ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְקֹוָק עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים י"א ד).
הביטוי החותם את הפסוק "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" שמשמעותו בכל מקום היא עד היום בו נכתבו הדברים, קשה מאוד בפסוק זה. לא ברור מה נשאר עד היום הזה, ארבעים שנה לאחר המאורע הכביר. וז"ל הרמב"ן:
"לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים"?!
הראשונים והאחרונים הציעו פתרונות שונים.
אבן עזרא ניסה להסביר:
"כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמותם".
הרמב"ן הרחיב פרשנותו והקשה:
"ואמר רבי אברהם (אבן עזרא) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם. רצונו לומר כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה".
הרמב"ן מציע פירוש אחר:
"ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו, שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז".
לפירושו, כיון שעוצמתה של מצרים התבססה על חיל הרכב שלה והוא אבד בים סוף, מצרים עדיין לא חזרה למעמדה הפוליטי והצבאי גם אחרי ארבעים שנה-עד היום זה.
בעל ה"משך חכמה" מנסה לסלול בים דרך אחרת. לדבריו, משה טוען כי היו שטענו כי נס קריעת ים סוף היה בסה"כ ניצול תופעת הגאות והשפל. לכן משה שולח את בני ישראל לברר האם תופעה זו חזרה על עצמה באותו מקום בארבעים השנים האחרונות. כיון שלא!!! הרי ברור שמדובר בנס אלקי.
דיון זה מביא אותנו לדיון הרבה יותר כללי. כיצד אנו מתייחסים לנסים? האם אנו מנסים לחפש להם הסבר הגיוני על פי חוקי הטבע?
נציג שלוש גישות עקרוניות:
א. נס מעצם הגדרתו, משמעו יציאה ממערכת חוקי הטבע. אין לחפש לו הסבר הגיוני, מדובר בהתערבות אלקית - "מטאפיזית" ולכן איננה כפופה לחוק ולהגיון. תופעות מסוג זה הינן חד פעמיות.
ב. אין חריגה מחוקי הטבע וכל התופעות הנסיות כמו פתיחת פה האתון אצל בלעם או מטהו של משה, נבראו גם הן, בששת ימי בראשית. משמע שגם הן חלק מהבריאה היסודית ומאז חידוש העולם בידי הבורא יתברך, לא נתחדש דבר.
ג. לכל הנסים יש הסבר על פי חוקי הטבע, כגון התפרצות וולקנית אדירה שגרמה לענן פיח כבד לרדת על מצרים ולגרום לחושך שניתן היה למוש אותו. הנס לפי זה הוא בתזמון האלקי אשר משרת את הבורא על פי גזרותיו. לפי פירוש זה, לא אכפת לנו אם אכן קריעת ים סוף הייתה מבוססת על גאות ושפל. קשה יהיה להסביר לפי גישה זו את הנס "שמש בגבעון דום".
כמובן שכל גישה תסביר את פסוקינו לשיטתה.
הבה ונזכור כי אנו מאמינים בהשגחת הבורא ובכל הנסים שנעשו לעמנו - כל אחד לפי שיטתו.
נזכור גם, כי מי שלא מאמין בנסים במזרח התיכון, איננו ריאלי.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
