ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
תודה לה'. תודה לחיילים
עם שחרור גופתו של רן גווילי הי"ד אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על החזרת החייל רן גוילי ועל החזרת כל החטופים. אנחנו אומרים אלפי תודות לה' שהביא לנו את הנצחון הגדול של שחרור החטופים ביחד עם שמירה על חיי אזרחי מדינת ישראל וריסוק החמס. אנו מודים בכל לב לכל החיילים שנלחמו למען ה', שנלחמנו במשך שנתיים ויותר לשחרר את אחיהם, להשמיד להרוג ולאבד את כל הקמים עלינו לרעה. וכמובן לכל הנשים הגיבורות שעמדו מאחורי החיילים.
תודה לראש הממשלה ותודה לשרים
תודה רבה מיוחדת לראש הממשלה ולכל שרי הממשלה שעמדו בגבורה מול כל הלחצים מבית ומחוץ לעשות עסקה לשחרור החטופים ובתמורה לוותר לרוצחי החמאס שיחזרו לעמוד על גבולות ישראל ליד הישובים בעוטף. היו ארגוני שמאל שלחצו על השרים ועל ראש הממשלה. השקיעו מאות מיליוני שקלים כדי לעשות פרסום וללחוץ על הממשלה שתוותר על בטחון המדינה כדי לשחרר את החטופים. בשם כל אזרחי המדינה אנו מכירים טובה לראש הממשלה ולשרים שעמדו בלחץ הכבד הזה בכבוד ולא ויתרו על חיי האזרחים.
מסירות נפש כמדרגה ראשונה של נבואה
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
707 - פרשת בא תשפ"ו – מינוי שלטון, ומתי מותר לעשות הפיכה?
708 - פרשת בשלח תשפ"ו - עומק ענין ט"ו בשבט
709 - פרשת יתרו תשפ"ו - שובבי"ם, תיקון הגאולה
טען עוד
כך יצאנו ממצרים
כך סיכן משה רבנו את נפשו כשהכה את המצרי שהיכה איש עברי מאחיו. בעקבות המעשה של משה רוצה פרעה להרוג אותו ומשה בורח למדיין. בעקבות המהלך הזה מכיר משה את אשתו ציפורה שמצילה את חייו. בזכות המהלך הזה הוא מגיע לסנה בהר סיני והקדוש ברוך הוא ממנה אותו שליח להציל את עם ישראל. מסירות הנפש שלו היא המשך למסירות של יוכבד ומרים, אימו ואחותו - המיילדות, שמסרו נפשן למען ילדי ישראל. המסירות המשפחתית הזו היא תחילת סיפור גאולת מצרים.
לא מוותרים עד שמרסקים את הרשעה
טביעת המצרים בים סוף מתחילה גם היא במסירות נפש של ישראל הנכנסים לתוך המים . מהלך שנועד לרסק לגמרי את הרשע של המצרים ולא להשאיר אותו שימשיך ויגדל ויהפוך למפלצת תרבותית שתאיים על שלום האנושות.
כך אומר דוד המלך 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'. וכך אנחנו משתדלים להמשיך את דרכם ולא להשאיר את שאריות האויב העזתי כדי שלא יוכל לחזור ולנסות להשמיד אותנו. זו הייתה הבקשה של אסתר להכות את האויבים עוד יום בשושן בשביל לסיים את השמדת הרוע. לא להסתפק בחצי עבודה. כך גם אנחנו צריכים להשלים בפרס את מה שהתחלנו במבצע עם כלביא ולהוריד את מלכות הרשע הזו עד עפר. על כךאנו קוראים בספר דניאל.
הפלת מלכות פרס – בסיס הגאולה הגדולה
ארבעת המלכויות
דניאל מתאר את כל ההיסטוריה האנושית. הוא מתחיל במלכות בבל ששולטת בעולם כולו. "הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ: שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלוֹהִי מִנְּהֵין דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהֵין דִּי חֲסַף" (דניאל ב). צלם שהראש שלו מזהב - רמז לבבל, החזה והידיים מכסף – רמז לפרס, המעיים והשוקיים מנחושת – רמז למלכות יוון, והרגליים שעשויות מברזל - רומזים למלכות אדום. החרס המעורב בהם רומז לשלטון ישמעאל שמעורב עם מלכויות מלכי אירופה.
דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא
על הרשע של מלכות אדום נאמר בדניאל (ז) "דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כָּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ" מפחידה ומאיימת וחזקה יותר מכל המלכויות האחרות. יש לה שיני ברזל גדולות. אוכלת ומרסקת ואת השאר היא רומסת ברגליה. שונה מכל המלכויות שלפניה ויש לה עשר קרניים. לידה נמצא החרס שלדעת המלבים מכוון לישמעאלים ששולטים בעולם במקביל למלכות אדום.
התרסקות המלכויות
על התרסקות המלכויות הללו אומר דניאל "חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן: בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל אַרְעָא". רואה הייתי שנגזרת אבן לא בידי אנוש ומכה את הצלם על רגליו שעשויות מברזל וחרס (אדום וישמעאל). באותה שעה התרסקו גם כל המלכויות האחרות. מלכויות הזהב הכסף והנחושת.
צמיחת מלכות ישראל שתאיר לכל העולם
האבן הזאת שהכתה את הצלם הייתה להר גדול שממלא את כל הארץ, והיא רומזת למלכות ה' בעולם המתגלית דרך עם ישראל. "וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא: כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא". בימים של המלכים הללו יקים א-להי השמים מלכות שלעולם לא תפגע. ומלכותה לעם אחר לא תנתן. והיא תרסק את כל ארבעת המלכויות ותקום לעולם.
בבל ופרס תחת האיסלם – אמונת ישמעאל
המלבי"ם (דניאל ב מד) מדייק כי סדר המלכויות פה הוא לא זהב כסף נחושת ברזל וחרס. אלא "פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא". - ברזל נחושת ביחד ואחר כך חרס כסף וזהב ביחד, דניאל רומז שבאחרית הימים הסדר ישתנה. "רמז כי אדום הנרמז בברזל ויוון הנרמז בנחשת הם בני מלכות אחת". ששניהם הם חלק מהנצרות. והם ישברו ויכלו ראשונים. אחר כך יכנעו מלכויות בבל ופרס שהן חלק האומות המוסלמיות "ותחת מלכות בני ישמעאל יהיו אז מדי ופרס הנרמז בחַסְפָּא, ובבל הנרמז בזהב, שכולם אחוזים במלכות בני ישמעאל כנודע".
דברי דניאל הולכים ומתקיימים
בימינו אנחנו רואים כמה נכון ראה דניאל, כי בבל שהייתה אימפריה ענקית ששינתה את פני האנושות היא נספחת לעולם האיסלמי, וגם פרס שהייתה אימפריה עולמית נספחת לעולם האיסלמי, שתיהם מלכויות של זהב וכסף שנספחות תחת החרס. בפועל ראינו כי לפני 80 שנה מתרסקת במלחמת העולם השניה מלכות אדום היא אירופה שכוללת גם את גרמניה שנקראה "מלכות רומא הקדושה". וגם איטליה ויוון בתוכם. לפני 35 שנה התרסקה מלכות בבל היא עירק. השנה מתרסקת מלכות איראן היא פרס. הכל כמו שנאמר בספר דניאל.
השלב הבא הוא צמיחת האבן להר גדול שמשפיע על כל העולם
לפי נבואת דניאל השלב הבא הוא אבן קטנה שמרסקת את ארבעת המלכויות והיא תהיה הר גדול שימלא את כל הארץ "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל אַרְעָא". האבן הזו, שמרמזת למלכות ישראל, תגדל מאבן קטנה להר גדול שהאור שלו יאיר לכל האנושות ותביא ברכה גדולה לכולם. ובפרק ז בדניאל "וּמַלְכוּתָה וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן". והמלכות והשלטון והגדולה של כל המלכויות הללו שנמצאות תחת כל השמים ינתן לעם קדוש עליון. מלכותם מלכות עולם וכל השליטים יעבדו אותם וישמעו להם.
מלכות ה' מתגלה עולם
כל זה בגלל שמלכות ישראל תהיה ביטוי למלכות ה' בעולם. "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף (אלפים) אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ (רבון) רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ". רואה הייתי עד שכסא ה' ניצב ועליו מתגלה ה' וכל צבא המרום משמש אותו. זה מה שאמור להיות אחרי נפילת מלכות הרשע האחרונה בעולם.
שמחת העץ משפיעה על האדם - טו בשבט
מדוע לא אומרים וידוי בט"ו בשבט ?
כתוב בשו"ע (קלא ו): "נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בר"ח, ולא במנחה שלפניו" ורמז הגאון כי במשנה נכרך ט"ו בשבט עם שאר ראשי השנים. וכמו שכל ראשי השנים האחרים הם יום מיוחד לאדם, כך גם ראש השנה לאילנות. ומקור דבריו במרדכי (סי' שנ"א) שכותב כי "בקשו פעם לגזור תענית ביום ט"ו בשבט, ואמר להם שיש לחוש לראש השנה של האילנות ולדחות את אותם התעניות. ודעתי היא, שמכיון שהתענית נדחית עד אחר השבת, דתנן קתני בהדדי: ארבעה ראשי שנים הם, באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו". כלומר, מכיון שהתנא כרך אותם ביחד, הרי שדיניהם שוים לעניין וידוי.
ולא במנחה לפניו
הקדושה של היום מתפשטת וכמו שבראש חודש לא מתענים גם במנחה שלפניו, גם בט"ו בשבט לא מתענים במנחה שלפניו. וכתב העולת תמיד (ך') כי משמע מדברי המחבר שרק בראש חודש לא אומרים תחנון לפניו במנחה, אבל בט"ו בשבט ובאב יש נפילת אפים במנחה שלפניהם אלא שאין המנהג כן עכ"ד. וכן כתב הפרי חדש אות ז' דאכולהו קאי דכל יום שאין בו נפילת אפים אין נוהגין ליפול במנחה שלפניו (עיין משנה ברורה ס"ק לב וכף החיים ס"ק קא).
חיבור האדם לפרי האדמה
הטעם הוא כי בקריאת שמע אנחנו רואים שיש חיבור בין האדם לפרי האדמה. אם עם ישראל אוהב את ה' ומקיים את מצוותיו – ה' נותן את מטר ארצנו בעיתו "יוֹרֶה וּמַלְקושׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". ואם ח"ו לא – "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם" (דברים יא).
וידעתם כי אני ה'
וכן הוא ביחזקאל שאומר כי בגלות אומר ה' "לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת וְלֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב". שלא יתנו את פרים. וכאשר מגיע עת הגאולה אומר להם ה' לתת את פרים. "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא: כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם".
ומתוך כך תהיה ברכה בעם ישראל וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהושַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם". ומכאן נבין שה' הוא העושה זאת "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם" (יחזקאל לו).
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ
והארץ לא עושה זאת כאילו היא כפוית הר כגיגית אלא בשמחה גדולה. כדכתיב "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ" השמים מורידים גשם בשמחה, והארץ מצמיחה פריה בגילה "יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר" הם מבינים שה' נמצא בתוך עם ישראל "לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" (תהילים צו). ולכן אמרו חכמים שנתינת פרי הארץ היא הקץ המגולה. "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'" (סנהדרין דף צח/א).
אכילת פירות בט"ו בשבט
ריבוי באכילת מיני פירות בט"ו בשבט
לכן כתב המגן אברהם (ס"ק טז): "ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה)". להודות לה' עליהם, לברך עליהם בכוונה. להמשיך את השפע שלהם לעולם. ודווקא פירות האילנות בט"ו בשבט כי היום הזה הוא ראש השנה לפירות האילן. ויש שלוקחים מיני אילנות של שבעת המינים, כגון תאנה ותמר, והמקובלים הוסיפו שיש לקחת ל"ו סוגים שונים של פירות האילן.
המהדרים לוקחים פירות שבהם הפרי הנאכל הוא בפנים והקליפה בחוץ כמו רימונים ושקדים וכד'. ויש כמו שזיף ומישמש שהפרי הנאכל הוא בחוץ והגרעין לא נאכל. ויש שהכל נאכל כמו תאנה, ויש כמו ענבים שהגרעין נאכל. ועל כל אחד מהם נאמר "מבשרי אחזה אלוה" שההתבוננות במציאות החומרית מלמדת אותנו על השפע שמגיע מהעולמות העליונים.
לימוד על פרי לפני הברכה והאכילה
וכתב כף החיים (או"ח סימן קלא) כי יש שלומדים לימוד מיוחד בליל ט"ו בשבט "משנה או זוהר המדבר בענין אותו הפרי ואחר כך מברכין עליו, ויש ספר מסודר על זה הנקרא ספר פרי עץ הדר". וכן עושים בימינו במקומות רבים, משתדלים להבין לעומק את התכונה המיוחדת של כל פרי ופרי, לשמוח בו ולהודות עליו בפה מלא הודאה גדולה "יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ" (תהילים פרק עא, ח).
משתדלים בפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל
בחו"ל, שלא היו שם פירות שהגיעו מארץ ישראל היו משתדלים לברך על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל אע"פ שלא גדלו בה. כאמור בפסוקים "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח). ולמה מזכירים את ארץ ישראל בחו"ל על פירות חו"ל, כי כל השפע לעולם מגיע מברכת הארץ "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם" (תהילים קלג) כמבואר בנבואת זכריה (פרק יד בסופו).
משתדלים מאוד לאכול פירות ארץ ישראל
היום מהדרים לאכול מפירות שגדלו בארץ ישראל ולברך עליהם תחילה וטעם הדבר הוא כי בפירות אלו ה' מראה את אהבתו אלינו, וכך כתב עליהם הב"ח (על או"ח סימן רח) כי צריך לומר בברכת מעין שלוש "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" כי השפע המתגלה בפירות ארץ ישראל הוא מהשכינה הקדושה. "קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ" .
שהקב"ה שוכן בקרב הארץ "בתוכה ממש בגוף הארץ" והשכינה הזו נסתלקה בגלות ולכן לא צמחו פירות הארץ בכל אלפי שנות הגלות. וגם הייתה שוכנת בתוך בני ישראל ממש כמו שכתוב "היכל ה' המה" (ירמיהו ז). "לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש". לכן אנחנו אומרים "בברכה זו 'ונאכל מפריה ונשבע מטובה' כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה".
עץ החיים ועץ הדעת
עץ הדעת טוב ורע
כשאנחנו מדברים על פירות העץ אי אפשר שלא לדבר על חטא אדם הראשון שבגלל אכילתו עם חוה מעץ הדעת נגזרה מיתה לעולם. ועץ הדעת הוא לא כולו רע אלא יש בו "טוב ורע". ואפשר להשתמש בעץ הדעת על מנת להביא טוב לעולם, אבל בלי זהירות הוא יכול להביא גם רע ומיתה לעולם. ובאמת מה הדרך שבה אפשר לאכול מעץ הדעת טוב?
תיקן חטא עץ הדעת
בתפארת שלמה על התורה בפרשת בשלח הביא את הפסוקים שנאמרו על עצמות יוסף בספר יהושע (כב, לח) "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" שהביטוי עצמות יוסף נאמר על יוסף כבר בחייו. "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית נ). וגם בפרשת בשלח "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".
ולמה נקרא יוסף 'עצמות'?
אומר בעל תפארת שלמה "כי יוסף הצדיק הוא היה התיקון של חטא אדה"ר. 'עַצְמוֹת' אותיות 'עץ מות'. ובכוחו היה קריעת ים סוף כידוע" (בשלח). שכתוב "הים ראה וינוס" מה ראה? ראה ארונו של יוסף הצדיק שהתגבר על יצרו ונס החוצה. ובזה תיקן חטא אדם הראשון שהלכו הוא ואשתו אחרי עיניהם וחטאו.
תיקון בחיבור האחים עם יהודה
ועוד תיקון גדול היה לו שלא שמר טינה לאחים שמכרו אותו ותיקן את חטא המחלוקת בין בני רחל, דרכו, לבני לאה, דרך יהודה. ועל החיבור הזה כתב האר"י הקדוש בספר הליקוטים (יחזקאל - פרק לז) כי החיבור בין יהודה ליוסף הוא חיבור בין עץ החיים לעץ הדעת, שכאשר הם מתחברים פועל הצד הטוב של עץ הדעת. וכך כתב "דע, כי משיח בן דוד הוא מצד עץ החיים, שם ההוי"ה. וז"ס 'חיים שאל ממך' וכו'. אך משיח בן אפרים, הוא מצד עץ הדעת, אילנא דמותא דרגא דנוקבא, לזה עתיד ליהרג בשערי ירושלם, דמותא אתקשרת ביה. ואלו הם הב' עצים. ולעת"ל 'יהיה ה' אחד ושמו אחד', ויהיה עץ החיים ועץ הדעת שקילין כחדא, ואז והיו לאחדים בידך והבן".
כששני העצים מתחברים – תוקן החטא ובאה גאולה לעולם
דברי האר"י הם על נבואת הגאולה שכתב יחזקאל (לז) כי היא מתרחשת בחיבור עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו ביחד עם עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ". שכאשר נתפלגו ירבעם בן אפרים מרחבעם בן שלמה נגזר חורבן על בית המקדש. וכאשר יחברו את שני העצים הללו יתחברו ישראל לעם אחד "וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יהיה יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד".
מתוך כך יהיה תיקון חטא אדם הראשון "וְלֹא יִטַמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים". יבנה המקדש ויהיה קידוש השם גדול בעולם. "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם: וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" ומתוך כך כל העולם יתוקן "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (יחזקאל לז).
תיקון של עץ המוות הזה הוא בקיבוץ גלויות
וזה סיפור העצמות היבשות שחוזרות לחיים. "הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד". ובמדרש נאמר על הפסוקים הללו " וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת אל תקרי עֲצָמוֹת אלא 'עץ מות'. מן העץ שאמר הקב"ה לאדה"ר שלא יאכל ממנו ואכל ונקנסה עליו מיתה ועל תולדותיו הבאות אחריו עד סוף כל הדורות" (תנא דבי אליהו רבה - פרק ה).
התיקון של עץ המוות הזה הוא בקיבוץ גלויות "וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד" והם עולים לארץ ישראל "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל". ומכירים את ה' "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'" (יחזקאל לז) וזה בא מחיבור עץ הדעת לעץ החיים.
חיבור לעץ החיים – על פי התורה
החיבור הזה הוא הפוך מהנחש שאמר לאדם "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" והביא מיתה לעולם. התורה מביאה את האדם לחיים "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג, ח). וכך התורה אומרת למלך, על ספר התורה "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם: לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז). אם היו ישראל מחזיקים בתורה שקיבלו מסיני לא היו אומה ולשון יכולים להתנגד להם. גם ממלך המוות הם היו חופשיים. בחטא בעגל חזרה אלינו טומאת הנחש, ובדבקות בתורה ננצל ממנו.
סיפור
חיבת פירות של ארץ-ישראל
היה זה בתקופה שהרב זצ"ל היה מאושפז בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. הייתי במשמרת אצל הרב, וחלק מהתפקיד שלי היה לנסות לגרום לרב לאכול כדי שיתחזק. יום אחד שאלתי את הרב מה הוא רוצה לאכול, והוא אמר: חמוצים. הייתה לי בתקופה ההיא חנות של חמוצים, התקשרתי לעובד שהיה לי בחנות והוא הזדרז לארגן בקופסאות מבחר מכל סוגי החמוצים שהיו בחנות והביאם לבית החולים. הרב הסתכל על המבחר הגדול, הצביע על זיתים שחורים מיובשים ושאל: איזה הכשר יש לזיתים הללו?
אמרנו לו: כל החנות היא בהכשר בד"ץ ידוע, גם הזיתים הללו. הרב לא ענה, אבל לא אכל מהזיתים השחורים המיובשים הללו.
כמובן שמייד אחר כך הלכנו לחנות כדי לבדוק את ההכשרים השונים, וראיתי שלכל מה שהבאנו לרב היה הכשר טוב, וגם לזיתים השחורים המיובשים היה הכשר טוב של בד"ץ ידוע. אבל בניגוד לכל שאר החמוצים, הזיתים השחורים היבשים היו ייבוא, וכל שאר החמוצים היה מגידוליה של ארץ-ישראל.
הגמרא אומרת שהקב"ה לא מכשיל צדיקים באכילת דבר איסור. "הַשְׁתָּא, וּמַה בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם, צַדִּיקִים עַצְמָם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!" (כתובות כ"ח).
מי שהכיר את אהבתו של הרב אליהו לארץ-ישראל ולפרותיה – לא יתקשה להבין את "רוח הקודש" הזאת. כי כבר אמרו חז"ל: "אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ – בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ" (מכות י':).
(רענן כהן, עוזר הרב)
שאלות
שתיל מופרע. האם מותר לכרות שתיל שגדל ליד עץ תות, או שמא גם בשתיל שלא נותן פירות יש איסור?
אם השתיל מפריע או שיש צורך במקומו – מותר. סתם – אסור.
המוציא מן הפרי. האם בסעודה עם לחם צריך לברך "בורך פרי העץ" על פירות בסלט?
אם הסלט נאכל עם הפת, אין צורך לברך.
הנותן ריח טוב בפירות. האם מותר להריח מהמחובר בשבת בעוד שחבר שלי עומד עלי?
אם זה פרי - אסור, אם זה צמח – מותר.
נכנס לפרדס ויצא. אדם שנמצא בפרדס של פירות הדר ויש פירות על הרצפה, שככל הנראה יירקבו. האם מותר לקחת ולאכול?
כן.
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
