ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוחנן מ' ישמח בן משה
לדוגמא: נניח שחמאה נופלת לסיר מרק עוף. המרק חם ואין אפשרות למצוא את החמאה, וממילא אנו מניחים שהחמאה מתערבבת ונותנת את טעמה באוכל שבסיר, וטעם זה כבר לא יסור. אך אם יש פי ששים מרק ביחס לחמאה, נאמר שטעמה בטל במרק.
אך אם נתח בשר נמצא על המנגל, וחמאה נופלת עליו, לכאורה צפוי שהחמאה תישאר ותשפיע על המקום עליו היא נפלה. דבר זה עשוי לגרור קולא וחומרה: מצד אחד, לכאורה החמאה אוסרת באופן מקומי, ויתר החתיכה לא תסייע לבטל את טעמה. בסיר בו האוכל מתבשל כל יתר האוכל בסיר נחלץ לסיוע בביטול החמאה שנפלה. אך בחתיכה אין הצדקה להניח שהאיסור בטל ביתר החתיכה. מנגד, לכאורה כשם שיתר החתיכה אינה משפיעה על החמאה, החמאה גם אינה משפיעה על יתר החתיכה. אם אין פי ששים בתבשיל יחסית לחמאה שנפלה, התבשיל כולו ייאסר. אך לכאורה ביחס לחתיכה צלויה אין סיבה לאסור את שאר החתיכה.
במסכת חולין (דף צו ע"ב) אומר שמואל שירך שנצלתה כמות שהיא, יחד עם גיד הנשה שבה, קולף עד שמגיע לגיד.
מלשון הרמב"ם עולה שכאשר מדובר בצלייה, רק הקליפה (השכבה המינימלית שניתן להסיר אותה כחתיכה אחת) שסביב האיסור תאסר. לכאורה משמע שאם חלב נופל על חתיכה שעל האש, יש לקלף את האזור עליו נפל החלב, ורק הוא ייאסר.
חמדת השבת (103)
הרב בצלאל דניאל
125 - האם גוש מאכל שומר על חומו
126 - איסור שנגע בצלי
טען עוד
הרא"ש מציע שמא יש הבדל בין גיד הנשה, שהוא יבש מאוד, ולכן טעמו משפיע החוצה מעט, לעומת נוזלים שמחלחלים מעבר לקליפה. אך נטייתו היא לומר שבגמרא במסכת חולין יש תיאור של קילוף של הבשר, ואין ללמוד מכך על הכמות שנאסרה.
מנגד, הרשב"א מגן על הרמב"ם ואומר שהמקרה של פסח הוא מקרה ייחודי, אבל ככלל יש לאסור קליפה בלבד.
נסכם: שלוש שיטות בראשונים:
א.
הרמב"ם והרשב"א: צלי אוסר כדי קליפה (והמקרה של פסח הוא מקרה ייחודי).
ב. הצעה של הרא"ש: יש להבחין בין גיד יבש, שאוסר קליפה, ונוזל, שאוסר כדי נטילה.
ג. מסקנת הרא"ש: בכל האיסורים יש לאסור כדי נטילה (ואין לדייק מניסוח הגמרא במסכת חולין).
ב. הצעה של הרא"ש: יש להבחין בין גיד יבש, שאוסר קליפה, ונוזל, שאוסר כדי נטילה.
ג. מסקנת הרא"ש: בכל האיסורים יש לאסור כדי נטילה (ואין לדייק מניסוח הגמרא במסכת חולין).
השולחן ערוך (יורה דעה סימן קה סעיף ד) מכריע כשיטת הרא"ש למסקנה.
אך נראה שעדיין התמונה עדיין אינה פשוטה כלל:
בהמשך הסוגיה שם רב הונא אומר שאם בטעות צולים גדי בלי להוציא את החֵלֶב – אסור לאכול אפילו מהאזניים (הרחוקות מהחֵלֶב). מקשים על כך ממעשה ברבי יוחנן בו אכן צלו גדי לפני שהסירו את החֵלֶב ממנו, ורבי יוחנן התיר לקלף את הבשר ולאכול, משמע כפי שאמר שמואל, שיש לאסור קליפה (או נטילה) בלבד! הגמרא מכריעה: עקרונית חֵלֶב מפעפע, אך שם היה מדובר בכחוש1.
ר"ת מבאר שמדובר בגדי כחוש. החֵלֶב של הגדי הכחוש פחות מתפשט (השומן שלו פחות שומני – פחות רווי), ולכן הוא אוסר את סביבתו הקרובה בלבד.
הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה לב) פוסק שאם צלה את הגדי עם החֵלֶב שבו אי לאכול אותו כלל, מכיוון שהחֵלֶב מתפשט ונבלע בכל האיברים. אבל אם מדובר בגדי כחוש, בו יש פי ששים בשר גדי יחסית לחֵלֶב – קולף ואוכל את הבשר.
מדברי הרמב"ם עולה כך: חֵלֶב הוא חומר שומני, שאינו נשאר במקומו, אלא "נמס" ומתפשט, פנימית, בכל הבהמה. המשמעות היא שיש להתייחס לחֵלֶב כמו בישול: כשם שאם נופל חֵלֶב לתבשיל, אסור לאכול את כולו אם אין בו פי ששים, כך אם החֵלֶב נותר בבהמה, אסור לאכול אפילו מראש אזנו. אך ההיפך גם נכון: אם יש פי ששים בתבשיל, כל התבשיל מותר, כך גם אם יש פי ששים בשר גדי יחסית לחֵלֶב, מותר לאכול את כל מה שרחוק כדי קליפה ממנו.
הרשב"א לוקח את דברי הרמב"ם עד הקצה: במידה ויש פי ששים, אין צורך גם לאסור את הקליפה סביב החֵלֶב, מפני שהחֵלֶב כבר התערבב בשאר הבהמה!
אך הרא"ה אומר שיש בעיה בשיטה הזאת: כאשר מדובר בתבשיל, הנוזלים, חוקי הדיפוזיה, מתירים לנו להניח שהחומר שהתערבב משפיע על כל התבשיל בסיר כולו באותה מידה. אך כאשר מדובר בצלייה, מה מכוון את החֵלֶב להיכן להתפשט? במה יוודע שהחֵלֶב לא זלג לכתף של הגדי ונשאר שם? ממילא אם מדובר בחֵלֶב המפעפע בחתיכה, לעולם נאסור את כולה, וביטול בששים לא יועיל!
השולחן ערוך (סימן קה סעיף ה) פוסק את דברי ר"ת, לפיהם לבהמה כחושה מאוד אין חֵלֶב שמתפשט בשאר הבהמה. לאחר מכן הוא פוסק את דברי הרמב"ם – שאם יש פי ששים, האזור סביב החֵלֶב נאסר. אך כאמור, הוא פוסק כדברי הרא"ש, ולכן אוסר כדי נטילה סביב מקום החתיכה.
הרמ"א (שם) מסיים ואומר שבפועל יש לנו בעיה: איננו בקיאים לדעת מה שמן ומה כחוש. ולכן עקרונית יש להחמיר לשני הכיוונים: לוודא שיש ביטול בששים. אם אין ביטול בששים, הבשר כולו ייאסר. וגם אם יש ביטול, לאסור כדי נטילה סביב החֵלֶב.
הפרי מגדים (שם ס"ק יא) מביא בשם ספר מנחת כהן שיש לקחת בחשבון שדברי הרמ"א הם חומרה. כלומר: אם ברור לנו שמדובר בחֵלֶב שמן, מדינא יש ביטול בששים, ואיסור כדי נטילה זו חומרה. נפקא מינה אם איננו יודעים היכן האיסור: אין
צריכים לחשוש שמא הוא בכל מקום בבשר, מפני שהוא כבר התפזר בכולו ובטל. במקרה מקביל בו ברור לנו שמדובר באיסור
כחוש, עלינו לאסור את כל כדי הנטילה שיתכן שהאיסור הגיע אליו. בדומה לכך הפתחי תשובה מביא בשם שו"ת שמן רוקח את השאלה הבאה: מה קורה אם אחרי שצלו, והיה פי ששים בחתיכה יחסית לאיסור, בשלו את החתיכה בתבשיל בלי לקלף? אם להערכתנו מדובר בדבר שמן, הרי שהוא בטל בששים. אך אם להערכתנו מדובר באיסור כחוש, יש לשער אם יש פי ששים מאותו כדי נטילה שנאסר.
בפעם הבאה נבחן מה הדין אם האיסור אינו שמן, אך ההיתר שמן, ונתחיל לברר מה הדין אם החתיכה נוגעת במאכל המתבשל.
_________________________________________________________
הגמרא מציעה תירוץ נוסף שלא נעסוק בו.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מדוע פורים גדול מכיפורים?

האם מותר לפנות למקובלים?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

איך מותר להכין קפה בשבת?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך עושים קידוש?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.

מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.

י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.

י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!

רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות

פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"

עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

















