ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
השולחן ערוך (אורח חיים רנ"ב סע' ה') פסק כדעת רוב הראשונים שאין איסור להפעיל מערב שבת כלי או פעולה שיימשכו לתוך שבת אפילו אם ישמיעו קול. הרמ"א לעומתם פסק כדעת התוספות ופוסקים אשכנזים נוספים שיש להחמיר בכך, והוסיף שני סייגים לפסיקתו. הראשונה היא שניתן להקל במקום הפסד. הסייג המשמעותי יותר לעניינינו הוא הסייג השני. הרמ"א מסייג שמותר לכוון שעון אף על פי שהוא יצלצל במהלך השבת, ואין בזה משום אוושא מילתא מכיוון שהכול יודעים שהדרך לכוון אותו לפני השבת. ביחס לשואב־שוטף נשאלת שאלה אם הוא דומה לשעון, או דווקא לרחיים של מים שהרמ"א אסר. אלו פחות או יותר קווי היסוד לדיון בשואב־שוטף הרובוטי שפרץ לחיינו.
שואבים רובוטיים ובתים חכמים
עם זאת, דומה כי העניין האמיתי אינו נעוץ בשאלה ההלכתית הספציפית. המוקד שבו אני רוצה לעסוק מצוי בנקודה אחרת: בעצם העובדה ששאלה מסוג זה תופסת מקום מרכזי בשיח ההלכתי של הציבור הדתי־לאומי. ראיתי דיונים על שאלה זו ברשתות ובעלוני השבת, ונראה שהיא מעסיקה מאוד את רבני הציונות הדתית, כנראה בעקבות שאלות רבות שהגיעו מלמטה.
שנים רבות עוסקים חוקרים, רבנים והוגים בשאלה אם יש 'הלכה דתית־לאומית'. יש שראו בה אסכולה הלכתית ייחודית, ויש שהטילו ספק בעצם קיומה כאסכולה נפרדת. כשלעצמי איני חושב שיש 'הלכה דתית לאומית' במובן שיש מתודה או שיטה הלכתית שונה. בסופו של דבר כל לומדי התורה והפוסקים עסוקים באותם העקרונות, להוציא דבר השם זו הלכה מתוך עיון במקורות. ההבדל בהלכה בין הדרך שבה היא משתקפת בציונות הדתית לבין הופעתה בעולמות החרדיים נעוץ בשני היבטים.
הראשון הוא עולמו של הפוסק. באופן טבעי פוסק שעולמו רחב יותר, תפיסת עולמו ביחס לשאלות שונות היא אחרת, וכשהוא רואה ערך בעולמות שונים הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקתו. לא מפני שהוא מבקש לעשות זאת, אלא כי שבעים פנים לתורה ולמעלה משבעים פרצופים לאדם, וממילא עולמו של האדם בא לידי ביטוי באופן שבוא הוא קורא, מבין ומפרש את המקורות.
היבט נוסף שבו אולי נוכל לראות ולדייק הבדלים בין עולמות התורה הוא בנושאים שבהם היא עוסקת בפועל. עד לשנים האחרונות ראינו בציונות הדתית עיסוק אינטנסיבי בשאלות של חקלאות, שמיטה, התיישבות, צבא, מינהל ציבורי והלכות מדינה. אלו היו שאלות קיומיות של חברה הנמצאת בעיצומה של בנייה לאומית, וההלכה נדרשה להתמודד עם מציאות ראשונית ועם שדה הלכתי לא מעובד באופן יחסי, כיוון שאלו היו תחומים שבהם מיעטו הפוסקים לעסוק בתקופת הגלות.
בשנים האחרונות מתרחשת תזוזה שקטה אך עקבית. במקביל לעיסוק בכל השאלות שמנינו לעיל אפשר לראות עלייה גדולה בשאלות העוסקות לא רק במישור הלאומי אלא גם במישור איכות החיים הפרטי. השאלות אינן עוד כיצד מקיימים חקלאות יהודית או שירות צבאי הלכתי, אלא כיצד מנהלים בית נוח, מתקדם וטכנולוגי במסגרת ההלכה. תחילה הייתה זו שאלת הכשרת מכונת הקפה לפסח אי אז, כאשר מכונות הקפה עם הקפסולה פרצו לחיינו (העמוד ב'כושרות' למשל הוא מניסן תשע"ט), וכיום זו שאלת השואבים הרובוטיים, מכשירי הבית החכמים ושאר אביזרי נוחות של המעמד הבינוני־גבוה. לא נדיר בכלל שרב יקבל שאלות כשרות רבות על חו"ל (מבלי להיכנס לשאלה עצמה אם יציאה מהארץ מותרת), על מכשירי מטבח שונים ומשונים (בישול בסו ויד, מכשירים שונים להכנת קפה), טבונים לאפיית פיצות ועוד.
אין מדובר בסטייה שולית אלא בביטוי עמוק לשינוי סוציולוגי. ההלכה הדתית־לאומית בימינו משקפת חברת שפע, חברה שמרבית מאבקי ההישרדות הבסיסיים שלה כבר מאחוריה, והיא מבקשת כעת לברר כיצד נראית עבודת השם בתוך ומתוך שפע, נוחות וטכנולוגיה מתקדמת. שאלות שבעבר היו נתפסות כמותרות הופכות לחזית הלכתית ממשית.
אני חושב שהדברים מוכרים לכל רב המקבל שאלות, והם משתקפים אפילו בכתבי העת התורניים המובילים (תחומין, אמונת עיתך, המעיין), שבהם רואים יותר ויותר מאמרים העוסקים בשאלות הפרט לצד הכתיבה בנושאי הכלל הקלאסיים יותר. רבים ממאמרים אלו אינם עסוקים בבירור של שאלות חדשניות או עקרוניות (דוגמת בשר מתורבת) אלא בחידושים טכנולוגיים למשק הבית דוגמת בישול בסו ויד (בישול בוואקום) ושאלות של אוטומציה ובית חכם.
עולם תורה לצד רווחה כלכלית
עד כאן תיאור של המגמה. עכשיו נשאלת השאלה: מה עלינו לעשות בה? מה המשמעות של הדברים? כאן אני רוצה להציע ולהעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, כמה נקודות ככיווני מחשבה אפשריים: הנקודה הראשונה והמשמעותית מאוד, שיש לה השלכות ישירות למעשה, היא כיצד מציאות של שפע משפיעה על ההלכה. הד לדיון כזה נמצא בכתיבתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל (באגרות משה אורח חיים חלק ג' ס"א, חלק ד' ע"ו-ח'), שם הרב פיינשטיין מכריע פעם לחומרא ופעם לקולא, בהתבסס על המציאות החומרית באמריקה שהוא מודה בפה מלא שהיא טובה לאין ערוך מהמציאות שהכיר באירופה או באותה תקופה בארץ ישראל. הנקודה השנייה היא שצריך להודות לקב"ה. ברוך השם אנחנו חיים בזמנים של שפע בל יתואר, בעולם, במדינת ישראל בפרט וגם בתוך החברה הדתית־לאומית. אנחנו מצליחים ליצור עולם תורה וערכים משגשג לצד התפתחות והרחבה כלכלית, ואין זה דבר של מה בכך.
ואולם מעבר לתודה, מונחת לפנינו משימה עקרונית: לנסות ולנסח את משמעותם של חיי שפע מבחינה דתית. האם השאיפה לרמת חיים גבוהה היא יעד לגיטימי כשלעצמו, או שמא יש לראות בה אתגר רוחני הדורש מסגור תורני מחודש? כיצד נראית קדושה בבית טכנולוגי, נוח ומאובזר? ומהו מקומה של ההלכה בעיצוב תודעת האחריות, המידה והגבול בתוך עולם של אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות?
נדמה לי כי אלו אינן שאלות שוליות, אלא מן השאלות העיקריות העומדות לפתחם של פוסקי ההלכה בדורנו. המעבר מן השדה אל הבית אינו רק שינוי טכני במפת הנושאים, אלא סימן לשלב נוסף בהתפתחותה של חברה המבקשת לעבוד את השם לא מתוך מחסור, אלא דווקא מתוך שפע.
הכותב הוא רב בית הכנסת הדתי־לאומי בהר נוף ירושלים, וחבר ארגון רבני צהר
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
