איך שומרים על הלשון? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
מידות ובין אדם לחברו
לשון הרע

6853

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

היום, בִּתי חזרה מהאולפנה בעיניים בורקות. עוד לפני שהיא הניחה את התיק על הרצפה, היא אמרה לי בהתלהבות: "אמא, אל תשאלי איזה יום מהמם היה לנו היום. לכבוד חודש אלול, היו הרצאות ופעילויות מסביב לנושא שמירת הלשון. זהו, אני השתכנעתי, יותר לא אדבר לשון הרע".
חייכתי חיוך קטן לעצמי, נזכרת בכל ההרצאות וההחלטות שלי בעבר. בִּתי צריכה להתבגר. תכל'ס, זה נראה בלתי אפשרי, איך אפשר לשמור על הלשון?

להיעזר ביצר הרע
1.הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל

בחטא הלשון אשר איננה טובה, אומרים חז"ל, נלכדים גם הטובים והיפים ולא רק פחותי העם. לפיכך, זקוקים אנו לעורמה רבה כדי להתגבר על קלקול זה. ולכן, רק אם נשתף את יצר הרע במלחמה מול הרשע שבאמירות רעות , נוכל להתגבר על המכשול. הכיצד?
מלשונו של האדם, הבריות עומדות על טיבו, מעקימת שפתיו ניכר לאיזה מעלה הוא שייך. הכתוב מספר על שלמה המלך, שחזר על דברי שתי הנשים במשפט שלמה המפורסם, ומתוך לשונם הבחין מיהי הנקיה ומיהי המקנאת והקנאית:
האחת אמרה: זה בני החי וזה בנך המת, ואילו השניה אמרה: לא, זה בנך המת וזה בני החי. הראשונה הקדימה את החי למת, ומכאן שהיה חשוב לה הבן החי, ואילו לשניה שהקדימה את המת לחי היה חשוב בעיקר, שלחבירתה לא יהיה בן. מהשינוי הקל בלשונם הבין שלמה את האמת.
על יצר הכבוד שלנו להפנים, שבשעה שהבריות שומעות אותנו מדברים דברים רעים, מיד הם אומרות בלבבם - מי שמדבר דברים אלו הוא בעצמו רע.
כל אחד צריך לומר לעצמו: מה אתה מרוויח מלשון הרע? הרי יחשבו אותך או לשוטה או לרשע. הסתכל מסביבך וראה, שבמילים רעות אינך מרומם את עצמך ומשפיל את זולתך, אלא משפיל גם את עצמך וגם את זולתך. לכן, אם ברצונך לשמור על שמך הטוב (ושלא יהיו לך אויבים...), שמור על פיך ולשונך. כך, באמצעות היצר הרע, זה שמנסה לעשות "רושם" גדול על כל העולם, נוכל להתגבר על חטא הלשון.
אולם, זהו רק צד אחד של המטבע. מחובתנו לפעול גם באפיק החיובי - להרבות באמירת לשון הטוב. תשובת המשקל, ויותר מזה - תיקון חטא לשון הרע הוא באמירת לשון טובה . כאשר אדם מדבר טוב - הוא רואה טוב, בונה טוב, חי טוב והופך את עבודת היראה לעבודת האהבה. עבודת היראה מלמדת אותנו, שלא כדאי לעשות דברים רעים, אבל עבודת האהבה מגלה לנו שהרע הוא רע ולא כדאי לנו לעסוק בו.
כאשר האדם מתרגל לדבר טוב, הוא מתעדן בעדינות הנשמה, וטוב לו באווירה היפה שהוא מכונן מסביבו - אווירה של כבוד, משמעות, מילה זו מילה, וכך הוא מטיב לעצמו.
נמצאת אומר, שהשב בתשובה ומדבר לשון הטוב, לא רק מכפר על עצמו, כי אם מכפר ומטיב בלשונו לעולם כולו.

אוהב ימים לראות טוב
2. הרב ארז משה דורון שליט"א

כולנו יודעים שעוון לשון הרע מעכיר את האווירה ופוגם את הנפש. אבל גם אחרי לימוד ההלכות, עדיין עולה תמיד השאלה: "אבל איך בעצם עושים את זה"?
מעניין, שהתשובה מסתתרת בדיוק בפסוק המפורסם: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". עוד לפני ההוראה: "נצור לשונך מרע", קודמת הוראה נסתרת: "לראות טוב"! אם נראה טוב, אם נחשוב טוב, על כל יהודי, ממילא לא נרצה לדבר עליו רע.
ומי כמו רבי נחמן, בתורת "אזמרה", (ליקוטי מוהר"ן רפ"ב), מדגיש ומעצים כל כך עבודה קדושה זו של עין טובה על עצמנו ועל זולתנו. רבי נחמן מתאר את הנקודות הטובות הטמונות בנו כיהלומים יקרים: " 'משל לאחד שמצא את חברו שהוא עושה כתר. אמר לו: בשביל מי? אמר לו: בשביל המלך. אמר לו: כיוון שהוא לצורך המלך, כל אבן טוב שתמצא תיקבענו בו' (מדרש רבה פרשה ב'). כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מיני אבנים טובות שאפשר למצוא, דהיינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות, כי הם בחינת כתר להשם יתברך".
במהותנו, אין אנו אלא "בן מלך העשוי כולו מאבנים טובות". בכל אבר ובכל תנועה שלנו, מתפאר יוצר כל העולמות. אולם על היופי הזה, על הערך העליון הזה, מוטל כישוף - "ונעשה בן המלך מצורע מאד, והיה לו על חוטמו צרעת ועל פניו ועל שאר גופו".
מבחוץ, בגלל הכישוף, אנו נראים מכוערים, חולים, מלאי פצעים. אבל זה רק כישוף - חזות חיצונית, הסתרה. "שחורה אני ונאווה" - "אל תראוני שאני שחרחורת". אל תסתכלו עלי מבחוץ, "שאין השַחַרוּת משלי". זה רק כישוף, תעתוע חיצוני ותו לא. בפנים אני "נאווה" מאד, כולי מאבנים טובות ויקרות.
אל תראוני! כך אנו צריכים לומר גם לעצמנו: אינני שחור כפי שזה נדמה. ושום יהודי איננו כזה. מעבר לשחרות שלנו יש אבנים טובות. הטילו עלינו כישוף, אבל אסור להתרשם ממנו. מעבר לו מסתתר טוב גדול וקדוש מאד, ובו אנו מאמינים. בנו התייעץ הקדוש ברוך הוא בבריאת עולמו ועם נשמתנו נמלך. עבורנו נברא העולם ונוצרו כל העולמות כולם. מהותנו האמיתית - אור אלוקי, אין סוף טוב, טוב אמיתי, עמוק, טהור. כל מה שנראה חוץ מזה אינו אלא אשליה.

בתחבולות תעשה מלחמה
3. הרב יאיר שחור שליט"א - רב הישוב מעלה לבונה

פעם אמר מאן דהוא שאי אפשר להקפיד על דיני שמירת הלשון, כי אם מקפידים - הדבר היחיד שיהיה אפשר לדבר עליו הוא... מזג האוויר. כמובן, שאמירה כזו היא משוללת יסוד והיא תרגיל נוסף של היצר הרע, היוצר דימוי מחמיר מאוד של דין מדיני התורה, וממילא אחר כך כבר אי אפשר לשמור עליו...
יש שתי עצות מרכזיות שיכולות לעזור לנו לשמור על לשוננו. אך לפני כן יש להגדיר את האיסור של לשון הרע, והוא במילה אחת: השמצה. אסור להשמיץ יהודי, דהיינו לדבר בגנותו.
מכאן נבוא לעצה הראשונה - לימוד זכות . אדם הרואה בחברו דבר גנאי ידון אותו לכף זכות, וממילא לא יהא כאן מעשה רע שאפשר לספר עליו לאחרים. למשל: אם אדם לא בא לתפילת שחרית, ויש בכך גנאי שהוא לא קם לתפילה, וחברו דן אותו לכף זכות, שכנראה הוא הלך להתפלל במניין אחר - אין כאן דבר רע כלל ועיקר. כלומר, ברגע שאדם דן לכף זכות הוא רואה בחבריו רק דברים טובים. בדומה לכך - גם כאשר מישהו מספר לי לשון הרע, הגם שאסור להאמין, מכל מקום, לעיתים קשה מאוד לא להאמין, משום שהמספר הוא אדם נאמן שאינו בודה דברים מליבו. אך לדון לכף זכות תמיד אפשר. לכן, אם למשל יספרו שפלוני הולך בלי כיפה, לא אחליט שהדבר נובע מחיסרון ביראת שמים, אלא אחשוב בליבי שהוא בודאי סומך על הפוסקים שמתירים ללכת בלי כיפה משום צרכי פרנסה, ובכך מתבטל כל הרע שיש בסיפור, שהרי לפי אותם פוסקים מותר ללכת בלי כיפה.
העצה השניה היא - להתרגל לא להזכיר בכלל שמות של אנשים אחרים בין אם אנו מספרים עליהם דברים טובים ובין אם דברים רעים . ברגע שמזכירים שם, אפילו לדבר טוב, יש חשש שנושא השיחה יהיה האישיות המדוברת ולא המעשה, ומסתמא יהיו מי שישבחו ויהיו גם כאלה שיגנו, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אפשר לספר הכל אך ללא שמות או פרטים מזהים.

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פיאה פרק ו משנה ה-ו
יג אדר א תשפ"ב
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ב'
י"א טבת תשע"ז
י"א טבת תשע"ז
שו"ת "במראה הבזק"
טלטול אוסף אבנים בשבת
סיון תשפ"ב

בימה תורנית

בימה תורנית
מהי דמות הדיין המבוקשת?
גליון 220
רבנים שונים | שבט תשע"א
בימה תורנית
היחס לסיפורי צדיקים
רבנים שונים | אדר א' תשע"א
בימה תורנית
מי רשאי ליטול את גורל העם לידיו?
רבנים שונים | כז' כסלו תשס"ט
בימה תורנית
שובבי"ם לעם?
גליון 218
רבנים שונים | שבט תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יעקב שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב מרדכי הוכמן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב בני אלון
הרב חנן פורת ז"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו