ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
התורה והממלכה
כאשר הרמב"ם מגדיר את תפקידי המלך בישראל, הוא כותב: "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים. ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, ולהילחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות..." (הלכות מלכים ד, י). הוא מונה ארבעה תפקידים של המלך, שכולם עוסקים בהיבטים שונים של החזון "לתקן עולם במלכות ש־די", ולהם הוא מוסיף עוד שניים שנוגעים להפעלת הכוח בממלכה: משפט – כלפי פנים, ומלחמות – כלפי חוץ. נושאי הכלים לא הביאו מקור לדברים אלה.
ניתן לבסס את דברי הרמב"ם על מה שכתב בנוגע למצוות 'הקהל': "מצוות עשה להקהיל כל ישראל... ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת... והמלך הוא שיקרא באוזניהם... חייבין להכין ליבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני... שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו... מפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא־ל" (הלכות חגיגה ג, א-ג). תפקידו המרכזי של המלך במעמד הקהל עולה מכך שבמשנה (סוטה פ"ז מ"ב) נקרא מעמד זה בשם "פרשת המלך". ראשונים ואחרונים טרחו למצוא את המקור למעמדו של המלך במצווה זו. בעל תוספות יום טוב (סוטה פ"ז מ"ח) כותב על כך: "דבר הלמד מעניינו הוא. שמשה אמר ליהושע (דברים לא, יא), 'תקרא' וגו', ויהושע מלך היה". חז"ל לימדו אותנו כאן שחיזוק התורה בישראל הוא לא תפקידו של הכהן הגדול ואף לא של נשיא הסנהדרין, אלא דווקא של המלך, שלעניין זה הוא מי שמייצג את הקב"ה. ומכאן הקשר ההדוק שבין התורה לבין המדינה.
מקור נוסף לתפקידו של המלך "להרים דת האמת" הוא דברי הגמרא (סנהדרין כ, ב): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה" (וכך פוסק הרמב"ם, הלכות מלכים א, א-ב). הגמרא לומדת על מחיית עמלק בידי המלך מהפסוק: "כי יד על כס י־ה מלחמה לה' בעמלק" (שמות יז, טז), והיא מבארת: "אין 'כיסא' אלא מלך, שנאמר (דברי הימים א' כט, כג), 'וישב שלמה על כיסא ה' למלך'". מחיית עמלק שייכת ל"מלחמות ה'", והגדרת המלך כיושב "על כיסא ה' למלך" רומזת לתפקידו "להרים דת האמת", מה שבא לידי ביטוי מיוחד באחריותו לבניית בית המקדש (אולם לא ברור מדוע הרמב"ם (הל' מלכים א, ב) מביא פסוקים אחרים).
הביטויים הללו - "כס י־ה", שנאמר במלחמת עמלק, ו"כיסא ה'", שנאמר על מלכות שלמה - שופכים אור על דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק (אורות ישראל ו, ז). לאחר שהוא שולל את התפיסה התועלתנית של המדינה בתור 'שירות לקוחות', או בלשונו - "חברת אחריות גדולה", הוא כותב על המדינה היהודית, עשרות שנים לפני הקמתה, "שחקוק בהווייתה תוכן האידיאלי היותר עליון". ומתוך כך כתב ש"מדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ה' בעולם". מלכותו של שלמה המלך הייתה "כיסא ה'" ממש, ואילו מדינת ישראל היא ה"יסוד" לאותו "כיסא" שאנו שואפים להעמיד.
ארבע תפיסות של מדינה
דברינו פוגשים את החשיבה המדינית המודרנית, ולשם כך ניעזר במה שכתב פרופ' משה קופל, במאמרו "המדינה כרועה: על דת ומדינה בישראל" (אתר 'מידה'): "מדינות... מתחבטות תדיר בשתי שאלות...: השאלה הראשונה היא עד לאיזו רמה על המדינה לנקוט בפטרנליזם שוחר טוב; עד כמה עליה להטיל מיסים על אזרחיה העשירים יותר כדי לשפר את הכנסת אזרחיה העניים יותר? עד כמה עליה להסדיר את פעולותיו של הפרט ולפקח עליהן, כדי לקדם את רווחת הכלל והפרט? קיצורו של דבר, האם על המדינה לקדם רווחה? השאלה השנייה נוגעת למידה בה על המדינה לעודד ערכים או לאכוף אותם, באמצעות חקיקה האוסרת על התנהגות הנחשבת לפסולה על ידי רבים, או על ידי השרשתם של תכונות אופי או של ערכים דתיים, אשר השלטון תופש כהכרחיים עבור אזרחיו. בקיצור, האם על השלטון לקדם מידות טובות?".
האידאולוגיות הרווחות בחשיבה הפוליטית בדורות האחרונים נתנו תשובות שונות לשאלות אלו. התפיסה הגורסת כי תפקיד המדינה לקדם רק את הרווחה נמצאת בשמאל הכלכלי; ואילו תפיסות שרווחות בימין השמרני מדגישות יותר את ההיבט המוסרי של חיי האזרחים. בשני הקצוות נמצאות עוד שתי תפיסות: בקצה האחד התפיסה ה'סטייטיסטית', הרואה את המדינה כאחראית גם על הערכים וגם על הרווחה, ובקצה השני התפיסה ה'ליברטריאנית', הרואה את המדינה כ'שומר לילה' בלבד, שאל לו לעסוק לא ברווחה ולא בערכים.
שתי התפיסות הראשונות בולטות בארצות הברית. הדמוקרטים תומכים בהרחבה של מדיניות הרווחה וחוקקו בתקופתו של ברק אובמה חוק לביטוח בריאות ממלכתי. הרפובליקנים תומכים דווקא באיסור על הפלות, מתוך דאגה דווקא למצבם המוסרי של האזרחים. התפיסה הרווחת בקרב המפלגה הרפובליקנית האמריקנית רואה בחברה האמריקנית ישות אורגנית, שיש לה ערכים משותפים ואשר חבריה קשורים בקשרי ברית (שהיא 'ברית ייעוד' יותר משהיא 'ברית גורל'), ועל כן הם רואים את עצמם מחויבים להנחיל את ערכי היסוד של ארצות הברית לכל אזרחי המדינה. בשונה מהם, התפיסה הליברלית האירופית רואה את החברה כאוסף של פרטים, הקשורים ביניהם בקשר של חוזה, ולכן הם פוסלים מעורבות של המדינה בנושאים ערכיים או דתיים, ותומכים ב'רשת ביטחון' של המדינה לכל אזרחיה.
את התפיסה השלישית, ה'סטייטיסטית', אפשר לזהות עם 'הפועל המזרחי' ב־30 השנים הראשונות לקיומה של המדינה, אז הוא קידם במקביל גם חקיקה דתית וגם מדיניות חברתית סוציאליסטית. כיום ניתן לראות נימות 'סטייטיסטיות' בולטות דווקא אצל השמאל הפרוגרסיבי, כשהוא גם דוגל במדיניות סוציאליסטית וגם משתמש בכוחן של המדינה ומערכת המשפט כדי לכפות על כלל הציבור את ערכי הליברליזם הרדיקלי, את פוליטיקת הזהויות ואת התקינות הפוליטית. התפיסה הליברטריאנית באה לידי ביטוי בארץ במצע של משה פייגלין ומפלגת 'זהות', שמבקשים לצמצם את מעורבותה של המדינה בחיי האזרחים למינימום ההכרחי.
מדברי הרמב"ם עולה כי הוא תומך בתפיסה המזוהה עם הימין השמרני. הוא רואה את עיקר תפקידו של המלך בישראל בתיקון הדתי והמוסרי – כלפי פנים וכלפי חוץ ("להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק"). וכתשתית מינימלית הוא מטיל על המלך רק "לעשות משפט ומלחמות". הרב קוק, בדומה לכך, שולל את התפיסה שרואה את המדינה היהודית כ"מדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה". ולצד זה הוא תובע ממנה להיות "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית".
במבחן היישום
כאן עלינו לשאול: במה זה אמור לבוא לידי ביטוי? בראש ובראשונה, כל זה אמור להתבטא בדוגמה האישית של מנהיגי המדינה, ומתוך כך גם ברטוריקה שלהם, לקרוא בשם ה' בקול רם. מתוך כך הם נדרשים ליצור אווירה ותנאים שמעודדים את העיסוק בתורה ואת קיומה בחייהם של האזרחים.
כפי שצוין לעיל, תפקידה של המדינה "להרים דת האמת" לא כולל בתוכו כפייה על הפרט (עמד על כך אמו"ר, הרב יעקב אריאל, בספרו 'פרקים בתורת המדינה', עמ' 163-155); אולם תורת ישראל אמורה להיות נוכחת במרחב הציבורי, ומכאן חשיבותה של השבת הציבורית (שם, עמ' 148-143). מורנו ורבנו הרצי"ה דיבר על כך שבקביעת יום השבת כיום המנוחה השבועי, שבו כל המוסדות הציבוריים שובתים, מדינת ישראל מכריזה מול כל האנושות על אמונתה בבריאת העולם. וכך הוא בחוקים נוספים הנוגעים לחיי הציבור, כמו שמירת הכשרות בכל מוסדות המדינה, קיומה של הרבנות הראשית, נישואין וגיור כהלכה ועוד.
כאן המקום לחזור ולתבוע שדיני הממונות במדינה היהודית יהיו על פי "המשפט העברי", בלי לרעות בשדות זרים של תפיסות משפטיות אחרות, שדינן כ"ערכאות של נוכרים". תפקידה של המדינה אמור להתממש לא רק ב"עשה טוב" אלא גם ב"סור מרע", כאשר אין מקום להכרה חוקית בחיים של עבירה, ולכן לא יעלה על הדעת שמדינה יהודית תכיר ב"נישואין חד־מיניים" גם אם לא תתערב בחייו של הפרט.
ברוח חג השבועות, נסיים בצמיחתה של מלכות ישראל מתוך מגילת רות, שהיא מגילה של חסד. על ערכה של מצוות צדקה כותב הרמב"ם: "ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר: בצדקה תיכונני" (הלכות מתנות עניים י, א). "כיסא ישראל" הוא הממלכה היהודית, ו"דת האמת" היא האמונה היהודית. ואם כן, בניית חברה של גומלי חסדים היא חלק בלתי נפרד מן המגמה "להרים דת האמת", העומדת לצד המגמה "למלאות העולם צדק".
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה ב'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
