ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הפרשת חלה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ז

הפרשת חלה

מתוך 'קול צופייך' גיליון 404



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

מעלתה של מצות חלה
מצות חלה חביבה מאוד, שכן היא המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל כשנכנסו לארץ ישראל, כמו שנאמר (במדבר טו, יז-כא) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם".

רש"י לומד מפסוק זה על ייחודיותה של מצוה זו, וז"ל: "משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבא, כי תבאו, לפיכך כולן למדות זו מזו, וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה, אף כולן כן - אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה", עכ"ל. כל המצוות התלויות בארץ לא נתחייבו בהם ישראל אלא לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה, כלומר עד שנתיישבו בה לגמרי, אבל בחלה נתחייבו כבר בבואם לארץ ואפילו לפני כיבוש וחילוק, מכאן לומדים כמה חשובה מצוה זו.

מהו שיעור העיסה כדי להתחייב בחלה?
כתב הבא"ח (ש"ש שמיני אות ב'): "שיעור עיסה שתתחייב בחלה היא שבע מאות ושבעה ושבעים דרה"ם".

ולמעשה , בצק שהוא בין 1666 גרם ועד 2486 גרם - מפרישים ממנו חלה בלי ברכה. ומ- 2486 גרם ומעלה - מפרישים עם ברכה. ויש אומרים שלדעת 'החזון איש' היתה משיעור של 1200 גרם מפרישים חלה עם ברכה, אבל אנו לא נוהגים כך אלא כנ"ל.

דינים שונים
א. עיסה לטיגון ולא לאפיה - העושה עיסה כדי לעשות ממנה אטריות או תבשיל אחר. וכן העושה עיסה לעשות ממנה סופגניות או מיני טיגון אחרים, מפרישין ממנה חלה בלי ברכה.

ואם עושין לאפות קצת ממנה אפילו דבר מועט, מפרישין ממנה חלה בברכה.

(אם אוכל לביבות או סופגניות אפילו בשיעור ק"ג - מברך לאחר אכילתו "על המחיה". ואם אוכל דבר אפוי כגון בסקויטים יברך "מזונות" ואח"כ "על המחיה". ואם אכל בסקויטים בשיעור 240 גרם יברך "המוציא לחם מן הארץ" וברכת המזון.

רבו של הרב חיד"א היה אומר שמעולם לא אכל אטריות אלא בתוך הסעודה. כי אמנם הם מבושלות אבל כיון שאכילתם משביעה את האדם, לכאורה יש לברך עליהם "המוציא לחם מן הארץ". וכיון שהיה מסופק בזה, לכן לא אכל אלא באמצע הסעודה לאחר שבירך "המוציא" על לחם).

ב. טוב ללמד הנשים שיכוונו בעת הפרשת החלה גם על הקמח שיוסיפו בעת העריכה (שו"ע שכז סעי' ב', ועיין כה"ח סי' רמב ס"ק כב).

ג. עיסה שנילושה ללא מים - כתוב בשו"ע (יו"ד סי' שכ"ט סעי' ט'): "עיסה שנילושה במי פירות אפילו בלא שום מים, חייבת בחלה".

ומיד אח"כ כתוב בשו"ע (שם סעי' י'): "יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעת משקין אלא אם כן יערב עמהם אחד משבעה משקים" (לדעת הרמב"ם די בהוספת מעט מים כדי להכשיר לקבל טומאה).

ועל כן, עיסה שנילושה עם ביצים או במי פירות בלבד ללא מים, יש בה כמה ספקות, וכדי להמנע מכך יערב בה מעט מים או חלב או דבש דבורים או יין או שמן זית (אחד משבעת המשקין - י"ד שח"ט ד"ם), ואז יהיה אפשר להפריש ממנה חלה עם ברכה.

ואם לש את העיסה במי פירות בלבד, והחיטים לא נשטפו במים, יפריש חלה בלי ברכה.

ד. חיטים שנשטפו במים - כיום רוב הקמח מוכשר לקבל טומאה (כי המפעלים בארץ נוהגים לשטוף את החיטים במים כדי שיתנפחו, ולאחר שהתייבשו טוחנים אותם. ובעיקר בחיטה הבאה מחו"ל מערבים בה חומר משמר, ולפני שטוחנים, שוטפים את החיטים. רק לפסח נזהרים לא לשוטפם במים, ואז הם לא הוכשרו לקבל טומאה, וע"כ יש להזהר להפריש חלה. ויש נוהגים שלא מפרישים רק לאחר אפיית המצות), וכיון שכן, אם עשה ממנו עיסה ניתן להפריש ממנה חלה בברכה אפי' אם לש אותה עם מֵי פירות.

נתינת צדקה לפני עשיית מצוה

לפני עשיית כל מצוה טוב לתת צדקה, וכן טוב לומר 'לשם יחוד' לפני עשיית המצוה. ועל כן לפני שהאשה מפרישה חלה או מדליקה נרות שבת, או הולכת למקוה טוב שתתן צדקה ותאמר נוסח 'לשם יחוד' כמובא בסידור 'קול אליהו' (בעמודים 341, 908).
וקודם שתפריש תברך ואחר כך תאמר "הרי זו חלה".

הפרשת חלה כשמגיעה לגיל מצוות
יש מנהג טוב שילדה שהגיעה לגיל בת מצוה, נותנים לה ללוש בצק בשיעור חלה והיא מפרישה חלה ומברכת על ההפרשה וכן מברכת "שהחיינו", כי מקיימת מצוה זו בפעם הראשונה.

אבל אנו אומרים שיקנו לה בגד חדש ותברך על הבגד החדש "שהחיינו" ותכוון לפטור גם את מצות חלה.

כלה בדרך כלל מקבלת במתנה פמוטים חדשים מכסף וכדו' והיא שמחה בהם, ולכן היא צריכה לברך "שהחיינו", ואנו סוברים שתברך על בגד חדש "שהחיינו" ותכוון גם על הפמוטים.

וה"ה אדם שקנה מכונית חדשה, יקנה פרי חדש ויברך עליו "שהחיינו" ויכוון גם על המכונית.

הקונה דירה חדשה צריך לברך "שהחיינו" ונהגו לברך על פרי חדש או בגד חדש. וגם האשה צריכה לברך "שהחיינו", ועל כן יקנה לה בגד חדש או פרי חדש ותברך "שהחיינו" ותכוון לפטור גם את הדירה.

שיעור החלה ואופן שריפתה
א. לדעת הספרדים מפרישים כל שהוא כיון שממילא אין כהנים שיאכלו אותה בטהרה, והכל נשרף. האשכנזים מחמירים ומפרישים שיעור כזית.

ב. כתב רבינו האר"י כי צריך להפריש חלה אחד ממ"ח של העיסה ולא נהגו כן, וכתב הבא"ח (שמיני ש"ש ג') כי טוב לעשות כן לפחות פעם בשנה, בערב יום כיפור.

ג. את החלה יש לעטוף בנייר ובשקית ניילון ולהניחה לאשפה.

ד. יש שנוהגים להניח את החלה בגג, ואין דעתנו נוחה מזה. ולסברת בעל 'זבחי צדק' מותר להכניסה לתנור ושם תשרף ותיהפך לאפר. ועכ"ז התנור לא נאסר כי אנן סהדי שהפריש יותר חלה, והיותר לא הוקדש והוא שנבלע בדפנות התנור.

צירוף לחלה
א. כשאופים עוגות ממינים שונים ובכל מין אין שיעור חלה, אפשר לחבר את כל סוגי הבצק ולהפריש מהם חלה ביחד. ובלבד שאפשר לחברם שלא יהיה אחד מלוח ואחד מתוק. אם לא הפרישו מן הבצק חלה ובכל הנאפה יש שיעור חלה, יש "לצרפן לחלה" דהיינו לחבר את כל הנאפה יחד כדי לחייבו בחלה.

ב. כיצד מצרפין את כל הנאפה? מכניסים אחר אפיה את העוגיות לארון וכדו'. שהארון מצרפם יחד לצורך הפרשת חלה (בא"ח צו יט). אפשר גם להניחם בתוך כלי אחד, אך צריכים להשגיח שיהיו כל העוגיות מונחות בתוך הכלי.

ג. אם מניח את העוגות במפה או מגבת ומכסה אותן גם כן במפה, נחשבת המפה כמו כלי ומצרפת את כל הנאפה, רק יזהר שלא תצא עוגה חוץ לכיסוי.

ד. דין זה נכון גם לגבי לחם וכדו', והוא שכיח במיוחד במצות שאופין לפסח, ואופין בדרך כלל עיסות קטנות כדי שלא יחמיץ הבצק ומשתדלים שבכל עיסה לא יהיה שיעור חלה, ומצרפין את המצות לחלה כנ"ל (בא"ח צו יט, כ).

ה. בדרך כלל בפורים מקבלים משלוחי מנות ובהם עוגות מאנשים שונים שאפו בביתם, ויתכן ולא היה שיעור חלה בשעת האפיה באותו בית ולא הפרישו חלה. אם מקבל המנות מניח את כל העוגות בארון אחד או בשקית אחת (ומניחן במקפיא וכדו') ויכולה להצטבר כמות גדולה החייבת בחלה, הנחתן בארון או בשקית מצרפת אותם, והוא מתחייב בחלה, ויפריש בלי ברכה, כי אולי נותני המשלוח הפרישו חלה.

ויש מחמירים וחוששים שאם יפרישו מהם יתכן שמאותה עיסה כן הפרישו חלה, וע"כ הם מפרישים מהעיסה כשברור שלא הופרש ממנה חלה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il