ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף ואחיו מתפייסים בפרשת השבוע, אך נראה שהמחלוקות בתוך העם היהודי, אז ועכשיו, לא נרפאו ולא נשכחו באמת.
המפרשים מצביעים על כך שהמרידות נגד משה במדבר - קורח משבט לוי, זימרי משבט שמעון ודתן ואבירם משבט ראובן - כולם חלק מהמשקעים של הטרגדיה של הסכסוך בין יוסף לאחיו.
כך גם הטרגדיה של פילוג העם היהודי בארץ ישראל לשתי ממלכות נפרדות ומסוכסכות אחרי מות שלמה המלך. למעשה, מפרשים מאוחרים מביעים דעה שכל המחלוקות המאוחרות יותר בעם היהודי אינן אלא הד למחלוקת ראשונית זו שבין יוסף לאחיו. העובדה שיעקב, במילותיו האחרונות לשמעון ולוי, נזכר במחלוקת הזאת ובהשלכותיה רק מנציחה את הכאב ואת התחושות הרעות שטויחו כאשר יעקב ירד מצרימה. אבל עכשיו, לאחר מותו, בין האחים ויוסף עדיין שורר חשש הדדי, שהרי הזיכרונות מהסכסוך שלהם נצרבו בתודעתם לעד. זאת דרכם של סכסוכים משפחתיים, למרבה הצער. משום כך אדם צריך לעשות הכול כדי למנוע סכסוך כזה ולא משנה מה סיבתו וכמה חשובה היא נראית.
אחת הבעיות, לדעתי, היא שבסכסוך הזה שבין יוסף לאחיו, צד אחד - יוסף - צדק בסופו של דבר, והצד השני - האחים - לכאורה טעו והיו אשמים. כשאדם חש טועה ואשם, מיד הוא נוקט בגישה מתגוננת יותר ומתעוררת בו נחישות גדולה יותר שלא לנטוש את ההצדקה העצמית העיוורת שהובילה מלכתחילה לתקרית המפלגת. השוו את זה לחילוקי הדעות בין בית שמאי לבית הלל (312 במספר), שרבים ומרים ככל שהיו, מעולם לא הובילו לקרע בחברה היהודית. במקרה הזה שני הצדדים צדקו, על אף שלמעשה הדעות של בית הלל היו אלה שהתקבלו בהלכה ברוב המקרים.
התלמוד הכריז שהדעות של שתי הקבוצות הן "דברי אלקים חיים". בהימנעות מגינוי מיותר של בית שמאי, על אף שדעותיו לא התקבלו ולא אומצו הלכה למעשה, הבטיח התלמוד את ההרמוניה בין החכמים ובתוך עם ישראל. בתוך המסגרת של ההלכה והמסורת יש מקום לדעות רבות ושונות. לא כולן יכולות לקבל משקל שווה ולהפוך להלכות, אך אין סיבה שאפילו אחת מהן תהפוך לעילה לסכסוך אישי ולהשמעת השמצות.
ראוי שהלקח מהמחלוקת בין יוסף ואחיו ילווה וידריך אותנו גם באתגרים שיש לנו היום.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להתכונן לחגים?
איך לומדים גמרא?
אנחנו קודש למענך
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
