ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
רש"י אומר שהקריאה הזאת היתה קריאה אישית אל משה ולא כוונה אל שאר בני ישראל, כמו ההתגלות בהר סיני. שם משה היה צריך להעביר את הקריאה, דהיינו את החוקים והמשפטים שהקב"ה נתן לו, אל בני ישראל, להסביר להם וללמד אותם את כל הדקויות בחוקים ובמשפטים האלה. "ויקרא" מלמד אותנו שמכאן והלאה בני אדם ילמדו את התורה לבני אדם אחרים ושהתורה כבר "לא בשמים היא". זאת החשיבות של קריאת השם אל משה ולמשה בלבד.
בתלמוד נאמר שאפילו לנביאי ישראל אסור היה לקבוע שיטות חדשות בהלכה. מסירת התורה, על אף שהיא דורשת, כמובן, סיעתא דשמיא, הופכת כעת למאמץ אנושי בלבד. כשמשה קיבל את חוקות התורה ומצוותיה הוא שמע את קול השם, אך בני ישראל שמעו רק את קולו האנושי של משה שלימד אותם את תורת השם.
בפרק האחרון בפרקי אבות (שאיננו חלק מהמסכת עצמה) שנקרא "קניין תורה", נאמר שאחת השיטות ללימוד התורה ודרכיה היא אמונת חכמים - אמונה במה שחכמי התורה של ישראל מלמדים אותנו. יש אמנם פרשנויות שונות אשר לרוחב המושג הזה ובשאלה אם הוא חל על כל תחום בחיים האישיים והלאומיים, אך הכל מסכימים שבכל הנוגע ללימוד תורה, זה ערך חיוני ואמונה שיש ליישם. הבסיס לערך הזה הוא מה שתואר בפסקה הקודמת - אמונה מלאה של העם היהודי באלקות של התורה כפי שנמסרה לו על ידי משה.
התורה בסיני ניתנה פעם אחת. האירוע הזה לא יחזור לעולם. לכן נטל מסירת התורה ולימודה מוטל כעת על בני האדם, על לומדי התורה בכל דור ותקופה.
אחד המבחנים של החיים היהודיים הוא האמון והאמונה שיש העם ככלל בהנהגה של חכמי תורה אלה - אמונת חכמים אם תרצו. היחסים האנושיים האלה, יחסי האמון והלימוד בין העם לחכמי התורה, הם המאפיין של ההלכה בכל תולדות עם ישראל. משה עדיין מדבר אלינו גם אם איננו מסוגלים לשמוע את קול השם יוצא מאהל מועד עצמו. זה הבסיס לרציפות היהודית ולקיומנו עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
