ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְקֹוָק עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים י"א ד).
הביטוי החותם את הפסוק "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שמשמעותו בכל מקום היא עד היום בו נכתבו הדברים, קשה מאוד בפסוק זה. לא ברור מה נשאר עד היום הזה, ארבעים שנה לאחר המאורע הכביר. וז"ל הרמב"ן:
"לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים"?!
הראשונים והאחרונים הציעו פתרונות שונים.
אבן עזרא ניסה להסביר:
"כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמותם".
הרמב"ן הרחיב פרשנותו והקשה:
"ואמר רבי אברהם (אבן עזרא) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם. רצונו לומר כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה".
הרמב"ן מציע פירוש אחר:
"ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו, שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז".
לפירושו, כיון שעוצמתה של מצרים התבססה על חיל הרכב שלה והוא אבד בים סוף, מצרים עדיין לא חזרה למעמדה הפוליטי והצבאי גם אחרי ארבעים שנה-עד היום זה.
בעל ה"משך חכמה" מנסה לסלול בים דרך אחרת. לדבריו, משה טוען כי היו שטענו כי נס קריעת ים סוף היה בסה"כ ניצול תופעת הגאות והשפל. לכן משה שולח את בני ישראל לברר האם תופעה זו חזרה על עצמה באותו מקום בארבעים השנים האחרונות. כיון שלא!!! הרי ברור שמדובר בנס אלקי.
דיון זה מביא אותנו לדיון הרבה יותר כללי. כיצד אנו מתייחסים לנסים? האם אנו מנסים לחפש להם הסבר הגיוני על פי חוקי הטבע?
נציג שלוש גישות עקרוניות:
א. נס מעצם הגדרתו, משמעו יציאה ממערכת חוקי הטבע. אין לחפש לו הסבר הגיוני, מדובר בהתערבות אלקית - "מטאפיזית" ולכן איננה כפופה לחוק ולהגיון. תופעות מסוג זה הינן חד פעמיות.
ב. אין חריגה מחוקי הטבע וכל התופעות הנסיות כמו פתיחת פה האתון אצל בלעם או מטהו של משה, נבראו גם הן, בששת ימי בראשית. משמע שגם הן חלק מהבריאה היסודית ומאז חידוש העולם בידי הבורא יתברך, לא נתחדש דבר.
ג. לכל הנסים יש הסבר על פי חוקי הטבע, כגון התפרצות וולקנית אדירה שגרמה לענן פיח כבד לרדת על מצרים ולגרום לחושך שניתן היה למוש אותו. הנס לפי זה הוא בתזמון האלקי אשר משרת את הבורא על פי גזרותיו. לפי פירוש זה, לא אכפת לנו אם אכן קריעת ים סוף הייתה מבוססת על גאות ושפל. קשה יהיה להסביר לפי גישה זו את הנס "שמש בגבעון דום".
כמובן שכל גישה תסביר את פסוקינו לשיטתה.
הבה ונזכור כי אנו מאמינים בהשגחת הבורא ובכל הנסים שנעשו לעמנו - כל אחד לפי שיטתו.
נזכור גם, כי מי שלא מאמין בנסים במזרח התיכון, איננו ריאלי.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














