ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ומניין ידענו שיוסף לא גילה לאביו? צריכים להבין משום מה אדם צדיק כמו יוסף לא הושיב את אביו בדירה הסמוכה למקום הבן. אם יוסף הוא בעיר המלוכה מצרים, מדוע הושיב את אביו בארץ גושן? (כדברי רש"י, בראשית מח, א). עד כדי כך שכאשר אביו יעקב חלה, לא ידע מזה יוסף עד שהגיע אליו השליח להודיע לו. כלום כך נוהגים עם אב תשוש וזקן, שמושיבים אותו ממרחקים? וכך לשון המדרש:
"והרי [האם בזאת] כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו ולא נכנס אצלו בכל שעה? שאילולא שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה, לא היה יודע? אלא להודיעך צידקו, שלא רצה להתייחד [בבדידות] עם אביו, שלא יאמר לו 'היאך עשו בך אחיך?' ומקללם" (פסקתא רבתי, ג', ביום השמיני). זאת אומרת משך שבע עשרה שנים התרחק יוסף מבית אביו, ומתי שבא לבקר אותו זה היה בליווי מלווים אחדים, כדי שיעקב לא יפתח אתו בדיבור על נושא סודי זה. וזה מפורש שוב: "לא הגיד לאביו מכירתו, ולא הודיע לו מכירתו לא בכתב ולא בעל פה" (מדרש "לקח טוב", נכתב כמאה שנה לפני הרמב"ם, פרשת ויצא, כט, כה).
[ונדמה לי שזה היה הנימוק מדוע יוסף משך עשרים ושנים שנה שהיה בתחילה עבד במצרים, ואח"כ שליט במצרים, לא הודיע לאביו כי עדיין חי. ודאי הבין שיש לאביו צער על היעלמותו, ובמיוחד שהוא היה החביב על אביו יותר מכל אחיו. אבל אם יגלה, יתברר לאביו כיצד נעשה המצב הזה. הצער של יעקב שיש לו בנים שיכולים להכשל במעשה מחפיר ומבאיש זה, גרוע פי כמה מהצער שנעלם יוסף. סוף כל סוף אפשר לתלות הדבר באסון טבעי ("חיה רעה אכלתהו") כדרכו של עולם. ולא שהבנים ייכשלו בחטא כה חמור, אשר פירותיו המרים (של שנאת חינם בישראל) אנו אוכלים עד היום הזה. ולכן לא רק בעת שהיה עבד ואסיר, שלא היתה לו אז שום אפשרות להודיע לאביו ע"י שליחת שליח, אלא גם אח"כ כאשר משך שבע שנות שובע במצרים היה יוסף שליט, ובודאי היו סוחרים העוסקים ביבוא וביצוא מארץ כנען מגיעים למצרים, עדיין לא גילה על ידם לאביו. כי שמר על בריאות נפשו של יעקב. רק אח"כ כאשר נוכח לדעת שאין לו עוד סכנת חיים מאחיו בני לאה [שקינאו נגד בני רחל], כי הרי מסרו נפשם על הצלת בנימין, בן האשה השניה רחל, אז היה בטוח שלא יהרגו אותו בסתר ע"י מזימה והרעלה. רק מפני הרעב ופקוח נפש לאביו, הביא אותו מצרימה. אבל נזהר לא להתייחד אתו "בארבע עיניים".]
אמנם עומדת נגדנו סתירה גדולה, ממנה משמע כי יעקב אמנם ידע מהמכירה. אמר יעקב לפני מותו: "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית". שיבח יעקב ליהודה שסילק את עצמו מהריגת יוסף בהצעה של פשרה למכור אותו כעבד (כן כתב רש"י בשם חז"ל על בראשית מט, ט). וכן יעקב האשים את שמעון ולוי "וברצונם עקרו שור" והכוונה ליוסף (רש"י, שם). ובכן הרי ידע!
אלא שידיעה זו על המכירה באה לו בחזון נבואי, עת שה' השרה רוחו עליו כאשר בירך לבניו. והרי תיכף ומיד שסיים לומר הברכות, נפטר יעקב. "ויכל יעקב לצוות את בניו, ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע, ויאסף אל עמיו" (בראשית מט, לג). משמעות הדברים שלא היה סיפק בידו לדבר לא עם יוסף ולא עם אחיו על מה שנתגלה לו בחזון. פשוט הוא כי לפני החזון לא ידע מהמכירה. "תוסף רוחם יגוועון", מפרש הגאון רמ"מ שקלאוור שביום המיתה מקבל האדם תוספת השגה. וראיה גדולה על כך ממה שאמרו חז"ל (יבמות סה ע"ב) שמותר לשנות מפני השלום. האחים שקרו ליוסף באומרם "אביך ציוה לפני מותו". ואם יש אפשרות שיוסף גילה לאביו, מניין לחז"ל שהאחים שקרו?
מכאן לומדים אנו לקח גדול ויקר במערכת החיים שלנו. לא כל מידע ראוי למסור לאחרים. אפילו על דברים המעיקים לנו הרבה, אפילו אם אדם יגלה לאשתו או לאביו, כל עוד יש חשש נזק לאדם שלישי יש בזה איסור. זה מותר רק לשם "תועלת" כמפורט בספר "חפץ חיים" (לשון הרע, כלל י' סעיפים ב-ג, עיין שם שמונה פרטים). זה מדובר להנצל מנזק עתידי, ובעניננו לא היה מצב כזה אלא דיבור על העבר בלבד.
פנים חדשות יש לנו כאן לקרוא לאיש זה "יוסף הצדיק". לסבול עניות וצער בשבי המצרי משך עשרים ושנים שנה, בבדידות נוראה, ולא לגלות לאביו על מקום הימצאו כדי לא לגרום צער לאביו, וכן לא להסב עונש חמור לאחיו שהם הם האשמים במה שגרמו לו, כלום מבינים אנו מסירות נפש גדולה כזו? וגם אחרי שעלה לגדולה, ואחרי פרידה של עשרים ושנים שנה, להושיב את אביו ממרחקים [בגושן] משך שבעה עשרה שנה, ולא לבקר אותו לכל הפחות פעמיים בשבוע, אלא לראותו בליווי פמליא גדולה רק לעתים רחוקות, הרי דרושה לכך התאפקות נפשית גדולה ביותר. והרי זה הבן המתרפק על אביו שבכה כאשר ראה את אביו ונפל על צואריו (בראשית מו, כט, רש"י). ואע"פ כן נהג אחר כך פרישות קשה וארוכה מפני צו המוסר.
עוד נקודה להתפלאות מאופיו הנהדר של יוסף הצדיק. עת שגילה את זהותו האמתית לאחיו, קרא בקול "לכל [המצריים] הנצבים עליו, ויקרא 'הוציאו כל איש מעלי!' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו" (בראשית מה, א). אמרו חז"ל (תנחומא) "לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו אין בריה בעולם מכירו. אלא כך אמר יוסף: מוטב שאהרג [לשון נפעל] ולא אבייש את אחי מפני המצריים". כלומר, כבר היו בהיסטוריה מעשה רצח של מנהיגים, והרוצח נמלט על נפשו, כמו מעשהו של אהוד (שופטים ג, יט-כא). אפשר כי עד שיספיק יוסף לדבר ולגלות להם כי הוא אחיהם שהם מבקשים, יספיקו לרצוח אותו מתוך התרגשותם על העלילה נגד בנימין. כלום זו מהחכמה להוציא מהחדר כל הזקיפים ושומרי ראשו? אבל יוסף היה מוכן לשלם גם מחיר זה, ובלבד לא לבייש. ומדובר באלו שמכרו אותו לגורל שהוא קשה מהמוות, גם איתם היטיב.
למדנו כאן פרק בתיקון המידות, בהתעלות מוסרית, בריחוק מלשון הרע ולא לצער את הזולת. אשרינו שאלו הם הדמויות של אבותינו.
[הערה: יש המקשה מדברי רש"י (בראשית מב, לו) "מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף". אבל המקשה לא הבין כוונת רש"י. החשד היה שמא הם הרגו לשמעון או מכרוהו, "כיוסף" כלומר כמו שאירע אצל יוסף שמכרוהו. כי "אין אדם נחשד בדבר אא"כ עשאו" (מועד קטן יח ע"ב). וחשד בם לענין שמעון אבל לא שדיבר כאן יעקב כלל אודות יוסף עצמו]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













