ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
התורה והממלכה
כאשר הרמב"ם מגדיר את תפקידי המלך בישראל, הוא כותב: "ובכול יהיו מעשיו לשם שמיים. ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, ולהילחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות..." (הלכות מלכים ד, י). הוא מונה ארבעה תפקידים של המלך, שכולם עוסקים בהיבטים שונים של החזון "לתקן עולם במלכות ש־די", ולהם הוא מוסיף עוד שניים שנוגעים להפעלת הכוח בממלכה: משפט – כלפי פנים, ומלחמות – כלפי חוץ. נושאי הכלים לא הביאו מקור לדברים אלה.
ניתן לבסס את דברי הרמב"ם על מה שכתב בנוגע למצוות 'הקהל': "מצוות עשה להקהיל כל ישראל... ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת... והמלך הוא שיקרא באוזניהם... חייבין להכין ליבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני... שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו... מפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא־ל" (הלכות חגיגה ג, א-ג). תפקידו המרכזי של המלך במעמד הקהל עולה מכך שבמשנה (סוטה פ"ז מ"ב) נקרא מעמד זה בשם "פרשת המלך". ראשונים ואחרונים טרחו למצוא את המקור למעמדו של המלך במצווה זו. בעל תוספות יום טוב (סוטה פ"ז מ"ח) כותב על כך: "דבר הלמד מעניינו הוא. שמשה אמר ליהושע (דברים לא, יא), 'תקרא' וגו', ויהושע מלך היה". חז"ל לימדו אותנו כאן שחיזוק התורה בישראל הוא לא תפקידו של הכהן הגדול ואף לא של נשיא הסנהדרין, אלא דווקא של המלך, שלעניין זה הוא מי שמייצג את הקב"ה. ומכאן הקשר ההדוק שבין התורה לבין המדינה.
מקור נוסף לתפקידו של המלך "להרים דת האמת" הוא דברי הגמרא (סנהדרין כ, ב): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה" (וכך פוסק הרמב"ם, הלכות מלכים א, א-ב). הגמרא לומדת על מחיית עמלק בידי המלך מהפסוק: "כי יד על כס י־ה מלחמה לה' בעמלק" (שמות יז, טז), והיא מבארת: "אין 'כיסא' אלא מלך, שנאמר (דברי הימים א' כט, כג), 'וישב שלמה על כיסא ה' למלך'". מחיית עמלק שייכת ל"מלחמות ה'", והגדרת המלך כיושב "על כיסא ה' למלך" רומזת לתפקידו "להרים דת האמת", מה שבא לידי ביטוי מיוחד באחריותו לבניית בית המקדש (אולם לא ברור מדוע הרמב"ם (הל' מלכים א, ב) מביא פסוקים אחרים).
הביטויים הללו - "כס י־ה", שנאמר במלחמת עמלק, ו"כיסא ה'", שנאמר על מלכות שלמה - שופכים אור על דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק (אורות ישראל ו, ז). לאחר שהוא שולל את התפיסה התועלתנית של המדינה בתור 'שירות לקוחות', או בלשונו - "חברת אחריות גדולה", הוא כותב על המדינה היהודית, עשרות שנים לפני הקמתה, "שחקוק בהווייתה תוכן האידיאלי היותר עליון". ומתוך כך כתב ש"מדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ה' בעולם". מלכותו של שלמה המלך הייתה "כיסא ה'" ממש, ואילו מדינת ישראל היא ה"יסוד" לאותו "כיסא" שאנו שואפים להעמיד.
ארבע תפיסות של מדינה
דברינו פוגשים את החשיבה המדינית המודרנית, ולשם כך ניעזר במה שכתב פרופ' משה קופל, במאמרו "המדינה כרועה: על דת ומדינה בישראל" (אתר 'מידה'): "מדינות... מתחבטות תדיר בשתי שאלות...: השאלה הראשונה היא עד לאיזו רמה על המדינה לנקוט בפטרנליזם שוחר טוב; עד כמה עליה להטיל מיסים על אזרחיה העשירים יותר כדי לשפר את הכנסת אזרחיה העניים יותר? עד כמה עליה להסדיר את פעולותיו של הפרט ולפקח עליהן, כדי לקדם את רווחת הכלל והפרט? קיצורו של דבר, האם על המדינה לקדם רווחה? השאלה השנייה נוגעת למידה בה על המדינה לעודד ערכים או לאכוף אותם, באמצעות חקיקה האוסרת על התנהגות הנחשבת לפסולה על ידי רבים, או על ידי השרשתם של תכונות אופי או של ערכים דתיים, אשר השלטון תופש כהכרחיים עבור אזרחיו. בקיצור, האם על השלטון לקדם מידות טובות?".
האידאולוגיות הרווחות בחשיבה הפוליטית בדורות האחרונים נתנו תשובות שונות לשאלות אלו. התפיסה הגורסת כי תפקיד המדינה לקדם רק את הרווחה נמצאת בשמאל הכלכלי; ואילו תפיסות שרווחות בימין השמרני מדגישות יותר את ההיבט המוסרי של חיי האזרחים. בשני הקצוות נמצאות עוד שתי תפיסות: בקצה האחד התפיסה ה'סטייטיסטית', הרואה את המדינה כאחראית גם על הערכים וגם על הרווחה, ובקצה השני התפיסה ה'ליברטריאנית', הרואה את המדינה כ'שומר לילה' בלבד, שאל לו לעסוק לא ברווחה ולא בערכים.
שתי התפיסות הראשונות בולטות בארצות הברית. הדמוקרטים תומכים בהרחבה של מדיניות הרווחה וחוקקו בתקופתו של ברק אובמה חוק לביטוח בריאות ממלכתי. הרפובליקנים תומכים דווקא באיסור על הפלות, מתוך דאגה דווקא למצבם המוסרי של האזרחים. התפיסה הרווחת בקרב המפלגה הרפובליקנית האמריקנית רואה בחברה האמריקנית ישות אורגנית, שיש לה ערכים משותפים ואשר חבריה קשורים בקשרי ברית (שהיא 'ברית ייעוד' יותר משהיא 'ברית גורל'), ועל כן הם רואים את עצמם מחויבים להנחיל את ערכי היסוד של ארצות הברית לכל אזרחי המדינה. בשונה מהם, התפיסה הליברלית האירופית רואה את החברה כאוסף של פרטים, הקשורים ביניהם בקשר של חוזה, ולכן הם פוסלים מעורבות של המדינה בנושאים ערכיים או דתיים, ותומכים ב'רשת ביטחון' של המדינה לכל אזרחיה.
את התפיסה השלישית, ה'סטייטיסטית', אפשר לזהות עם 'הפועל המזרחי' ב־30 השנים הראשונות לקיומה של המדינה, אז הוא קידם במקביל גם חקיקה דתית וגם מדיניות חברתית סוציאליסטית. כיום ניתן לראות נימות 'סטייטיסטיות' בולטות דווקא אצל השמאל הפרוגרסיבי, כשהוא גם דוגל במדיניות סוציאליסטית וגם משתמש בכוחן של המדינה ומערכת המשפט כדי לכפות על כלל הציבור את ערכי הליברליזם הרדיקלי, את פוליטיקת הזהויות ואת התקינות הפוליטית. התפיסה הליברטריאנית באה לידי ביטוי בארץ במצע של משה פייגלין ומפלגת 'זהות', שמבקשים לצמצם את מעורבותה של המדינה בחיי האזרחים למינימום ההכרחי.
מדברי הרמב"ם עולה כי הוא תומך בתפיסה המזוהה עם הימין השמרני. הוא רואה את עיקר תפקידו של המלך בישראל בתיקון הדתי והמוסרי – כלפי פנים וכלפי חוץ ("להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק"). וכתשתית מינימלית הוא מטיל על המלך רק "לעשות משפט ומלחמות". הרב קוק, בדומה לכך, שולל את התפיסה שרואה את המדינה היהודית כ"מדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה". ולצד זה הוא תובע ממנה להיות "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית".
במבחן היישום
כאן עלינו לשאול: במה זה אמור לבוא לידי ביטוי? בראש ובראשונה, כל זה אמור להתבטא בדוגמה האישית של מנהיגי המדינה, ומתוך כך גם ברטוריקה שלהם, לקרוא בשם ה' בקול רם. מתוך כך הם נדרשים ליצור אווירה ותנאים שמעודדים את העיסוק בתורה ואת קיומה בחייהם של האזרחים.
כפי שצוין לעיל, תפקידה של המדינה "להרים דת האמת" לא כולל בתוכו כפייה על הפרט (עמד על כך אמו"ר, הרב יעקב אריאל, בספרו 'פרקים בתורת המדינה', עמ' 163-155); אולם תורת ישראל אמורה להיות נוכחת במרחב הציבורי, ומכאן חשיבותה של השבת הציבורית (שם, עמ' 148-143). מורנו ורבנו הרצי"ה דיבר על כך שבקביעת יום השבת כיום המנוחה השבועי, שבו כל המוסדות הציבוריים שובתים, מדינת ישראל מכריזה מול כל האנושות על אמונתה בבריאת העולם. וכך הוא בחוקים נוספים הנוגעים לחיי הציבור, כמו שמירת הכשרות בכל מוסדות המדינה, קיומה של הרבנות הראשית, נישואין וגיור כהלכה ועוד.
כאן המקום לחזור ולתבוע שדיני הממונות במדינה היהודית יהיו על פי "המשפט העברי", בלי לרעות בשדות זרים של תפיסות משפטיות אחרות, שדינן כ"ערכאות של נוכרים". תפקידה של המדינה אמור להתממש לא רק ב"עשה טוב" אלא גם ב"סור מרע", כאשר אין מקום להכרה חוקית בחיים של עבירה, ולכן לא יעלה על הדעת שמדינה יהודית תכיר ב"נישואין חד־מיניים" גם אם לא תתערב בחייו של הפרט.
ברוח חג השבועות, נסיים בצמיחתה של מלכות ישראל מתוך מגילת רות, שהיא מגילה של חסד. על ערכה של מצוות צדקה כותב הרמב"ם: "ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר: בצדקה תיכונני" (הלכות מתנות עניים י, א). "כיסא ישראל" הוא הממלכה היהודית, ו"דת האמת" היא האמונה היהודית. ואם כן, בניית חברה של גומלי חסדים היא חלק בלתי נפרד מן המגמה "להרים דת האמת", העומדת לצד המגמה "למלאות העולם צדק".
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה ב'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
קשה עליי פרידתכם
לאן שבים ולמה מתוודים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
