ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ובפרשת שבוע, בפרשת בן סורר ומורה, סיימה התורה: "וכל ישראל ישמעו וייראו" - וצריך ביאור, והרי יש דעה בגמרא (סנהדרין ע"ב) שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא, ואם כן מה שייך לומר על משהו שלא קיים "וכל ישראל ישמעו וייראו", וראיתי כי כן הקשה ברבינו בחיי בשם רבו.
והסבר העניין הוא - התורה מורה לנו, מעניינו של הבן הזה, שנהרג על שם סופו, כי מי שאין לו שום תקווה עתידית להתרומם מעל חטאיו, הרי קיומו תלוי ועומד, ואנו לומדים לעצמנו, כי חלילה לנו מלהתייאש בכל מצב שהוא. ע"י דלתות תשובה הנפתחות לנו, אנו זוכים להתעלות ולעמוד לפני ד', ואין לאבד תקווה מתיקון רוחני. וכפי שמצינו, כי אע"פ שישנם דברים המעכבים את התשובה, אולם גם במצב שכזה אין התשובה נמנעת לגמרי מאתנו וכפי שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ד', ע"ש). ובמקום אחר כתב הרמב"ם: "וכבר הבטיחה תורה כי סוף ישראל לעשות תשובה".
עולם התשובה נותן לכל אחד ואחד מאתנו את זכות הקיום, ולכל אחד ואחד מישראל ישנן אפשרויות עצומות להחיות את נפשו ורוחו בכל מצב שהוא. וזו תכלית פרשת בן סורר ומורה, בו נאמר: "וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יזידון עוד", וכך נאמר בזקן ממרא (דברים י"ז), ואילו לגבי מסית ומדיח ועדים זוממים כתוב "ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה", וביאר הר"ן (סנהדרין פ"ט), כי כאן אין אזהרה למניעת העבירה הזו, אלא להדגיש את חשיבות העניין ע"ש היטב.
ובכוחות הגנוזים בנו נשכיל, במיוחד בימי אלול, שבהם סייעתא דשמיא מיוחדת להוציאם מן הכוח אל הפועל, כי הקב"ה חפץ בנו באמת, לזַכותנו ביום ראש השנה.
והנה המפרשים שאלו, במה שונה ישמעאל שהכתוב העיד עליו "באשר הוא שם", שאדם נידון לפי מעשיו באותה שעה, ואילו בן סורר ומורה נידון על שם סופו? ולדברינו, הרי ישמעאל, בנו של אברהם היה, וספג את חינוכו בבית אברהם, ועם כל נפילותיו, אמרו חז"ל שבסופו עשה ישמעאל תשובה, כי המקושר לביתו של אברהם אבינו, יש לו תקווה לאחוז בדלתי תשובה, ואמנם בגמרא (ראש השנה ט"ז) למדו מהנאמר לגבי ישמעאל "כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם", שכל אדם ואדם נידון בר"ה לפי מצבו באותה שעה.
ויהי רצון שסגולת ימים אלו תשפיעה עלינו להתגבר בעבודתו, ולהרבות זכויות ולשוב בתשובה שלמה, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
