ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא נתעכב כאן על הלימודים הרבים ההם, אלא על סוף דבריו. כאשר כבר ה' הודיע להם שהם ימותו במדבר, ורק בניהם יגיעו לארץ הקודש, כיצד הגיבו? "ותענו ותאמרו אלי, חטאנו לה'. אנחנו נעלה ונלחמנו, ככל אשר ציוה ה' אלוהינו. ותחגרו איש את כלי מלחמתו, ותהינו לעלות ההרה. ויאמר ה' אלי, אמור להם: לא תעלו ולא תלחמו, כי איננו בקרבכם, ולא תנגפו לפני אויביכם. ואדבר אליכם ולא שמעתם, ותמרו את פי ה', ותזידו ותעלו ההרה. ויצא האמורי היושב בהר ההוא לקראתכם, וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים, ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה. ותשובו ותבכו לפני ה', ולא שמע ה' בקולכם ולא האזין אליכם" (דברים א, מא-מה).
יש לתמוה הפלא ופלא. מה נשתנה היום מאתמול? מדוע כאשר יהושע וכלב הודיעו לישראל שבח הארץ, וסתרו דברי בלע של עשרת המרגלים, התעקשו ישראל לא לשמוע בקולם. וכעת מחר, אחרי הודעת עונשם המר, מחליטים בני ישראל להלחם בכח, לפלוש לא"י בכח הזרוע אפילו מול סיכון מפלה בקרב? הרי משה מודיע להם מפורשות כי ה' לא מצטרף אליהם "ולא תנגפו לפני אויביכם"?
עונה הרב גורדון ז"ל (ישיבת אור ישראל, פתח תקוה) כי אתמול הם היו בבחינת מצווים במצוות יישוב א"י, והיום כבר אינם מצווים במצוה זו. כאשר האדם מצווה בדבר, מיד "מתלבש" עליו יצר הרע. כדברי התוספות (קידושין לא ע"א, ד"ה גדול המצווה). יש כאן משקל נגדיי, כדי להעמיד את האדם בנסיון. אבל מיד שהקב"ה סילק מהדור ההוא את מצוות כיבוש הארץ, כי נענשו למות במדבר, בזה עצמו הסתלק יצר הרע. כעת חזרו לשפיות דעתם בשכל אנושי, שכל טבעי. מי הוא הנורמלי שיוותר על ארצו ומולדתו? כלום יש אדם שפוי בדעתו שיתן את ביתו ורכושו לאויביו, וישאר ניעור וריק מנכסיו?
בזה יש לנו לימוד זכות גדול על פוליטיקאי מדינתנו, הנוהגים לא "משא ומתן" עם אויבינו לשלום, אלא "מתן ומתן". הם מוותרים להם בגבול הצפון, בגבול הדרום, ובלב הארץ, ויש מהם מי שהיה מוכן בזמנו לוותר אף על רבונותינו על ירושלים! איפה ההגיון? איפה יש בעולם עם הנוהג כך? אלא יצר הרע שולט בהם. כיון שציוה ה' עלינו לרשת את הארץ, ולהוציא מכאן בני הנכר (במדבר לג, נב-נו) מיד בא מלאך המוות ומסנוור את עינינו, לומר לרע טוב ולטוב רע.
אבל אם היה המצב "אבוד" ואין מה לעשות נגד יצר הרע זה, לא היה משה רבנו משחית זמן ומוכיח לשוא את בני דורו. עצם הדבר כי מוכיחים אותנו על עון "וימאסו בארץ חמדה", סימן הדבר שבידינו להדוף את יצרנו הרע. על האדם להתחיל, והקב"ה משלים את המלאכה.
שבוע הבא הוא תשעה באב. רבים מבני עמנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו. הבעיה היא שאינם מתאבלים על הסיבה הגורמת, מפני מה חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו? כאשר האדם מתאונן על כאביו ולחציו, על התוצאות של מחלתו, ואינו מטפל בריפוי מחלתו, להדביר את החיידקים הרעים למען לא ישובו אליו עוד, למען יחלים ממחלתו, הוא איננו חכם. הסיבה של ט' באב הוא "ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד, א). מה פירוש אות הזיהוי "בלילה ההוא"? אמרו חז"ל: "אותו לילה תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כט ע"א). עלינו לשוב בתשובה על אותו חטא של "וימאסו בארץ חמדה". כל מי שמוותר ויתור טריטוריאלי על א"י חוטא בזה. והטוענים לפקוח נפש מול אויבינו, חוזרים על חטא המרגלים "אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאד" וכו'. כל מי שמביא מורך לב לעם שלנו, כאילו רצונו להציל חיי ישראל, חוזר על חטא הנורא ההוא (עיין רמב"ן במדבר יד, ט. ודברי רבנו יונה, שערי תשובה, ח"ג פסקאות לא-לב "לא תירא מהם").
אשרי האדם השומע לקול ה' הנשמע מתוך דברי התורה. כאשר חז"ל הודיעו לנו מה היה החטא הראשון שגרם לבכייתנו לדורות בתשעה באב, לימדו אותנו גם כיצד לתקן. הטענה המצלצלת של "פקוח נפש" היא דברי שוא ומדוחים. אדרבה, התפשרות זו מביאה לידי סכנת נפשות מוגברת. עם ישראל (הישרים שבהם) הספיקו ללמוד זאת אחרי הגירוש הנפשע מגוש קטיף. איזהו חכם? הלומד מנסיון העבר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











