ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ההכנות להתנתקות ולגירוש היהודים מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון הולכות ומתקדמות.
יהודים רבים 'שוברים את הראש', ומחפשים כל דרך כיצד לבטל את 'רוע הגזירה', אך בולדוזר ההרס ממשיך לדהור, ועד כה שום דבר לא מצליח לעוצרו.
והנה, מתכנסת קבוצת יהודים, תושבי אחד הישובים המיועדים לגירוש, לטכס עצה מה לעשות. ולפתע, בעיניים יוקדות אמונה, מציע אחד מהם כיוון חדש:
'דעו לכם, הקרקעות של הישוב שלנו מצומצמות מאוד. אין לנו יכולת להתרחב ולבנות שכונות חדשות, אבל יש אפשרות לקנות מערביי האזור קרקע שסמוכה לישובנו, וכך לפרוץ ולהתרחב למקומות חדשים. קנייה כזו, תתן תקווה ותחושת התקדמות לכל תושבי האזור, תחזיר את הצבע ללחיים לכל נאמני ארץ ישראל, כל המאבק יקבל תנופה מחודשת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח'!
'באמת, אתה לא מתכוון ברצינות', מגיב אחד הנוכחים ביאוש, 'זה מאוד מסובך לקנות קרקע מהערבים. וחוץ מזה, מה זה יעזור? כיצד זה ימנע את הגירוש? תהיה ריאלי, ותפסיק עם החלומות'.
לאחר ויכוח ארוך בין המאמין והמיואש, החבורה מחליטה לנסות לבצע את הרעיון. הם מנהלים משא ומתן ארוך ומפותל עם בעלי הקרקע הערבים. המוכרים מסתכנים בגזר דין מוות על המכירה ליהודים, ולכן דורשים הון תועפות על הקרקע, מעל ומעבר למחירה הריאלי, אך החבורה לא מתייאשת ומגייסת את הסכום הנדרש, ולבסוף תקופה קצרה לפני הגירוש, הם משלימים את העסקה!
כשהקרקעות סוף סוף בבעלותם, מתברר שהם איחרו את הרכבת. ההתנתקות כבר או טו טו יוצאת לפועל, וכבר אין ביכולתם לפרוץ ולהתיישב בקרקע שרכשו בדמים מרובים.
'נו', שאל המיואש את המאמין, 'מה הרווחתם'? 'לא חבל על הכסף'? הנה, אי אפשר להתיישב בקרקעות שרכשתם, והכל אבוד. אמרתי לכם שזה לא ריאלי'.
'האמת, אתה צודק. עשינו מעשה שהוא לא לחלוטין ריאלי', הודה המאמין. 'אבל אני רוצה לקורא לך פרק מהתנ"ך'.
הם פתחו בירמיהו פרק לב וקראו:
"וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי...: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת... וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה... וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף:
וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים... וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה... לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם...: כֹּה אָמַר ה'... לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה... וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. כִּי כֹה אָמַר ה'... עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'...: הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי... קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים?
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ..: אֲנִי ה' אלוקי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים... כֹה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה... שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם... וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם נְאֻם ה'".
'אתה רואה', אמר המאמין, 'הלכנו בדרכו של ירמיהו. לא מסתכלים לטווח קצר. מסתכלים לטווח ארוך. יכול להיות שיגרשו אותנו מכאן, אבל יום יבוא ונחזור לכאן, ואז הקרקעות יחכו לנו, ומחירי הנדל"ן כאן עוד יאמירו.
וחוץ מזה, אני רוצה לומר לך עוד נקודה. עשינו מעשה לא ריאלי. אבל זו בדיוק הבשורה של עם ישראל בעולם, להפגיש את הריאלי עם הלא ריאלי. אנחנו עם נצח, שלא מתנהג לפי הכללים הרגילים של העולם. מבחינה ריאלית, עם ישראל היה צריך להיעלם כבר מזמן ח"ו.
הסיבה לכך שאנחנו לא מתנהגים לפי הכללים הרגילים, כי אנו מבשרים לעולם שאלוקים התגלה בהר סיני, ולימד את העולם תורה שמרימה אותו לגבהים רוחניים המתרוממים מעל למציאות הריאלית של העולם, כלומר אנו מבשרים לעולם את המפגש בין הריאלי ללא ריאלי.
ויותר מזה, זו גם עניינה של ארץ ישראל. המרגלים בפרשת שלח היו ריאלים. הם התרשמו מהארץ לטובה, והעידו עליה שהיא "ארץ זבת חלב ודבש", אבל הם מדדו את יחסי הכוחות בין ישראל והכנענים, ואמרו שעם כל הכאב והרצון לזכות בארץ הטובה, אין יכולת ריאלית להתגבר על הענקים היושבים בערים המבוצרות.
רק יהושע וכלב, היו לא ריאלים, ומתוך בטחון בה' המתגלה לישראל מעבר לכל הכללים הריאלים, הם הפצירו בעם להאמין בה' ולא לפחד.
וכבר אמרו, שבארץ ישראל האמונה היא חלק מהשיקולים הריאלים!'
(מבוסס על סיפור אמיתי, ששמעתי משותפים לתהליך הקנייה. אכן קנו אדמות ליד אחד הישובים בחבל עזה בשנת תשס"ה, והן ממתינות לעם ישראל. בצפון השומרון כבר חזרנו, בעזרת ה' המאמין בסיפור יתגלה מהר מאוד כריאלי!)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?















