו ויד, מכשירים שונים להכנת קפה), טבונים לאפיית פיצות ועוד.
אין מדובר בסטייה שולית אלא בביטוי עמוק לשינוי סוציולוגי. ההלכה הדתית־לאומית בימינו משקפת חברת שפע, חברה שמרבית מאבקי ההישרדות הבסיסיים שלה כבר מאחוריה, והיא מבקשת כעת לברר כיצד נראית עבודת השם בתוך ומתוך שפע, נוחות וטכנולוגיה מתקדמת. שאלות שבעבר היו נתפסות כמותרות הופכות לחזית הלכתית ממשית.
אני חושב שהדברים מוכרים לכל רב המקבל שאלות, והם משתקפים אפילו בכתבי העת התורניים המובילים (תחומין, אמונת עיתך, המעיין), שבהם רואים יותר ויותר מאמרים העוסקים בשאלות הפרט לצד הכתיבה בנושאי הכלל הקלאסיים יותר. רבים ממאמרים אלו אינם עסוקים בבירור של שאלות חדשניות או עקרוניות (דוגמת בשר מתורבת) אלא בחידושים טכנולוגיים למשק הבית דוגמת בישול בסו ויד (בישול בוואקום) ושאלות של אוטומציה ובית חכם.
עולם תורה לצד רווחה כלכלית
עד כאן תיאור של המגמה. עכשיו נשאלת השאלה: מה עלינו לעשות בה? מה המשמעות של הדברים? כאן אני רוצה להציע ולהעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, כמה נקודות ככיווני מחשבה אפשריים: הנקודה הראשונה והמשמעותית מאוד, שיש לה השלכות ישירות למעשה, היא כיצד מציאות של שפע משפיעה על ההלכה. הד לדיון כזה נמצא בכתיבתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל (באגרות משה אורח חיים חלק ג' ס"א, חלק ד' ע"ו-ח'), שם הרב פיינשטיין מכריע פעם לחומרא ופעם לקולא, בהתבסס על המציאות החומרית באמריקה שהוא מודה בפה מלא שהיא טובה לאין ערוך מהמציאות שהכיר באירופה או באותה תקופה בארץ ישראל. הנקודה השנייה היא שצריך להודות לקב"ה. ברוך השם אנחנו חיים בזמנים של שפע בל יתואר, בעולם, במדינת ישראל בפרט וגם בתוך החברה הדתית־לאומית. אנחנו מצליחים ליצור עולם תורה וערכים משגשג לצד התפתחות והרחבה כלכלית, ואין זה דבר של מה בכך.
ואולם מעבר לתודה, מונחת לפנינו משימה עקרונית: לנסות ולנסח את משמעותם של חיי שפע מבחינה דתית. האם השאיפה לרמת חיים גבוהה היא יעד לגיטימי כשלעצמו, או שמא יש לראות בה אתגר רוחני הדורש מסגור תורני מחודש? כיצד נראית קדושה בבית טכנולוגי, נוח ומאובזר? ומהו מקומה של ההלכה בעיצוב תודעת האחריות, המידה והגבול בתוך עולם של אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות?
נדמה לי כי אלו אינן שאלות שוליות, אלא מן השאלות העיקריות העומדות לפתחם של פוסקי ההלכה בדורנו. המעבר מן השדה אל הבית אינו רק שינוי טכני במפת הנושאים, אלא סימן לשלב נוסף בהתפתחותה של חברה המבקשת לעבוד את השם לא מתוך מחסור, אלא דווקא מתוך שפע.
הכותב הוא רב בית הכנסת הדתי־לאומי בהר נוף ירושלים, וחבר ארגון רבני צהר
מתוך העיתון 'בשבע'
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך לומדים גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ראיית המבט השלם
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
קריעת ים סוף ומשל הסוס
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
