ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ומניין ידענו שיוסף לא גילה לאביו? צריכים להבין משום מה אדם צדיק כמו יוסף לא הושיב את אביו בדירה הסמוכה למקום הבן. אם יוסף הוא בעיר המלוכה מצרים, מדוע הושיב את אביו בארץ גושן? (כדברי רש"י, בראשית מח, א). עד כדי כך שכאשר אביו יעקב חלה, לא ידע מזה יוסף עד שהגיע אליו השליח להודיע לו. כלום כך נוהגים עם אב תשוש וזקן, שמושיבים אותו ממרחקים? וכך לשון המדרש:
"והרי [האם בזאת] כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו ולא נכנס אצלו בכל שעה? שאילולא שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה, לא היה יודע? אלא להודיעך צידקו, שלא רצה להתייחד [בבדידות] עם אביו, שלא יאמר לו 'היאך עשו בך אחיך?' ומקללם" (פסקתא רבתי, ג', ביום השמיני). זאת אומרת משך שבע עשרה שנים התרחק יוסף מבית אביו, ומתי שבא לבקר אותו זה היה בליווי מלווים אחדים, כדי שיעקב לא יפתח אתו בדיבור על נושא סודי זה. וזה מפורש שוב: "לא הגיד לאביו מכירתו, ולא הודיע לו מכירתו לא בכתב ולא בעל פה" (מדרש "לקח טוב", נכתב כמאה שנה לפני הרמב"ם, פרשת ויצא, כט, כה).
[ונדמה לי שזה היה הנימוק מדוע יוסף משך עשרים ושנים שנה שהיה בתחילה עבד במצרים, ואח"כ שליט במצרים, לא הודיע לאביו כי עדיין חי. ודאי הבין שיש לאביו צער על היעלמותו, ובמיוחד שהוא היה החביב על אביו יותר מכל אחיו. אבל אם יגלה, יתברר לאביו כיצד נעשה המצב הזה. הצער של יעקב שיש לו בנים שיכולים להכשל במעשה מחפיר ומבאיש זה, גרוע פי כמה מהצער שנעלם יוסף. סוף כל סוף אפשר לתלות הדבר באסון טבעי ("חיה רעה אכלתהו") כדרכו של עולם. ולא שהבנים ייכשלו בחטא כה חמור, אשר פירותיו המרים (של שנאת חינם בישראל) אנו אוכלים עד היום הזה. ולכן לא רק בעת שהיה עבד ואסיר, שלא היתה לו אז שום אפשרות להודיע לאביו ע"י שליחת שליח, אלא גם אח"כ כאשר משך שבע שנות שובע במצרים היה יוסף שליט, ובודאי היו סוחרים העוסקים ביבוא וביצוא מארץ כנען מגיעים למצרים, עדיין לא גילה על ידם לאביו. כי שמר על בריאות נפשו של יעקב. רק אח"כ כאשר נוכח לדעת שאין לו עוד סכנת חיים מאחיו בני לאה [שקינאו נגד בני רחל], כי הרי מסרו נפשם על הצלת בנימין, בן האשה השניה רחל, אז היה בטוח שלא יהרגו אותו בסתר ע"י מזימה והרעלה. רק מפני הרעב ופקוח נפש לאביו, הביא אותו מצרימה. אבל נזהר לא להתייחד אתו "בארבע עיניים".]
אמנם עומדת נגדנו סתירה גדולה, ממנה משמע כי יעקב אמנם ידע מהמכירה. אמר יעקב לפני מותו: "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית". שיבח יעקב ליהודה שסילק את עצמו מהריגת יוסף בהצעה של פשרה למכור אותו כעבד (כן כתב רש"י בשם חז"ל על בראשית מט, ט). וכן יעקב האשים את שמעון ולוי "וברצונם עקרו שור" והכוונה ליוסף (רש"י, שם). ובכן הרי ידע!
אלא שידיעה זו על המכירה באה לו בחזון נבואי, עת שה' השרה רוחו עליו כאשר בירך לבניו. והרי תיכף ומיד שסיים לומר הברכות, נפטר יעקב. "ויכל יעקב לצוות את בניו, ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע, ויאסף אל עמיו" (בראשית מט, לג). משמעות הדברים שלא היה סיפק בידו לדבר לא עם יוסף ולא עם אחיו על מה שנתגלה לו בחזון. פשוט הוא כי לפני החזון לא ידע מהמכירה. "תוסף רוחם יגוועון", מפרש הגאון רמ"מ שקלאוור שביום המיתה מקבל האדם תוספת השגה. וראיה גדולה על כך ממה שאמרו חז"ל (יבמות סה ע"ב) שמותר לשנות מפני השלום. האחים שקרו ליוסף באומרם "אביך ציוה לפני מותו". ואם יש אפשרות שיוסף גילה לאביו, מניין לחז"ל שהאחים שקרו?
מכאן לומדים אנו לקח גדול ויקר במערכת החיים שלנו. לא כל מידע ראוי למסור לאחרים. אפילו על דברים המעיקים לנו הרבה, אפילו אם אדם יגלה לאשתו או לאביו, כל עוד יש חשש נזק לאדם שלישי יש בזה איסור. זה מותר רק לשם "תועלת" כמפורט בספר "חפץ חיים" (לשון הרע, כלל י' סעיפים ב-ג, עיין שם שמונה פרטים). זה מדובר להנצל מנזק עתידי, ובעניננו לא היה מצב כזה אלא דיבור על העבר בלבד.
פנים חדשות יש לנו כאן לקרוא לאיש זה "יוסף הצדיק". לסבול עניות וצער בשבי המצרי משך עשרים ושנים שנה, בבדידות נוראה, ולא לגלות לאביו על מקום הימצאו כדי לא לגרום צער לאביו, וכן לא להסב עונש חמור לאחיו שהם הם האשמים במה שגרמו לו, כלום מבינים אנו מסירות נפש גדולה כזו? וגם אחרי שעלה לגדולה, ואחרי פרידה של עשרים ושנים שנה, להושיב את אביו ממרחקים [בגושן] משך שבעה עשרה שנה, ולא לבקר אותו לכל הפחות פעמיים בשבוע, אלא לראותו בליווי פמליא גדולה רק לעתים רחוקות, הרי דרושה לכך התאפקות נפשית גדולה ביותר. והרי זה הבן המתרפק על אביו שבכה כאשר ראה את אביו ונפל על צואריו (בראשית מו, כט, רש"י). ואע"פ כן נהג אחר כך פרישות קשה וארוכה מפני צו המוסר.
עוד נקודה להתפלאות מאופיו הנהדר של יוסף הצדיק. עת שגילה את זהותו האמתית לאחיו, קרא בקול "לכל [המצריים] הנצבים עליו, ויקרא 'הוציאו כל איש מעלי!' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו" (בראשית מה, א). אמרו חז"ל (תנחומא) "לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו אין בריה בעולם מכירו. אלא כך אמר יוסף: מוטב שאהרג [לשון נפעל] ולא אבייש את אחי מפני המצריים". כלומר, כבר היו בהיסטוריה מעשה רצח של מנהיגים, והרוצח נמלט על נפשו, כמו מעשהו של אהוד (שופטים ג, יט-כא). אפשר כי עד שיספיק יוסף לדבר ולגלות להם כי הוא אחיהם שהם מבקשים, יספיקו לרצוח אותו מתוך התרגשותם על העלילה נגד בנימין. כלום זו מהחכמה להוציא מהחדר כל הזקיפים ושומרי ראשו? אבל יוסף היה מוכן לשלם גם מחיר זה, ובלבד לא לבייש. ומדובר באלו שמכרו אותו לגורל שהוא קשה מהמוות, גם איתם היטיב.
למדנו כאן פרק בתיקון המידות, בהתעלות מוסרית, בריחוק מלשון הרע ולא לצער את הזולת. אשרינו שאלו הם הדמויות של אבותינו.
[הערה: יש המקשה מדברי רש"י (בראשית מב, לו) "מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף". אבל המקשה לא הבין כוונת רש"י. החשד היה שמא הם הרגו לשמעון או מכרוהו, "כיוסף" כלומר כמו שאירע אצל יוסף שמכרוהו. כי "אין אדם נחשד בדבר אא"כ עשאו" (מועד קטן יח ע"ב). וחשד בם לענין שמעון אבל לא שדיבר כאן יעקב כלל אודות יוסף עצמו]
איך מותר להכין קפה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך ללמוד אמונה?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
