ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש שואלים, האם למען כבוד עם ישראל מותר להיכנס לסכנה?
לכאורה, בפרשת וישלח, בענין דינה נראה שהפגיעה בכבוד ישראל היא דבר כל-כך חמור שמחייב תגובה, אפילו אם היא מביאה למידה מסוימת של סכנה.
שכם בן חמור לקח את דינה, הוא טימא את בת יעקב ופגע בה ובמשפחתה מאד. תגובת שמעון ולוי אחֵי דינה היתה הריגת אנשי שכם. בכך הם סיכנו את כל משפחת יעקב אבינו, כפי שיעקב אמר להם: "עכרתם אותי להבאישני בעיני יושב הארץ, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". ותשובת בני יעקב - "הכזונה יעשה את אחותנו?". כלומר, האפשר להסכים לחילול כבוד ישראל, אפילו אם יש בזה סכנה?
מעניינת הסברת בעל אור-החיים הקדוש לדברי בני יעקב אלו וכדאי לשים לב אליה: יעקב אומר: מה עשיתם? הכנסתם אותנו לסכנת נפשות, לסכנת השמדה? ושמעון ולוי משיבים - "הכזונה יעשה את אחותנו?" כיצד תשובתם עונה על דאגתו של יעקב?
ומבאר אור-החיים ואומר, תשובתם היתה: אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם, ללא סיבה, היית צודק, זה היה מסוכן, כי היו נאספים כל ראשי הארץ נגדנו, אבל הרי היתה סיבה למעשה שלנו, וכולם יבינו שעשינו בצדק, ואף לא אחד יתנפל עלינו בשל כך. ועוד, אדרבא, אילו החרשנו והבלגנו, היו כולם חושבים שאפשר לפגוע בנו, כי אנו ותרנים וחלשים, וכעת שהגבנו על הפגיעה בנו, תגובה זו דוקא תמנע סכנה, כי לא יעיזו לפגוע בנו, כי יפחדו מאיתנו.
בעניין זה אספר, כי לאחר מלחמת יום-הכיפורים, הבאתי את המח"ט של החטיבה בה שירתתי, לביקור אצל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. המח"ט היה הקצין הגבוה ביותר בצה"ל שנפל בשבי המצרי במלחמת יום-הכיפורים. הקצין שאל את הרב, האם בשביל כבוד ישראל צריך קצין למסור את נפשו ולהילחם עד הסוף, ולא ליפול בשבי, או שאם הוא רואה שאין כל סיכוי, יכול ואולי צריך הוא לא ליהרג לחינם. הרב השיב לו: "נו, שאול המלך". שאול המלך לא רצה ליפול בשבי, וביקש למות למען שמירת כבוד ישראל.
אחר-כך סיפר הרב צבי יהודה, שבזמן המנדט הבריטי, כשהיו פרעות, והערבים הרגו יהודים בכמה מקומות בארץ-ישראל, הממשל הבריטי לא הגן על היהודים. באו אנשים אל אביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ-ישראל וביקשו שילך לדרוש מהנציב העליון לפעול בתקיפות למניעת ההתפרעויות. הרב שלח את הרב צבי יהודה ואדם אחד נוסף ל"ועד-הלאומי", להודיע שהוא מתכוון ללכת לנציב העליון. הרב רצה, שזה יהיה בידיעת ראשי הישוב.
כאשר שמע זאת מר אוסישקין, קם מלוא קומתו ואמר שהרב לא ילך להתחנן לפני הנציב העליון. זה לא לכבודו ולא לכבוד ישראל ולמרות שיש סכנה אי-אפשר להשפיל את כבוד ישראל.
מדברי הרב צבי יהודה, אפשר היה לשמוע, שהוא הזדהה עם הדברים. כבוד ישראל אינו דבר פרטי, ואין רשות ליחיד וגם לרבים, למחול עליו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הדלקה וכיבוי ביום טוב

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד גמרא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות נתינה בפורים

האם מותר לפנות למקובלים?

דיני פרשת זכור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















