ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" (שמות ל"ד כא).
נחלקו גדולי עולם בביאורו. הרישא בודאי עוסקת בשבת בראשית ובחיוב לשבות בה, השאלה הגדולה היא מה משמעות הסיפא.
כבר במשנה מצינו מחלוקת תנאים:
"בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית ר' ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר" (מסכת שביעית פרק א משנה ד).
לדעת תנא קמא (הוא רבי עקיבא עיין ראש השנה ט' ע"א ומו"ק ג' ע"ב), הסיפא של הפסוק עוסקת ב"שבת הארץ" ומלמדת אותנו שדיני שביעית חלים עלינו למעלה משנה בגלל התוספות בתחילה ובסוף (מפאת קוצר היריעה לא נדון במשמעות ההלכתית של התוספת). לעומת זה, לדעת רבי ישמעאל, הפסוק בא ללמדנו רק הלכות "שבת בראשית" והסיפא מתירה לנו לקצור בשבת את החיטין הדרושות למצוות קציר העומר בט"ז בניסן שחל בשבת. רש"י כדרכו מביא את שתי הדעות כשני פירושים על הפסוק. לעומתו, נכדו הרשב"ם, מסביר את כל הפסוק לעניין "שבת בראשית" והחידוש הוא "שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות". הפשט לדעתו בא להוציא מהווא אמינא שלא רק פיקוח נפש דוחה שבת, אלא כל צורך קיומי והמסקנה היא, ש"וחי בהם" הכוונה רק לפיקוח נפש וסכנת חיים ולא לצרכים אחרים, יהיו בסיסים ככל שיהיו.
זה גם פירוש הפסוק על פי הפשט לשיטות אבן עזרא והרמב"ן. כמאתיים שנה אחריהם מצא רבי עובדיה "ספורנו" באיטליה דרך אחרת לחבר את שני חלקי הפסוק, וז"ל:
"ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות" "גם כן תהיה הצלחתך כשתעבוד ששת ימים כאשר תשבות בשביעי. "בחריש ובקציר תשבות" וכן כשתשבות אחת לשבע שנים בחריש ובקציר...תצליח" (עיינו גם בפירושו לפס' יח).
לשיטתו, הפסוק עוסק גם בשבת בראשית וגם בשבת הארץ תוך כדי הקבלה. ההצלחה בימי השבוע תלויה בשביתה בשבת וההצלחה בשש השנים הרגילות, תלויה בשביתה בשנה השביעית.
אנו עומדים היום בפתחה של שנת שמיטה חדשה שתחל בא' בתשרי הקרוב. כפי שהבאנו בפתיחה לדברינו, יש מן ההלכות שיחולו עלינו עוד קודם לתאריך זה. אם כך, חובה עלינו להתכונן לבאות, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית.
הנסיון של השמיטה עבור החקלאי, הינו נסיון גדול. לכן, התורה הבטיחה ל"שובת" שיקבל את שכרו מושלם, הן ברמז לשיטת ה"ספורנו" בפסוקנו והן בפירוש בפסוקים:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כ"ה כ-כא).
גם חז"ל שבחו ועודדו את המאמינים שהשביתו את שדותיהם:
"גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהלים ק"ג כ) במה הכתוב מדבר, אמר ר' יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה ויקרא אל).
דא עקא, שמיטה בזמן הזה, לרוב הפוסקים מדרבנן והברכה הובטחה רק לזמן ששמיטה מחייבת מדאורייתא (עיינו בסמ"ע על שו"ע חושן משפט סי' סז ס"ק ב על פי תוס' בגיטין). ועוד, בדורות האחרונים אנו מחוייבים לחפש פתרון הלכתי לכלל הציבור ולמדינת ישראל כמדינה יהודית. על כן, יש להשתדל בשלשה תחומים:
א. לשכלל עוד יותר את הפתרון של "היתר המכירה" ולנפותו מבעיות הלכתיות שהפוסקים התריעו עליהן. (דרך שזכתה לעידוד הלכתי של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. עבודה רבה כבר נעשתה בתחום זה בעשרות השנים האחרונות, גם בהדרכתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. הדברים הובאו לעיון הציבור גם בספרו המצוין של הרב זאב וייטמן "לקראת שמיטה ממלכתית").
ב. עידוד חקלאים וצרכנים שומרי מצוות, להצטרף למסגרת של "אוצר בית דין", שיש לה מעלות רבות מבחינה הלכתית.
ג. השלישי, עידוד פתרונות הלכה טכניים, כמו גידול על גבי מצע מנותק. (לעיון נוסף בנושא נמליץ על תשובתנו המצ"ב מתוך שו"ת במראה הבזק ח"ג שנחתמה על ידי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל).
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לקיים מצוות השמיטה מן התורה בהידור ונהיה סוף סוף במצב ש"שבת הארץ הולכת ונקבעת בכל קדושתה על אדמת הקודש" (הראי"ה)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













