ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
רבנו יונה אומר בעיקר החמשה עשר שאחד העיקרים של התשובה זו התפילה:
"יתפלל לה' ויבקש רחמים לכפר את כל עוונותיו כענין שנאמר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" זה עניין הוידוי, ו"אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב" זה עניין התפילה, ופירוש וקח טוב, קח המעשה הטוב שעשינו, כי אמרו זכרונם לברכה עבירה מכבה מצוה, ובעת התשובה יתכפרו העוונות ותתעורר זכות המצווה ויאיר נרה אחרי אשר לא הגיה אורו לפני התשובה".
אמנם היתה תשובה אך רואים מרבנו יונה שלאחריה יש צורך בתפילה, תפילה לנשיאת העוון ולהארת המצוות, צורך מיוחד בתפילה כשהאדם שב. זה יכול להסביר את הענין המיוחד בימים הנוראים של התפילה. אנו רואים בסדר התפילה המיוחד של הימים הנוראים טופס מיוחד, מבנה מיוחד. הייחוד שלה הוא שאנו מבקשים סליחה וסיוע לתשובה ולזה נתייחד בימים הנוראים מבנה של תפילה. בכל תפילה אנו מקדימים 'אשרי' ומסיימים בקדיש תתקבל. אותו מבנה מיוחד יש גם לתפילת הסליחות. בנוסף לזה, כתוב בפוסקים שהשליח ציבור יתעטף בטלית. מה טעם הדבר?
הגמרא במסכת ראש השנה (דף יז, ב) אומרת: "ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה". הגמרא מפרשת את משמעות שני השמות שבי"ג מידות. לאחר מכן אומרת הגמרא"ונקה - מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים" . בשתים מתוך י"ג המידות נזכרת התשובה. יש מידה שבה נתייחד שם שמים מיוחד לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה ויש עוד מידה שמנקה הוא לשבים. מה עניינן של שתי המידות?
המהר"ל בנתיב התשובה מסביר שיש שני סוגים של תשובה. יש תשובה על חלק מהעבירות ויש תשובה על כל העבירות. המידה השניה מבין הי"ג שייכת לתשובה הכוללת והמידה 'ונקה' שייכת לתשובה על חלק מהעבירות.
ביאור הדברים: הגמרא מחדשת לנו חידוש גדול. יש י"ג מידות שבאות לתאר את יחס הקב"ה אלינו בכל מיני גילויים. אלו תיאורים שיש לנו בהם השגה. אנו מבינים מה זה רחמים, וגם המושג 'חנון' נתפס בשכלנו, אך כשמדברים על שם הויה כמבטא מידה של הקב"ה - מה פירושו של דבר? שם הויה פירושו פגישה עם ההתהוות, עם הקב"ה כמקור הכל, באים חז"ל ואומרים שהקב"ה ברא עולם ולאדם יש זכות קיום בעולם כל עוד אין חטא, "אני הוא קודם שיחטא האדם". ברגע שיש חטא אין עולם, אין לו זכות קיום. לאחר התשובה על החטא יש צורך לברוא את העולם מחדש ובשביל זה יש צורך בשם הויה חדש. זה מה שאומר המהר"ל. יש תשובה על חלק ויש תשובה על הכל, אם לא היתה מציאות של תשובה על הכל לא היה נברא עולם חדש. מציאות עולם חדש תתכן רק בגלל האפשרות לקיים הכל, להחזיר את העולם למצב שלפני החטא. זו בריאה חדשה מכיוון שבה קיימת האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו, ורק לאחר קיום אפשרות זו יש מקום לדבר על תשובה חלקית. הבסיס לתשובה החלקית הוא אפשרות התשובה הכוללת. זה עומק דברי המהר"ל.
לאחר דברים אלו אנו יכולים לנסות לבאר נקודה נוספת. באותה הגמרא בראש השנה כתוב כך:
"'ויעבור ה' על פניו ויקרא' - אמר רבי יוחנן אלמלי מקרא כתוב אי אפשר לאומרו [לא היינו יכולים להוציא מפינו דברים אלה] מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל".
הקב"ה צריך להראות למשה רבנו איך מתפללים ולא מספיק שיצווה "התפללו". יש בתורה מצווה של תפילה (לשיטת הרמב"ם מדאוריתא), אך בשום מקום בתורה לא כתוב איך מתפללים. כאן הקב"ה כן עושה זאת ואלמלי שהיה עושה כך לא היינו יודעים - "אי אפשר לאומרו". מה הפירוש?
כשבני ישראל עמדו ליד ים סוף כתוב "ויצעק משה אל ה'" ואומר לו הקב"ה "מה תצעק אלי?" מסביר רש"י: "עלי הדבר תלוי, לא עת תפילה דבר אל בני ישראל ויסעו". עם ישראל נמצא בצרה ולא יודעים מה לעשות, מצד אחד הים ומצד שני המצרים ומה יש לעשות? לכאורה - להתפלל, כפי שמשה עשה, אך הקב"ה עונה לו: "לא עת תפילה". אחר כך כתוב: "וישוב הים לאיתנו" - שב לתנאו הראשון. כבר מעת הבריאה התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שהים יבקע כשיגיעו בני ישראל לים, והקב"ה אומר מה תצעק אלי. אנו לומדים פה מתי יש צורך להתפלל ומתי לא. ישנן מציאויות הקשורות לעצם הבריאה, מעשה בראשית, שעליהם תפילתנו לא משפעת, ויש דברים שיכולים להשתנות מכח התפילה. ובכן, יש מצווה בתורה שנתפלל, שניצור את השפעתנו במציאות בין השאר על ידי תפילה, ויש דברים שהיא לא משפעת עליהם כלל.
יש מצווה להתפלל, אך "אני הוא לאחר שיחטא האדם" ויש עולם חדש שביחס אליו התפילה לא שייכת, אינה משפעת. נתעטף הקב"ה כשליח ציבור ואלמלי מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. הסיפור הזה מתרחש אחרי החטא, כשנתבטל העולם. ואם יש עולם הוא קיים כבריאה חדשה, זו בריאת שמים וארץ חדשים שהתפילה הרגילה לא שייכת אליהם. מדובר על תפילה אחרת שהקב"ה גם מראה איך מתפללים אותה. זה הגילוי שמתגלה למשה רבנו לאחר מעשה העגל, לאחר שהעולם הקודם נתבטל והחדש נברא.
אך אנו רואים יותר מכך, הרמב"ם בהלכות תעניות כותב:
"מצוות עשה מן התורה לזעוק... על כל צרה שתבוא על הציבור... ודבר זה מדרכי התשובה שבזמן שתבא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן".
ציבור בצרה צועק, מבקש, מריע בחצוצרות ומתענה. ובהלכות יום הכיפורים כתב:"מצוות עשה אחרת יש ביום הכיפורים לשבות בו מאכילה ושתיה".
התורה מצווה על עינוי והרמב"ם קורא לזה שביתה.בסוף מסכת תענית אומרת המשנה:
"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים... וכן הוא אומר "צאינה וראינה... ביום חתונתו וביום שמחת ליבו". יום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש".
לאחר החתונה קרה מעשה העגל ואחר כך נתנו הלוחות לישראל מחדש. היו שני ימים בהם קיבל עם ישראל את התורה. ביום הכיפורים קיבלו אותה מחדש, והיה צורך בקבלה מחודשת כמו שלאחר החטא יש צורך ללמד תפילה מחודשת. לגבי חג השבועות אומרת הגמרא "כולו לכם" (מצווה לאכול ולהתענג), וליום הכיפורים, שהוא גם כן יום מתן תורה, יש דין תענית, והיא אינה תענית של תשובה, זו אי אכילה של שביתה, כדברי הרמב"ם, זו אי אכילה שבה האדם מתקרב אל רוח. זו קבלת התורה של העולם שנברא מחדש.זה מסביר טוב מאד את דברי רבנו יונה, שבפסוק "מכל חטואתיכם לפני ה' תטהרו" נתחדשה מצוה של טהרה, שנטהר בתשובתנו. מצות התשובה בתורה כתובה בלשון "ושבת עד ה' אלוקיך", וביום הכיפורים יש לשון אחרת " תטהרו ". מה פשר השינוי בלשון? "ושבת" פירושו שכל אדם שחוטא מצווה לשוב, אבל ישנה תשובה וישנה תשובה. ישנה תשובה על כל עבירה ועבירה ולראשונים שסוברים שהיא מצוה - מצוה זו שייכת בכל זמן, אך רבנו יונה סובר שנתחדשה מצוה מיוחדת של תשובה לקראת יום הכיפורים. והסביבה שנתייחדה מצוות תשובה מיוחדת לכך היא אותו החילוק שחילקנו קודם על פי המהר"ל, בין שתי המידות ובין המציאות של התשובה על חלק מהעבירות לבין המציאות של תשובה על הכל. אותה הבחנה קיימת לפי רבנו יונה בין שתי מצוות התשובה, בין המצוה הרגילה של תשובה, "ושבת עד ה' אלוקיך" לבין המצווה המיוחדת של תשובה בהקשר של יום הכפורים ששייכת למציאות של הבריאה החדשה, של התורה והתפילה החדשות. תשובה מיוחדת של "לפני ה' תטהרו".
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה אכפת לך?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
