ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
הזהירות הזאת נובע במידה מסוימת מחוויה שחוויתי כשהוזמנתי לנאום באירוע יוקרתי מאוד שנערך באולם המשפטים של אוניברסיטה יוקרתית מאוד, ולתדהמתי גיליתי ששכחתי את המקטורן של החליפה. מתוך נחישות שלא להיקלע שוב למצב כזה, היום אני תמיד לוקח אתי חליפה נוספת מתוך הבנה מלאה שלא אלבש אותה כלל כשאגיע לייעדי.
לא קל לשנות את טבע האדם, גם לא על ידי המציאות או תפיסה מעשית. אותה תסמונת של "אולי בכל זאת אצטרך את זה" מושלת בפעילות האריזה שלי. מאחר שרוב החיים הם עצמם רק סוג של "אולי", אינני בוש במיוחד באריזה המופרזת הכרונית שלי למסעותיי.
היהודים, כיחידים וכאומה, נסעו בכל העולם במשך אלפי שנים. חלק מהמסעות שלנו היו מסעות של הגירה מרצון לארצות עם תנאים טובים יותר והזדמנויות טובות יותר. רבים מהמסעות היו מסעות שנכפו עלינו בגלל גירוש מארצות שבהן התגוררנו מאות שנים.
במזוודות ההיסטוריות שלנו תמיד ארזנו את התורה, את המסורת ואת הערכים שלנו, שליוו אותנו לכל מקום. אבל, מטבעו של האדם, המטען שלנו הכיל גם פריטים שלא היינו צריכים ממש לקיומנו או לרווחתנו. מנהגים, תפיסות חברתיות והרגלים שבאו לנו מבחוץ, מאותן ארצות וחברות "שאירחו" אותנו במשך מאות שנים רבות. רבים מאלה, מאחר שנארזו במזוודות שלנו, נחשבו אחר-כך לחיוניים להישרדות שלנו לא פחות מהתורה עצמה.
חכמת רבנינו אומרת שהעם היהודי צריך לשמור על התינוק - התורה - גם אם זה כרוך בכך שנישא אתנו הרבה ממי האמבט שלו. משום כך מנהגים שמעולם לא היו ממוצא יהודי התקדשו במסורת היהודית, והיום הם כבר חלק מהמרקם של החיים היהודיים וממנהג היהודים. הבעיה, אם כך, אינה צבירת מי האמבט, גם אם הם כבדים ומכבידים, אלא הנחישות שבשמירה על התינוק - על התורה - לזכור להביא את המקטורן.
זה מה שהביא את העם היהודי לסחוב אתו מטען כבד לכל מקום שהוא הלך. רק תסתכלו על התמונות שרואים בכל יום בנמל התעופה בן גוריון.
חלק מצער בסיפור של החיים היהודיים בשלוש מאות השנים האחרונות הוא הניסיון להקל את המטען, להקל על המעמסה, כביכול. בניסיון להיפטר ממי האמבטיה, התינוק עצמו הושלך החוצה. נישואי-תערובת, התבוללות, בורות עצומה ביהדות, בערכי היסוד שלה ובמנהגיה - כולם הקלו את המטען שלנו כל כך, עד שהיום אנחנו מסתכנים בכך שנגיע ליעדנו בלי שום מטען בכלל!
אצל יהודים רבים המזוודות פשוט הלכו לאיבוד בדרך. בגלל האסון הרוחני והחברתי הזה, העולם היהודי המסורתי התבצר וסירב להשליך כל דבר שהוא מהמטען הקולקטיבי שלנו, אפילו פריטים שאנחנו מבינים שלא נזדקק להם, שקרוב לוודאי שלא היו שלנו מעולם, פריטים שרק הגיעו למזוודות שלנו בטעות.
נעשו בעבר ונעשים גם היום מאמצים מתמידים להיפטר ממי האמבטיה תוך כדי שמירה התינוק. כדי להתרחק ממנהגים שהם היום לא-יהודיים, יעץ הגאון מווילנה להתעלם אפילו מהמנהגים שהיו במקורם יהודיים אבל הפכו אחר-כך למנהגי דתיים של העולם הלא-יהודי. למרות שיעור קומתו של הגאון מווילנה ומעמדו בחיים היהודיים, דעתו זו לא התקבלה ברוב המקרים. ברגע שפריט נארז בתוך המזוודה שלנו, קשה מאוד להוציא אותו ממנה והוא נשאר מלווה אותנו בכל המסעות.
אבל המטרה העיקרית הושגה: התורה והמסורת, הערכים והשקפת העולם השתמרו והם ספונים בבטחה במזוודה שלנו. על כך כולנו צריכים להיות אסירי תודה.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
