ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
בפרשת עקב (דברים י', ו) מבאר רש"י את כוונת סמיכות סיפור מות אהרון לסיפור שבירת הלוחות שלפני כן: "לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות". הכוונה בכך להורות דרך ולהכיר במשמעות מיתת הצדיק לאובדן תורה מיוחדת. אך לא פחות מכך להורות דרך תקווה לשיקומה, שכשם שעם שיבור הלוחות הראשונים נתנו לוחות שניים, כך הכרת היעדר הצדיק מיועדת להתנערות ולהצמחת גדולתו, מתוך החיים הנמצאים, ודווקא מחמת תחושת חסרונו.
לכך מיועד ומכוון הספדו, הספד שיעורר לחידוש החיים, שאם לא כן הרי מיתת החכם מתעצמת בחיים. כך אמרו חז"ל (שבת קה ע"ב)"כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקברו בחייו". שלכן מסופר שיהושע נקבר מצפון להר געש, שלא מצינו במקרא מקום ששמו הר געש, אלא שרגש עליהם הר להורגן.
הספד חכם מצמיח את המשכו וממשיכו. בסוף התורה נאמר: "ויתמו ימי בכי אבל משה", ומייד נאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכו'", להודיענו שימי הבכי הגיעו לתומם ולהשלמת ייעודם, בכך שהתייצב ממשיכו יהושע, בשיעור קומתו. אמנם נדרשה פתיחת הלב וצימאון הנפש למילוי חלל, וזאת על-ידי "ימי בכי אבל".
ימי הבכי, המספד והאבל הינם חוליית קשר בשלשלת הדורות של איש מפי איש, ביסוד חיים זה נתבונן מתוך דברי חכמינו, וכפי שנשתקפו באדם הגדול מו"ר רבי אברהם זצ"ל.
הלכה היא בישראל: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" (שבת קיט ע"ב, רמב"ם ויורה דעה הל' תלמוד תורה).
משמע שתלמוד תורה של גדולים מבטלים, אבל מספרים לנו (מגילה טז ע"ב): "כל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה", ולומדים מכך ש"גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש", אם כן גם תלמוד תורה של גדולים אין מבטלין לבניין בית המקדש. מכאן יש להבחין: יש תלמוד תורה של עסק התורה, שינון, סברא, פלפול, מסקנה וכיוצא באלו. זה הוא עמלה של תורה תדיר להפיק עוד ועוד מתוכה. ויש תלמוד תורה של קבלתה איש מפי איש עד לסיני, תורה זו אין מבטלין לבניין בית המקדש. קיומה התדיר הוא יסוד בניין המקדש. חוסר כלשהו בה משמיט אבן יסוד להקמת המקדש. העברתה בשלמות היא יסוד חיינו. אבדן והשתכחות כל שהיא ממסירת התורה מחסרת פתיל חיים מאבוקת התורה.
שימר התורה והעלה אבוקתה
תואר מיוחד נמצא על-אודות מעבירי התורה, כדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה ט'): "גדולי חכמי ישראל מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומים, ואף על פי כן היו עוסקים בתורה יומם ולילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש עד משה רבינו". התואר "מעתיקי שמועה" מבטא את ייחודם של אישים אלו בתורה שהיא גדולה מבניין בית המקדש, בתורה הנמסרת כמפי משה רבינו. זו תורת האישים העומדים על משמר קיומה בדייקנות בלא סטייה ופשרה, בכוח תורת משה הצפונה בקרבם. זו התורה הנמסרת מתוך שימוש תלמידי חכמים, גדולי מאורות הדורות הקודמים, שגדול שמושה יותר מלימודה (ברכות ז ע"ב). הרב זצ"ל בגודלו שימר את חומת התורה בהגינו עליה מפני אלו שלא שימשו תלמידי חכמים, או שלא שימשו כל צרכם. שימר היטב את נרה של תורה והעלה אבוקתה (ראה יורה דעה סימן רמ"ב סעיף יג).
זכורני כשהייתי נוכח בחופה שקורא הכתובה ניסה לחדש דבר בקריאתה, ומיד הרב החזירו לדרך המקובלת מימים ימימה.
מסופר (כתובות קג ע"ב) שביום פטירת רבי יצתה בת קול ואמרה "כל מי שהיה באשכבתו של רבי מזומן לחיי העולם הבא", הרצון ללוות את הגדול הוא רצון להתלוות לדרכו, ולא רק לחיי הנשמה לעתיד אלא גם בעולם הזה, כפרוש הרב חרל"פ למשנה: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", היינו שבכל עת בונים עולם ומצפים והולכים לבניית עולם הבא, אף אנו כולנו, בהליכתנו בדרכו של הרב זצ"ל, נתעלה לעוה"ב, ונעלה בזכות זאת את נשמתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
