ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את הרב זצ"ל זכיתי להכיר אישית בחודש חשוון התשנ"ד. בתקופה שהיה רבה הראשי של ישראל ראיתי ושמעתי אותו בוועידות של רבנים, אבל לא היה לי קשר אישי אתו עד אחרי הסכמי אוסלו, ומעשה שהיה כך היה.
מייד אחרי שנפל עלינו כרעם ביום בהיר הסכם אוסלו, בחודש אלול התשנ"ג, החלטתי שיש צורך לארגן את רבני ישראל על-מנת להרים קול צעקה ומחאה נגד ההסכם האומלל, ולהיאבק כדי לשמור על ביטחונו של עם ישראל ועל ארץ-ישראל. התקשרתי לרבנים רבים דרך הטלפון ונפגשתי אתם גם בפגישות אישיות.
באחד הימים אחרי החגים, בשעת לילה מאוחרת, התקשר אליי הרב נחום רבינוביץ' - ראש ישבת "ברכת משה" במעלה-אדומים, שאותו אני מכיר מאז כיהנו במקביל כרבנים בטורונטו - והתייעצתי אתו לגבי התארגנות הרבנים בנושא הנ"ל. הוא אמר לי שהרב אברהם שפירא מתכוון לארגן רבנים לאותה המטרה בדיוק ושכדאי לי לברר את העניין עמו. הוא מסר לי את מספר הטלפון של הרב שבתאי זליקוביץ מקריית החינוך מבשרת ירושלים המטפל בפרטי ההתארגנות. התקשרתי אליו מייד באותו הלילה, ואחרי שיחה קצרה הבעתי רצון לשתף פעולה ולהגיע לביתו של הרב.
כמה ימים לאחר השיחות הליליות הללו התקיימה ישיבה בהשתתפות כמה רבנים בביתו של ר' אברהם. הגעתי לביתו בפעם הראשונה בחיי וזכיתי להיות נוכח כאשר בא לעולם "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ-ישראל". בתחילת הדרך ישבו בנשיאות של איחוד הרבנים, ביחד עם הרב אברהם זצ"ל, גם הרב משה צבי נריה זצ"ל והרב שאול ישראלי זצ"ל. במשך השנים התקיימו ישיבות רבות של חוג הרבנים שהוביל את המאבק, ור' אברהם השתתף בכולן. בישיבות הללו השתתפו חברי כנסת וראשי מועצת יש"ע, וכן נציגי ההתיישבות שהיו באים ומדווחים על המצב בשטח. זכיתי גם להכיר את הרבנים המובילים בציבור הדתי-לאומי שהיו החוג המצומצם של הנהלת האיחוד שישבו עם הרב וסרו למשמעתו.
חדרו של הרב הפך למטה הכללי של המאבק, ומשם יצאו הוראות ברורות וצלולות של דעת תורה, הוראות שאינן משתמעות לשתי פנים.
לא גר מפני איש
כאן ברצוני בעיקר להדגיש שבשעה שדממה מוחלטת שררה בקרב חוגים רבים בציבור, היה זה הרב אברהם זצ"ל שהרים את קולו בעוז ובגבורה. בשעה שאחרים לא טרחו להשמיע את מחאתם נגד המהלכים האלו שמסכנים את עם ישראל, היה זה הרב אברהם שצעד בראש מחנה נאמני ארץ-ישראל כמנהיג בעל שיעור קומה. הרגשתי שאני נמצא בקרבתו של גדול בישראל שפועל ועושה ויוזם בחוכמה, בתבונה ובדעת לטובת העם. הוא היה מנהיג שהתעניין והיה מעורה בפרטי הפרטים של התוכניות של כנסי הרבנים, ההפגנות ודברי המחאה, הן בכתב והן בעל-פה.
אני זוכר היטב את אותה הישיבה שבה הוחלט על מה שמכונה עכשיו "סירוב פקודה", החלטה שידענו שתעורר סערת רוחות בקרב הציבור. ר' אברהם לא ידע פחד, כדיין הוא קיים בעצמו "לא תגורו מפני איש".
באותו פסק הלכה שיצא מביתו של הרב נאמר בין השאר: "ועל כן במענה לשאלה ברור ופשוט שאסור לכל יהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי ישוב, מחנה או מתקן... אף פעם לא העמיד צה"ל את חייליו בפני מצב בו נאלצו לפעול נגד מצפונם הדתי, המוסרי או הלאומי, אנו קוראים לממשלה ולהנהגת הצבא לא להעמיד את החיילים במצב בו עליהם להתלבט בין נאמנותם לערכים עליהם בנוי אורח חייהם לבין פקודות הצבא".
יש עוד רבות ונצורות לספר על דמותו של הרב זצ"ל כמנהיג המאבק, ועוד חזון למועד.
אוי לעם שאבד קברניטו. זכותו תגן עלינו בהמשך המאבק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










