ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אתמול, כשהלכתי למכולת, שמעתי שני אנשים מתווכחים. אחד אמר - שביתת המורים הצליחה מעל למצופה, והשני טען - כשלון גמור. בזמן שעמדתי בתור, הצטרף לוויכוח אדם שלישי וטען, שתלוי מאיזו זווית מסתכלים, מהצד של המשכורת...
חשבתי, למה לשני יהודים יש תמיד שלוש דעות? אומרים, שזו תופעה בעם היהודי בגלל הראש של הגמרא. מעניין, ריבוי דעות - חיובי או שלילי?
חשבתי, למה לשני יהודים יש תמיד שלוש דעות? אומרים, שזו תופעה בעם היהודי בגלל הראש של הגמרא. מעניין, ריבוי דעות - חיובי או שלילי?
מתוך קודש
הרב יהושע שמידט שליט"א - ראש הישיבה ורב הישוב שבי שומרון
"שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך... אז תראי ונהרת, ופחד ורחב לבבך כי ייהפך עליך המון ים חיל גויים יבואו לך". במילים אלו מתנבא הנביא ישעיה על כך שבתהליך הגאולה יבואו אנשים רבים לארץ, ועם ישראל לא יוכל לקלוט את השפע, ואז נפחד כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום (רד"ק). נבואה זו מתגשמת בימינו - כחלק מתהליך גאולת עם ישראל והיותנו עצמאיים בארצנו, ותרבות השפע שאנו שרויים בה, נחשפנו לדעות ותרבויות שמאיימות לבלוע אותנו.
כיצד נתמודד עם תופעה זו?
עונה על כך מרן הרב קוק זצ"ל בנאומו בפתיחת המכללה העברית בירושלים. הרב מדקדק שם במילות הנבואה שראינו לעיל, שהמילה "פחד" מופיעה לפני "ורחב לבבך", וזאת מפני שבראשית מגיע הפחד מהכנסת דעות ורעיונות זרים אשר יכולים לפגוע בחינוך הטהור, ולגרום להשפעה שלילית על עם ישראל.
ואכן מבחינה מעשית, ישנם מספר עצות להתמודדות עם הדעות הזרות:
א. סור מרע - אם דעתנו נשמעת וביכולתנו לעצור את הדעות שליליות, עלינו לכפות דעתנו ולחנך לקדושה, וכך יכול לנהוג כל אחד בביתו לפני שפשה הנגע (אגרות הראיה ח"א עמ' י"ט).
ב. הסברה - עלינו להסביר שבכל חברה ישנם גבולות, כמו שאנו מבינים שלא נלך ערומים ברחוב, למרות שבאיי גווינא מקובל הדבר. א"כ כולם מבינים שיש גבול לפתיחות, השאלה היא מהו!
ג. צריך להרבות את מבצרי התורה, הישיבות. להרבות בלומדי תורה, לחנך לדקדוק במצוות, החזקה במסורת ובמנהג אבותינו הקדושים. לגלות פתיחות אצל הנוער לענייני קדושה, קדושת העיניים, המחשבה, כתריס כנגד רוחות ודעות זרות.
לאחר מכן נוכל להיות פתוחים. אימתי?
אומר הרב באורות עמ' ס"ז: "כשכח ישראל ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשים מתוקנים... אז ההתרחבות לצד החול, לעינוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה... לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים".
יסוד הדברים להרבות פתיחות לענייני קדושה. ובענייני חול: פתיחות, אבל בזהירות ורק תוך הדרכה על פי דעת תורה של גדולי הדור, מחנכים צדיקים. ויהי רצון שיתקיים בנו דברי הנביא "ומלאה הארץ דע את ה' כמים לים מכסים".
נדרשת הכרעה
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר אלון מורה
בכל מערכת מחשבתית בריאה חשוב שיהיו דעות שונות ומחלוקות. ריבוי הדעות מפרה את החשיבה, מעמיק את העיון ותורם לליבון ראוי של הסוגיא. היהדות אינה מעודדת 'אומרי הן' - אנשים חסרי מחשבה עצמית המחפשים להצדיק בכל מצב את הדעה המקובלת. דרך זו עלולה להוביל לניוון אינטלקטואלי וליהדות הקופאת על שמריה.
אמנם, מצד שני ישנה סכנה בריבוי דעות, שמא בשל סברות שונות ומתחלפות תאבד או תטשטש יכולת ההכרעה.
הגמרא (גיטין נ"ו) מספרת, שכאשר בר קמצא אמר לקיסר, שהיהודים מרדו בו ולא יקבלו ממנו קורבן, רצו חכמים להקריב את הקורבן ששלח הקיסר למרות המום שהוטל בו. אמר להם רבי זכריה בן אבקולס, יאמרו: בעלי מומים קרבים לגבי מזבח! רצו חכמים להרוג את השליח, אמר להם רבי זכריה, יאמרו: מטיל מום בקדשים ייהרג! אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.
במבט ראשון, הגמרא תמוהה, שהרי רבי זכריה שהעז לצאת כנגד דעתם של חכמים, כנגד דעת הרוב, הוא לכאורה אמיץ ולא עניו? אבל במבט שני אפשר להבחין שענוותנותו של ר' זכריה היא חוסר יכולתו להכריע! ההיסוס המוגזם שלו הביא אותו לאי יכולת מעשית לקחת אחריות. ר' זכריה אומר סברות אמיתיות. עומדות על המאזניים שתי סברות מנוגדות, האחת , להקריב בעל מום, או להרוג יהודי שבא בעלילת זדון כנגד כלל ישראל, והשניה היא שאין היתר הלכתי ברור להקריב בעל מום או להרוג אדם ש"רק" הטיל מום בקורבן. ר' זכריה החליט שלא להחליט, כפי שאומרים - שב ואל תעשה עדיף. ר' יוחנן גוער בו, כי הוא מבין שזו ענוותנות פסולה הראויה לגינוי. מבחן התוצאה הוא אכזרי, דעתו של ר' זכריה הביאה לתוצאות מרות ואיומות.
לפני זמן לא רב נפגשנו בשיקולים דומים. רב פלוני אמר: פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים, הינה פקודה הנוגדת את התורה ואסור לקיימה. אמר רב אלמוני, יאמרו: אנחנו הורסים את צה"ל, יאמרו שאנו מתכחשים לממשלה דמוקרטית, יאמרו שאנו מפלגים את העם, רק באהבה ננצח...
אמר רבי... ענוותנותם של אלו, החריבה את יישובינו, שרפה את בתי מקדש מעט שלנו והגליתנו מחבלי ארצנו...
צדיק באמונתו יחיה
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
"כשאני יושב ללמוד הנני נמצא תיכף ומיד בחבורת חכמי המסורה. היחס בינינו הוא אישי. הרמב"ם מימיני, רבנו תם משמאלי, רש"י יושב בראש ומפרש, רבנו תם מקשה... כולם הם בחדרי הקטן, יושבים מסביב לשולחני... אין תלמוד תורה רק פעולה דידקטית... היא חוויה כבירה של התיידדות של דורות הרבה" (הרב סולובייצ'יק, גלוי ונסתר עמ' 232).
בנושא של ריבוי דעות אנו מהלכים על חבל דק המתוח מעל פי תהום. צעדנו ימינה - הפסדנו רבות, סטינו שמאלה והתרסקנו חלילה בתהום עמוקה.
מחד, ריבוי דעות מרחיב דעתו של אדם עד אין קץ, כדברי בן זומא - "איזהו חכם, הלומד מכל אדם" (אבות ד, א). במבט ראשון המשנה תמוהה - מדוע נכתב 'לומד' בלשון הווה, ולא 'למד' בלשון עבר, הרי רק מי שכבר למד הכל מכולם הוא החכם, ואילו מי שעדיין לומד בהווה עדיין אינו חכם?
אלא, שהמשנה באה ללמדנו, שהחכמה היא אין סופית, כיוון שהיא רוחנית ובלתי מוגבלת, ולפיכך רק מי שבחזקת 'לומד' בהווה, שכל הזמן ממשיך ללמוד מכולם, הרי הוא שייך לחוכמה של כולם והוא חכם. ריבוי דעות הוא חשוב, כי בכל דעה ביהדות יש זווית נוספת של האמת, ומי שקשוב לכל הדעות - הוא קשור לכל, וגם אם לא למד הכל, הוא מחובר לכל החכמה.
כך היה בסנהדרין, כשכל גדולי הדור דנו במשותף. כך נכתבו גם המשנה והגמרא, שאינם יצירה של יחיד גאון, אלא יצירה משותפת של בית מדרש של רבים. ואף בגלות, כשהתפזרנו, וכל גדול דן בעוונותינו לבדו, הרי כדברי הרב סולובייצ'יק בהם פתחנו, עדיין צורת הלימוד בגמרא ובחברותא היא דיון בין דעות רבות.
אולם מאידך, חשוב לזכור שדעות רבות יכולות להביא את האדם לפי פחת. אם ישמע האדם דעות רבות אף בתוך היהדות, ולא יכריע ביניהם אפילו לעצמו, הרי הוא כצופה מן הצד הרואה דברים נפלאים אך נשאר ריק מכל תוכן. המציאות בה אומר האדם - יש דעה כזו ודעה כזו, ולו בעצמו אין דעה, היא מציאות שהאדם מגדיר עצמו כחסר כל . לא זו דרכנו. בסנהדרין הייתה הכרעה בסוף הדיון, וכמובן הכרעה מתוך גדלות אמיתית של תורה ולא מתוך סברות כרס, כי הדרך היא להיות קשוב לכל, מחובר לכל, אך מתוך הקשר הזה להגיע לנקודה אמיתית, וכך זו נקודה גבוהה וכוללת. לפיכך, מול המשפט הפופולארי והמוטעה - 'איש באמונתו יחיה', בא חבקוק והעמידם על אחת - " צדיק באמונתו יחיה", רק הצדיק יכול ללכת באמונתו.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
החשיבות של לימוד אמונה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
