ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
ב"ה זוכים אנו לעמוד בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים. בפרשתנו אנו קוראים על מצות מינוי שופטים, ומצות מינוי המלך: "שום תשים עליך מלך... ולא יסור לבבו... וקרא בו כל חייו".
מהותו של מלך הוא כדברי הגמ' במס' הוריות (י') שאין על גביו אלא ה' אלוקיו, מלך שירא מה' ואינו ירא מבשר ודם. ובירושלמי (הוריות) אמרו כי באותה תקופה שברח דוד מאבשלום, אילו חטא, היה מתכפר בכבשה, כהדיוט, ולא בשעיר, כמלך, כיוון שהיה עליו מורא בשר ודם, ואינו בגדר מלך.
והנה בספר שמואל (פרק ח' ה') באו זקני ישראל לשמואל: "ויאמרו אליו אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים, וירע הדבר בעיני שמואל. ויאמר ד' אל שמואל... לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם". וצריך ביאור, הרי יש מצווה של מינוי מלך ומדוע בקשתם נחשבת כמאיסה בה'? ביאור העניין הוא, הרי בדברם אל שמואל הקדימו לומר, אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכך וידוע כי שמואל הנביא מת בהיותו בן חמישים ושתיים, ואם כן איך אמרו לו, אתה זקנת? אלא כוונת דבריהם היה לומר כי הדור החדש צריך הנהגה חדשה, רוח אחרת, מנטליות שונה, צריך לבוא לקראת העם בכמה דברים. והראיה לכך, שהרי גם בניך כבר שונים ממך. על זה אמר לו ה', אותי מאסו, את דבר ה' שבפיך שהרי הנהגת שמואל היא הנהגה ע"פ תורת ה', ובתורת ה' אין הבדל בין דור זה לדור שני.
בעמדנו בחודש אלול, ימי ההכנה לקראת קבלה מחדש של מלכות ד' עלינו, יש לשנן ולזכור מהותה של מלכות. מלכות ד' היא תורה, בספר שופטים נאמר: "בימים ההם אין מלך בישראל" ופירש האבן עזרא בשם רבי יהודה הלוי, כי אין מלך - אין תורה בישראל. תורה ומלכות חד הם.
"השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך... סלח לנו אבינו כי חטאנו", בתורה ובסליחה אנו פונים בתואר "אבינו" וביאר הטור (קט"ו) מפני שהאב חייב ללמד את בנו תורה, ועל אף שלשון "אבינו" נאמר גם ביחס לתשובה, והחזירנו בתשובה כוונת הדברים היא, שבקשתנו שתהיה התשובה מתוך תורה ויחד עם תורה. וכפי שנהג משה רבינו לאחר חטא העגל, "ומשה ייקח את האהל... והיה כל מבקש ה' ויצא אל אהל מועד", וביאר שם התרגום יונתן, שכל מי ששב בתשובה בלב שלם יצא אל משכן בית אולפנא.
השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון והנחה, ומלוך עלינו אתה ד' לבדך בחסד וברחמים אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
