על מה עלינו להתאבל בשלושת השבועות? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
בין המצרים
האבילות על החורבן

קטגוריה משנית

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

5161

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אדם אחד הניח את כל כספו במגירה. יום אחד הוא רואה את בנו הקטן משחק ומשליך את שטרות הכסף לתנור. החלו האיש והילד לבכות. כל אחד בכה על מה שציער אותו - האיש בכה על כל כספו, ובנו בכה על הניירות הצבעוניים שמצא ועלו באש. ואנו? על מה אנו מצטערים בשלושת השבועות?

1. שכינתא בגלותא
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
יעודו של עם ישראל הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יעוד זה מתמלא על ידֵי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ממילא חורבן המקדש הוא הפגיעה הקשה ביותר ביעוד זה.
לפיכך אומר רבי יהודה הלוי, שמטרת הקרבת הקרבנות היא - "הכוונה בזה תיקון הסדר כדי
שיחול בו המלך חול גדולה לא חול מקום". בהיות המקדש על כנו היתה שורה נבואה, והנהגת ה' על עמו היתה ניכרת, כניסוחו של הכוזרי במקום אחר: "יעודינו הידבקנו בעניין האלוקי בנבואה, ומה שהוא קרוב לה, והתחבר העניין האלוקי בנו בגדולה ובכבוד ובמופתים". ובחורבנו - "ואנחנו כשימצא פגע את לבנו אשר הוא בית מקדשנו, אבדנו, וכאשר יירפא נרפא אנחנו" (כוזרי א', ק"ט).
כבר בראשית דרכו של עם ישראל, כאשר נאמר לעם כי שכינה מסתלקת מהם אחר
מעשה העגל, הם מגיבים: "וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו". רש"י: "הדבר הרע - שאין השכינה שורה ומהלכת עימם" (שמות ל"ג). האבל הראשון, הוא איפה על סילוקה של שכינה גלויה מקרב ישראל, אשר זהו מקור כל הצרות האחרות .
האבל הנוסף הוא על יציאת ישראל לגלות, ועל כך שרובם עדיין שם. המילה 'גלות' איננה מופיעה בתורה, כנראה מפני שאיננה חריפה דיה. כינויי התורה להימצאות ישראל בארצות אחרות הם: "ארץ לא להם", "ארצות אויביכם", "ארץ אחרת", "הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה". הפעלים אשר בהם מתארת התורה את יציאת ישראל מארצם הם: "אבדן", "הקאה", "השלכה, "הדחה", "הסחה". על פי התורה, מי שנמצא בגלות, הוא מודח ומושלך . הוא יכול להיות שם ראש ממשלה, שר האוצר, שר המלחמה, גביר חשוב, אדמו"ר או רב גדול - את מעמדו האמיתי מתארת התורה, גם אם הוא עצמו איננו חש בכך.
אבל נוסף הוא על אובדן הריבונות היהודית בארץ : "מלכה ושריה בגויים אין תורה", ואבל זה מומתק הרבה בהקמת מדינת ישראל לפחות על חלקה של הארץ. והאבל המתקן את כל זאת הוא האבל על שנאת החינם אשר גרמה לכך.

2. בין המצרים של גוש קטיף
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו
שלושת השבועות שמשבעה עשר בתמוז עד תשעה באב נקראים 'ימי בין המצרים', על שם הפסוק: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' ג'), וכן על שם הפסוק "מן המצר קראתי יה" (תהילים קי"ח), שבימים אלו בני ישראל נתונים במצר. צרות רבות סבבונו בימים אלה, ובתקופתנו נוסף לרשימת הצרות - החורבן הגדול של ישובי גוש קטיף.
הנביא ירמיהו מקונן ואומר "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", ימי בין המצרים של תושבי גוש קטיף לא היו שלושה שבועות, אלא החלו כבר ביום שנפלה החלטה אומללה זו ע"י ממשלת ישראל. "כל רודפיה השיגוה" - התקשורת, חברי הכנסת, "מחנה מאוחד" בהנהגת ראש הממשלה, להשמיד ולהרוס חבל ארץ נפלא, בתי כנסיות ובתי מדרשות, לעקור קהל קדוש מביתו ואדמתו על לא כלום. ממשלת ישראל העמידה צלם בהיכל - צלם "השלום", והבקיעה למענו את גוש קטיף, למרות זעקותינו על תוצאות החורבן, לא נמצאה אוזן קשבת.
יום החורבן קרב והמיצרים נעשו עוד יותר צרים. "בוטל התמיד" - המתח, החרדות, והאיומים, שהושמעו ע"י התקשורת וחברי הממשלה שיבשו לא מעט את חיי השגרה של תושבי הגוש. כשהופיעו המחסומים, והכניסה לגוש הוגבלה רק לתושבי הגוש, "נשתברו הלוחות" , החיילים והשוטרים התייחסו לתושבי הגוש כאל זרים או אויבים. ההרגשה היתה כאילו מתכוננים למלחמה נגדנו.
יום החורבן מגיע, ציבור גדול מגורש מביתו, זעקות השבר של הורים וילדים נופלות על אוזניים ערלות של חיילים ושוטרים, אנשים נשלפים מן הבתים, מי ברגלו מי בראשו, נורא ואיום, ואחרי כן מגיע הרס הבתים, בזה אחר זה ישובים שלמים, בתי כנסיות ובתי מדרשות, נהרסים, נדם קול התורה,"שרף אפוסטומוס את התורה" . כבתה המנורה, ונופץ חבל עזה - "הנר המערבי" ויחד עימו נסתרה השכינה, עולם של חסד, צדקה ואהבה, חולל ונופץ, לא ביישנות ולא רחמנות ולא גמילות חסדים היתה במגרשים ובמחריבים. בעלי גאווה ושררה, הפכו את המנורה - סימלה של המדינה לבעלת מום, "שברו וניפצו לה את הנר המערבי, אותו נר שהעיד על השכינה ששורה בישראל".
אומנם קנה המנורה נופץ, ואותה המנורה שהיא סימלה של מדינת ישראל היא בעלת מום, אך את אור השכינה לא ניתן לכבות. קום יקום הציבור הגדול והקדוש הזה, וימשיך לגלות את השכינה על אפם וחמתם של מתנגדיו, קנה המנורה ייבנה מחדש, ואור חדש על ציון יאיר במהרה בימינו אמן.

3. אהבת ישראל
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
ימי בין המצרים מזכירים לי תמיד, שאני אוהב כל יהודי , (אגב אינני משתמש מעולם בביטוי 'יהודי חילוני', כי אין יהודי של חול רק יהודי של קודש).
בצעירותי פגשתי בספרי המהר"ל, ונגלה לי עולם קסום והבנה מחודשת במושג "אהבת ישראל".
ואלו דבריו בקצרה: בית ראשון חרב על שלוש העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, על כך נענשו אבותינו בגלות של שבעים שנה. לעומת זאת בבית שני ששמרו תורה ומצוות ועברו "רק" על שנאת חינם, נענשנו בגלות ארוכה בת אלפיים שנה. אומר על כך התלמוד: "ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים".
אולם המהר"ל בונה נדבך נוסף על דברי הגמרא - הוא מסביר שהגלות היא עונש, ותפקידו של עונש לתקן. בבית ראשון, העבירות החמורות היו עבירות גופניות, לכן בשביל התיקון הספיקה גלות קצרה, שבה יוחלפו דור החוטאים ויבוא דור חדש לארץ. אולם כדי לתקן את חטא שנאת חינם של ימי בית שני עלינו לעבור גלות של שנים רבות, כי שנאה היא חטא שברוח - חטא מוטבע בנפש שעובר בתורשה מדור לדור. החלפת דור אחד לא תרפא את השבר הרוחני של שנאת חינם. ואכן עונש הגלות הארוכה ריפא פצע עמוק זה בנפשנו - בגלות, יהודים מכל העולם נזעקו לעזרת אחיהם: פדו שבויים, גמלו חסדים ומסרו את נפשם להצלת אחיהם, כי "שלושה סימנים באומה זו: רחמנים ... וגומלי חסדים".
ועכשיו אבנה אנוכי הקטן נדבך נוסף על דברי המהר"ל הללו: חזרנו מן הגלות מלאי אהבה. הגלות הארוכה תיקנה את השנאה, שהיתה טבועה בנפשנו. לא אנחנו חזרנו מן הגלות, אלא ריבונו של עולם הוא שהחזיר אותנו, הוא שקבע כי נגמר העונש וממילא זהו הסימן שתוקן החטא.
בימי בין המצרים עלינו להתבונן בתיקון וברפואה - עלינו לפקוח עיניים ולראות את אהבת החינם הקיימת בינינו. אנו תושבי הארץ שהתקבצנו מארבע קצוות תבל אל הארץ לבנות ולנטוע ולהשתתף ב"אתחלתא דגאולה", יש בתוכנו הרבה אהבה, בין במודע ובין שאינו במודע. כואב לנו בכאבו של יהודי, ואנו חשים לעזרת אחינו תמיד הן בממון והן בגוף. לעיתים אהבה זו מוסתרת, לצערנו ולבושתנו, והיא נגלית רק בעיתות משבר וסכנה, אך היא קיימת תמיד.
ויהי רצון שיפוצו מעיינות האהבה חוצה, וייראה לעין כל כי החטא החמור של שנאת חינם חלף מאיתנו כדברי מרן הרב קוק זצ"ל - "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו בשנאת חינם, נשוב להיבנות וייבנה העולם עימנו באהבת חינם".

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב

האבילות על החורבן

6 דק'
האבילות על החורבן
כיצד יש להתייחס לסרט אגדת חורבן?
הרב יצחק בן יוסף | אב תשפ"ג
האבילות על החורבן
ט - זכר למקדש חלק א
הרב אליעזר מלמד
האבילות על החורבן
החובה ללמוד על בנין בית המקדש
הרב דוד דב לבנון | שבת חזון תש"ס
45 דק'
האבילות על החורבן
בכיה של חינם ובכיה של דורות
יום עיון בישיבת בית אורות.
הרב דני איזק | כ' תמוז תשע"ה

האבילות על החורבן

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליקים לבנון
הרב שמואל אליהו
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג צבי שכטר
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי הוכמן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו