ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א
שנינו במסכת ראש השנה (דף ט"ז): "אמר ר' יצחק, למה תוקעים? למה תוקעים?! רחמנא אמר תקעו, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעים ומריעין כשהן עומדין? לערבב את השטן" ופירש רש"י: "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו".
וניתן לפרש עוד, על פי מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר 'עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם...".
הרמב"ם מדגיש לנו את הצורך לדעת כי ראש השנה יש בו משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יום טוב, וכפי שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו... כי חדוות ד' היא מעוזכם", ובחז"ל אמרו בשם ר' סימון שאין אופייה של אומה זו כשאר האומות, שישראל כשנכנסים לדין לובשים לבנים ובטוחים שיעשה להם נס ויצאו זכאין בדין, ועל זה נאמר הפסוק: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, בכל קראנו אליו כה' אלוקינו". אולם מאידך, בתוך תוכו ראש השנה הוא יום הדין, "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". וכן קול השופר, אחד מטעמיו הוא המלכת ד' עלינו, (עיין דרשת הראב"ד עמ' י"ח). ובנוסף יש לו משמעות עמוקה של יום דין, רמז יש בו - "עורו ישנים", כי ביום זה יש עבודת הלב של עריכת חשבון הנפש, והוא מתפקידו של השופר, כדברי הרמב"ם.
קול השופר, מלבד עצם פעולת התקיעה, הוא קול של תפילה שבלב, ועל כך אנו אומרים בתפילה בחתימת השופרות: "כי אתה שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כי השופר הוא גם ביטוי לעבודת הלב, רמז יש בו, ועל עניין זה אנו מבקשים שישמע קול שופר ברחמים.
בכל ימות השנה "הקול קול יעקב" ובראש השנה כוחו של "הקול קול יעקב" כפול, מתווסף עליו קול שופר "יום תרועה יהיה לכם" בני ישראל הם עם "יודעי תרועה". יודעים לפתות את יוצרם ובמה בשופר (מדרש ויקרא). היות ועל ידי קול השופר באה קריאה לעורו ישנים מתרדמתכם וחזרו בתשובה כלשון הרמב"ם, ובכך אנו מתקרבים אל ד' "ותרועת מלך בו" לשון רעות והתחברות, שופר המעורר, מהפך את מידת הדין למידת הרחמים. ובאבן עזרא (שמות י"ט) כותב: "כי השופר הוא פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו, כי קולות וברקים וענן כבד גם נראים בעולם, וקול שופר לא נשמע עד יום עשרת הדברים". כל כוחו של שופר הוא ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר שופר של ר"ה עם שופר של סיני ומתן תורה.
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" - הפסוק מבטא את זמן התקיעה בשני אופנים, בחודש, ובכסה, לשון כיסוי. כי יש בשופר גם משהו טמון ונעלם, רמז יש בו, כפי שכתב הרמב"ם שמלבד פעולת המצוה, הוא מעורר לתשובה. ואמנם כתב רבינו בחיי (ויקרא כ"ג) הטעם לכך שהתורה הסתירה מהותו של היום וכך נקרא "יום הזיכרון" מפני שזה עצמו ביטוי לעומק העניין של יום ראש השנה, שהנסתר רב על הנגלה.
ויהי רצון שנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, ונחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, אמן ואמן.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
סדרת החינוך של הטבע!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
לו הייתי רוטשילד
מה זה בכלל אמונה?
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
