ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- תולדותיהם של צדיקים
הרב ר' אריה, שהגיע ל'מרכז' מישיבת 'היישוב החדש' שנים אחדות לפני מלחמת ששת הימים, זכה כשאר תלמידי הישיבה של אותן השנים לגדול תחת השפעתו הכבירה של ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, וגיסו הרב ר' שלום נתן רענן זצוק"ל. הר"מים בגמרא שהעמידו את תלמידי הישיבה על הרגליים באותן השנים היו הרב ר' מרדכי פרום זצ"ל, חתנו של הרב רענן, שנפטר בקיצור ימים, והרב ר' אברהם (ר' אברום) שפירא זצ"ל, שברבות השנים נהיה ראש הישיבה הדומיננטי, ולימים נתמנה להיות הרב הראשי, כידוע. מבחינה זו היה ר' אריה, ראשית כול, תוצר קלאסי של ישיבת מרכז הרב. לבני גילי היה ר' אריה מוכר בעיקר כראש מכון 'הלכה ברורה', ששכן אז, ושוכן עד היום, בקומת המרתף של בניין הישיבה.
אף שבשנות לימודיי ר' אריה לא היה ר"מ בישיבה, דמותו הנמרצת והתקיפה הייתה נוכחת באווירה הכללית שהייתה בישיבה. כל תלמיד, אילו רק רצה בכך, יכול היה לגשת אליו, לשאול ולברר, והיה נענה בשמחה. ההתנהגות בצניעות ובמאור פנים כלפינו, לצד האמירות הברורות והחתוכות בעניינים ציבוריים שעלו פה ושם בדבריו, היו מקור להשראה ולמודל כיצד תלמיד חכם בוגר הישיבה צריך להיראות.
כשעלה שמו של ר' אריה כמועמד למשרת רבה של ירושלים, ההתנגדות אליו הייתה בעיקר מצד העסקונה החרדית הליטאית, ולא מצד גדולי תלמידי החכמים, שרבים מהם הכירוהו באופן אישי כתלמיד חכם, למדן מובהק. כאשר נזקק היה יוצא ובא אצל גדולי האדמו"רים בירושלים כאישיות רצויה, וראשי הישיבות הליטאים הכירו אותו כחברם של תלמידי חכמים רבים שלמדו עימו בצעירותו בישיבת 'היישוב החדש'. מבחינה זו, ר' אריה לא חשב שתפקיד הרבנות מחייב ריענון, ושרב עיר צריך להיות בעל ראש שיווקי ולהעביר את מסריו לציבור בעזרת הרשתות החברתיות המקוונות. הוא ידע והבין היטב שכיסא הרבנות שעליו הוא עומד לשבת הוא כיסא שאך שנים לא רבות לפניו ישבו עליו הרבנים הגאונים שהכיר: הרב בצלאל ז'ולטי, שמפיו שמע שיעורים כבחור בישיבה, והרב יצחק קוליץ.
קודם כול, תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה
בימים אלו, שבהם עולה מדי פעם בפעם הציפייה לראות רבנים "שלנו" מכהנים במשרות רבניות, כדאי לשים לב היטב מה עומד מאחורי ציפייה זו: האם רב "ציוני" רואה את עצמו כממשיך שושלת הרבנות? או אפילו יותר מזה, האם הוא מחויב לקודים רבניים כלשהם שנהגו לפיהם הרבנים הקודמים לו באותה המשרה?
מי שיעשה עבודת חקר על אודות רבני המושבות והערים בארץ בעשרות השנים הראשונות שלאחר קום המדינה, יגלה כי מרביתם של הרבנים היו אוהדים מאוד את הרעיון הציוני, ראו במדינה ובמוסדותיה ערך נעלה, והם וגם בני משפחותיהם נשאו בעול ההתיישבות והשירות בצבא, כשותפים מלאים. במקומות רבים הרבנים כיהנו במשרותיהם במקומות עזובים מאוד מחיי תורה, ונאלצו להתמודד לא אחת עם עוינות רבה מצד הממסד העירוני החילוני, שנשלט על ידי מפלגות השלטון, מפא"י ולאחר מכן המערך, ומפלגת העבודה בגלגוליה השונים. אף על פי כן, מעולם לא עלה בדעתם שתפקידם כרב צריך להיות שונה באופיו מתפקיד הרב המסורתי, כפי שהכירוהו אצל הרבנים בדורות שקדמו להם.
רבה של ירושלים, ר' אריה, היה קודם כול תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה, שקוע במשך רוב שעות יומו, מצעירותו ועד זקנה ושיבה בהוויות דאביי ורבא, כפי שרב בעיר חשובה צריך להיות. ועל אחת כמה וכמה בפארן של ערי ישראל, ירושלים. עוד כבחור צעיר בישיבה היה הגאון ר' אריה ידוע כאחד מטובי הלמדנים בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב, ובשנים שבהן היה ר"מ בישיבה, נודע בשיעוריו הבהירים ובכוח החידוש שניחן בו. בכל סוגיה וסוגיה שלימד היה לו מה לומר. וכאשר הועלתה מועמדותו של ר' אריה למשרת רבה של העיר, "כישלונם" הגדול של העסקנים החרדיים היה בעיקר בכך שלא הצליחו להעמיד מול מועמדותו תלמיד חכם גדול בשיעור קומה כשלו.
נכון הדבר שמידת הגדלות בתורה היא לא קנה המידה היחידי להצלחה של רב במשרת רבנות. לא פחות מכך, הרב צריך להיות שותף אמיתי עם כלל הציבור, על פלגיו השונים בעיר, כפי שהצהיר ר' אריה עם היבחרו להיות רבה של ירושלים. אך כל זאת לא יכול, ואסור שיבוא, על חשבון דרישת הסף הבסיסית של הרב. עובדה ידועה נוספת היא שגם אישיות תורנית גדולה וראויה מאוד, הראויה למשרה רבנית רמה, יכולה להיות "מחוסלת" על ידי העסקנות המקומית הקטנה, ובד בבד צריך גם לדעת "לעשות פוליטיקה", ומידה זו של "אחיו אני ברמאות" גם אותה למדנו מפיהם של חכמים. אך ראש לכול, צריך להעמיד תלמידי חכמים הראויים לשמם, הראויים למעמדם, שמידת מעורבותם עם הבריות אינה מעבירה אותם על דעתם. מי ייתן לנו תלמידי חכמים רבים כר' אריה לשעתו ולדורו.
הכותב הוא רב בעיר אריאל וחוקר בבית המדרש של 'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תהיו חמים!
אוצרות בלב הים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
