ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
התובע שכר דירה מהנתבע. לקראת תום תקופת השכירות, יצאו התובע ואשתו לחו"ל לשלושה שבועות. טרם יציאתם, השאירו על הרצפה בסלון מספר קרטונים מלאים בחפצים לקראת מעבר הדירה. בשובם מחו"ל גילו, שהדירה מוצפת מים. מקור ההצפה היה דוד חשמלי שהתפוצץ. בשל ההצפה ניזוקו חפצים רבים שהיו מונחים על הרצפה.
התביעה: התובע תובע מהנתבע לשלם לו את כל הנזק משני טעמים: ראשית, הנתבע אחראי לנזקים אלו. ושנית, התובע טוען, שהנתבע אמר לו שישלם עבור הנזקים, ולכן גם אם אינו חייב על פי דין, הוא התחייב לשלם את הנזקים האלו.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהוא איננו אחראי על הנזקים האלו. גם אם באופן עקרוני יש לו אחריות מסוימת לתקינות הדוד, בנדון דידן עיקר הנזק נגרם משהיית התובע בחו"ל, ועל כך בוודאי שאינו אחראי. לגבי טענת התובע שהוא התחייב, הנתבע טוען שלא התחייב, וכוונתו היתה רק שישלם את מה שחייב לשלם על פי דין.
פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים: הנזק נגרם בשל פגם בדוד, על ידי המים שהיו בדוד. אמנם, המשכיר הוא בעליו של הדוד, אך נראה שהמים הם בבעלות השוכר, שכן הוא קונה אותם מרגע שהם עוברים את שעון המים של הדירה. גם אילו המים היו שייכים למשכיר, או שהיינו אומרים שהדוד הוא שהזיק, יש לפטור את המשכיר מלשלם עבור נזקים שנגרמו מחמתם. שכן במשנה בבבא קמא (מד:) נאמר: "מסרו לשומר חנם ולשואל, לנושא שכר ולשוכר - נכנסו תחת הבעלים, מועד - משלם נזק שלם, ותם - משלם חצי נזק", ופירש רש"י: "תחת הבעלים - מתחייבין בנזקין כבעלים".
דהיינו, שאם הבעלים מסר שור לשומר לשמור, והזיק השור, הרי השומר חייב לשלם נזקים אלו. ואם כן, אף שהדירה היא בבעלותו של המשכיר, הרי מסר אותה ביד השוכר, והרי השוכר אחראי על הנזקים שנגרמו מהדוד, שהרי סו"ס הוא נמסר לשמירתו.
גם אם נאמר שהשוכר איננו מתחייב לשמור על הדוד שלא יזיק, אלא רק שלא יוזק, בית הדין קבע, שמצידו של המשכיר לא היתה התרשלות. לא ידועה חובת דרישה או נוהג קבוע לבצע בדיקה של הדוד, והדוד גם לא היה ישן במיוחד.
כעת יש לדון בטענת התובע, שהנתבע התחייב לשלם לו שלא על פי הדין. אף אם נקבל את טענת התובע, שהנתבע התחייב לשלם מעבר לחובתו על פי דין, אין בהתחייבות זו ממש. שכן, התחייבות כזו מחייבת רק אם נעשה קנין עליה, דבר שודאי שלא נעשה בנדון דידן.
אמנם, אף אם לא היה להתחייבות תוקף משפטי מחייב, יש לדון בשאלה האם מוטלת חובה מוסרית על המתחייב לעמוד בהתחייבותו. בעניין זה נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רד סעיף ח): "מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים, במתנה מועטת, שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו. אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם".
הסכום הנתבע בנדון דידן לא היה מועט, ולכן אפילו חיוב מוסרי לא קיים, אף לדברי התובע. וכאמור, הנתבע מכחיש את דבריו.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
73 - החזרת דמי שכירות ששולמו מראש
74 - אחריות משכיר לנזקי מים בנכס המושכר
75 - ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים
טען עוד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תהיו חמים!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
