ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ההכנות להתנתקות ולגירוש היהודים מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון הולכות ומתקדמות.
יהודים רבים 'שוברים את הראש', ומחפשים כל דרך כיצד לבטל את 'רוע הגזירה', אך בולדוזר ההרס ממשיך לדהור, ועד כה שום דבר לא מצליח לעוצרו.
והנה, מתכנסת קבוצת יהודים, תושבי אחד הישובים המיועדים לגירוש, לטכס עצה מה לעשות. ולפתע, בעיניים יוקדות אמונה, מציע אחד מהם כיוון חדש:
'דעו לכם, הקרקעות של הישוב שלנו מצומצמות מאוד. אין לנו יכולת להתרחב ולבנות שכונות חדשות, אבל יש אפשרות לקנות מערביי האזור קרקע שסמוכה לישובנו, וכך לפרוץ ולהתרחב למקומות חדשים. קנייה כזו, תתן תקווה ותחושת התקדמות לכל תושבי האזור, תחזיר את הצבע ללחיים לכל נאמני ארץ ישראל, כל המאבק יקבל תנופה מחודשת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח'!
'באמת, אתה לא מתכוון ברצינות', מגיב אחד הנוכחים ביאוש, 'זה מאוד מסובך לקנות קרקע מהערבים. וחוץ מזה, מה זה יעזור? כיצד זה ימנע את הגירוש? תהיה ריאלי, ותפסיק עם החלומות'.
לאחר ויכוח ארוך בין המאמין והמיואש, החבורה מחליטה לנסות לבצע את הרעיון. הם מנהלים משא ומתן ארוך ומפותל עם בעלי הקרקע הערבים. המוכרים מסתכנים בגזר דין מוות על המכירה ליהודים, ולכן דורשים הון תועפות על הקרקע, מעל ומעבר למחירה הריאלי, אך החבורה לא מתייאשת ומגייסת את הסכום הנדרש, ולבסוף תקופה קצרה לפני הגירוש, הם משלימים את העסקה!
כשהקרקעות סוף סוף בבעלותם, מתברר שהם איחרו את הרכבת. ההתנתקות כבר או טו טו יוצאת לפועל, וכבר אין ביכולתם לפרוץ ולהתיישב בקרקע שרכשו בדמים מרובים.
'נו', שאל המיואש את המאמין, 'מה הרווחתם'? 'לא חבל על הכסף'? הנה, אי אפשר להתיישב בקרקעות שרכשתם, והכל אבוד. אמרתי לכם שזה לא ריאלי'.
'האמת, אתה צודק. עשינו מעשה שהוא לא לחלוטין ריאלי', הודה המאמין. 'אבל אני רוצה לקורא לך פרק מהתנ"ך'.
הם פתחו בירמיהו פרק לב וקראו:
"וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי...: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת... וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה... וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף:
וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים... וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה... לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם...: כֹּה אָמַר ה'... לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה... וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. כִּי כֹה אָמַר ה'... עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'...: הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי... קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים?
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ..: אֲנִי ה' אלוקי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... כֹה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה... שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם... וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם ה'".
'אתה רואה', אמר המאמין, 'הלכנו בדרכו של ירמיהו. לא מסתכלים לטווח קצר. מסתכלים לטווח ארוך. יכול להיות שיגרשו אותנו מכאן, אבל יום יבוא ונחזור לכאן, ואז הקרקעות יחכו לנו, ומחירי הנדל"ן כאן עוד יאמירו.
וחוץ מזה, אני רוצה לומר לך עוד נקודה. עשינו מעשה לא ריאלי. אבל זו בדיוק הבשורה של עם ישראל בעולם, להפגיש את הריאלי עם הלא ריאלי. אנחנו עם נצח, שלא מתנהג לפי הכללים הרגילים של העולם. מבחינה ריאלית, עם ישראל היה צריך להיעלם כבר מזמן ח"ו.
הסיבה לכך שאנחנו לא מתנהגים לפי הכללים הרגילים, כי אנו מבשרים לעולם שאלוקים התגלה בהר סיני, ולימד את העולם תורה שמרימה אותו לגבהים רוחניים המתרוממים מעל למציאות הריאלית של העולם, כלומר אנו מבשרים לעולם את המפגש בין הריאלי ללא ריאלי.
ויותר מזה, זו גם עניינה של ארץ ישראל. המרגלים בפרשת שלח היו ריאלים. הם התרשמו מהארץ לטובה, והעידו עליה שהיא "ארץ זבת חלב ודבש", אבל הם מדדו את יחסי הכוחות בין ישראל והכנענים, ואמרו שעם כל הכאב והרצון לזכות בארץ הטובה, אין יכולת ריאלית להתגבר על הענקים היושבים בערים המבוצרות.
רק יהושע וכלב, היו לא ריאלים, ומתוך בטחון בה' המתגלה לישראל מעבר לכל הכללים הריאלים, הם הפצירו בעם להאמין בה' ולא לפחד.
וכבר אמרו, שבארץ ישראל האמונה היא חלק מהשיקולים הריאלים!'
(מבוסס על סיפור אמיתי, ששמעתי משותפים לתהליך הקנייה. אכן קנו אדמות ליד אחד הישובים בחבל עזה בשנת תשס"ה, והן ממתינות לעם ישראל. בצפון השומרון כבר חזרנו, בעזרת ה' המאמין בסיפור יתגלה מהר מאוד כריאלי!)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
