בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • בראשית
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה • 45 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית ב' – ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם. ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת. רש"י - פישון - הוא נילוס נהר מצרים ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון. גיחון - שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד. חדקל - שמימיו חדין וקלין. פרת - שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם. הוא פרת - החשוב על כולם, הנזכר על שם ארץ ישראל. ב. אלשיך - והנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה טז ז) כי ארבעה ראשים אלו ארבעה גליות, שם האחד פישון זה מלך בבל.. גיחון הוא מדי. חדקל הוא יון שהיתה חדה וקלה בגזירותיה. והרביעי הוא פרת הוא אדום שהפרה והצירה לפניו. והנה אין נראה פה ייחס אל המלכיות. ואפשר לדבריהם יהיה רמז הפסוק, ונהר השפע לקיים העולם יוצא מעדן, הוא המתעדן על דברי תורה של עץ החיים הנזכר, והוא כד"א (שמואל ב כג) הוא עדינו העצני, ופירשו ז"ל (מועד קטן טז) על דוד שנקרא עדינו שהיה מתעדן על דברי תורה. ואמר כי נהר השפע יוצא מהמתעדן על דברי תורה, להשקות את הגן אלו ישראל.. אמנם כאשר ומשם יפרד שיתפרד העם מן התורה, שהוא עון ביטול תורה, אז והיה לארבעה ראשים הם ארבעה גליות, כמו שאמרו ז"ל (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) שלא גלו אלא על ביטול התורה. שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה. ג. ריקאנטי - פירוש נהר מלשון נהורה, בינה הנמשכת מן החכמה העליונה שהוא העדן. ואמר יוצא לפי שאינו פוסק, כי האור והשפע הזך הטהור תמיד מתפשט במדות שהם בגן הנזכר, זהו להשקות את הגן להשפיע אורו וברכתו וכבודו במדות, כדי שיעשה רצונו על ידיהם, ולכן אין להפריד האילן מן המעיין הנובע שלא לקצץ בנטיעות.. בזוהר.. מאן הוא עדן דא חכמתא עילאה ודא יו"ד, להשקות את הגן דא הוא ו', ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא הוא ד', וכליל כולא ביו"ד, ובגיני כך אב איקרי לכולא. והנה לפי זה המאמר העדן רומז לחכמה, והנהר לבינה, והגן למכריע ראשון, והארבע ראשין לדל"ת רבתי שבאחד הרומזת לכנסת ישראל. וזה סדר ההשפעה מן החכמה לבינה, משם למכריע ראשון, ומשם לשכינה, וזה רמזו באותיות יו"ד.. נקרא החכמה עליונה בשם עדן, כי עדן הוא לשון מקור כלומר מקור הנובע מהכתר. ובלשון ערב קורין למקורות מעדן, ועל כן אמרה שרה אחרי בלותי היתה לי עדנה, כלומר מקור הדמים והחלב שפסקו ממנה. והנה העדן והנהר והגן ר"ת ענ"ג, זהו שנאמר [ישעיה נח] וקראת לשבת ענג.. ומשם יפרד. מלת שם רומזת לכנסת ישראל הנקראת שם, שנאמר [שמות לד] ויתיצב עמו שם. ורמז כי משם הוא עולם הנפרדים, כי עד שם הכל הוא מיוחד בלי פירוד כלל. והיה לארבעה ראשים. הם ד' מחנות שכינה, וכבר רמזנו כי קבלתם מן המרכבה, והם רמוזים בשמות הנהרות הנזכרים לפנינו, הם סוד הגדולה והגבורה והתפארת והמלכות. ד. מהר"ל - גבורות ה' פרק ס' - כל דבר שבא מעולם הנבדל כמו הנהר שהוא יוצא מעדן להשקות הגן כשהוא בא אל עולם הטבע הוא עולם הרבוי, יפרד לארבעה ראשים כי זהו נגד הפירוד והרבוי שהוא בעולם הרבוי, ולפיכך הגאולה שבאה מעולם העליון הנבדל היה מתפרד לארבעה ראשים הם ארבע לשונות של גאולה, ודבר זה הם ארבע כוסות שתקנו חכמים. ה. מהר"ל – נר מצוה חלק א' ארבע מלכויות - ראוי שיהיו נרמזים אלו ד' מלכיות בראשית הבריאה. כי אלו ד' מלכיות שהם מושלים בעולם, לא היו רק בשביל כי אי אפשר שיהיה העולם, שהוא העלול מן השם יתברך, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון. והחסרון הזה הם ד' מלכיות, לפי שהמלכיות האלו ממעטים כבוד השם יתברך בעולמו. ו. שבת לג: - אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר.. נפקו, חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף. עין איה שבת פ"ב רעא' - ימחאו גדולי בני אדם על הרשעה הנמצאת בחיים, המכבידה את אכפה על בני אדם ושוללת מהם את אור חייהם. אבל עם כל המחאות וכל דרכי התיקון אשר יהגה לב חכמים רמים ונשאים, לא יוכלו לסקל את מסילת החיים מכל הרעה הגדולה הטמונה בעמקם. כי יסוד הרעה הנה באה, ממה שעזב האדם את אשרו העליון, והוכרח לרדת מטה ולהיות עבד מכודן לצרכיו ההולכים ומתרבים ומערבבים את שכלו ואת טהרת לבבו. ע"כ החיים כולם עם כל סדריהם, המה רעה אחת גדולה הבאה מירידת האדם. והיא אמנם תלויה ברצונו, כי לו יתעלה האדם להשכיל כי [את] אשרו ימצא בעצמו, בהשלמתו את צלם א-להים שבו באור החכמה והיושר, בהיותם נובעים מנהר היוצא מעדן גן א-להים, שאורו זורח הוא בקרב נפשו פנימה, אז יוכל לחיות בלא כל עמל, כאשר האור העליון של נועם הדעה והצדק יענג את חייו וירומם את רוחו, לא יצטרך עוד לכל העול החברותי, להביא לחמו בזיעת אפו ולהיות עבד לכל הצדדים היותר נמוכים שבחיי גופו וחיי מדינתו. כי גופו יבריא ויגדל ונפשו תרומם ותנשא, מפרי העץ יוכל לשבע די שבעו, ובמיטב האקלימים החמים הממוזגים יוכל להתישב לחיות חיי עונג ושלום. אבל רק אז, בהתרוממו להתענג על ד' בהשכלת אמת ודרישת צדק, תוכל המנוחה העליונה להמצא בלבבו, עד כדי לקרבו אל הטבע הא-להי בדרך בריאה וישרה, ולא יהיה לו שום צורך בעסק של חיי שעה כי הם ימצאו לו די ספקו ברב ברכה ושמחה. ז. אורות הקודש ג' מוסר הקודש קיז' - הצדיקים העליונים.. אומללים הם מרגישים את עצמם, כשעוברת שעה קלה שאין העדן האלהי ממלא את כל מלא חייהם. ואחרי שעה כזאת הרי הם מתעלים בעילוי של צניעות ונשיקות קודש לאור חי העולמים, בשפלות רוח, בשכל טהור, בקדושת עם, ובאמונת אומן. ונחלי עדן עליונים זורמים ושוטפים דרך נשמתם, וכל הברכות אצורות בה, חיים ונחת, שלום וריעות, דשן ורעננות לכל העולם כולו, לכל המעשים ולכל הבריות. כל התורה והמוסר כולו, כל החכמה והדרך ארץ כולו, כל ההויה היא הדרכה לבא למדה עליונה זו, ולצד העליון שבה.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il