- פרשת שבוע ותנ"ך
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ערכים קבועים לעומת אופנות מתחלפות
במובן עמוק יותר אפשר לראות שהמהות של האמונה היהודית ואורח החיים היהודי הוא היכולת להבחין ולהבדיל בין קודש לחול, בין טוב לרע, בין ערכים קבועים ומתמידים לאופנות מתחלפות, בין הנצחי לארעי החולף.
הלכות הכשרות שנוגעות לבעלי חיים, דגים ועופות מתוארות בפרשת השבוע. התורה שמה דגש חזק על המילה "להבדיל" - להבחין, להפריד - כשהיא דנה בהלכות האלה.
בסיכום שבסוף הפרשה, מסבירה התורה שהמטרה העיקרית של הלכות הכשרות היא לאפשר לנו לזהות וכך גם להבדיל בין הטהור לטמא, בין מה שראוי לאכילה על ידי בני אדם ומה שאיננו ראוי.
במובן עמוק יותר אפשר לראות שהמהות של האמונה היהודית ואורח החיים היהודי הוא היכולת להבחין ולהבדיל בין קודש לחול, בין טוב לרע, בין ערכים קבועים ומתמידים לאופנות מתחלפות, בין הנצחי לארעי החולף.
היהדות איננה דוגלת ב"אתה בסדר, אני בסדר", דת של יחסיות ושל אמות מידה של התנהגות ואמונה שמשתנות חדשות לבקרים. היא לא רק דוגלת במשהו אלא גם מגדירה בבירור ובפרוטרוט מה הוא ומה הוא מייצג. מצוות התורה נועדו לעצב את הדחף שלנו לקדושה ולחיי נצח.
התורה דוחה את הטמא ודורשת התנהגות קדושה, הימנעות מן הטמא במחשבות, במזון, בהתנהגות ובדיבור. כל זה מתאים לתביעה ולאתגר שקיבלנו בהר סיני - להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
התורה מעולם לא התפשרה על התביעה הזאת. הלכות הכשרות שמתוארות בפרשת השבוע הן חלק מהתביעה האלקית לעצב לנו התנהגות שתהיה קדושה במהותה.
הגאון הרב מאיר שפירא זצ"ל, שחי בלובלין לפני מלחמת העולם השנייה, ביקר בארצות הברית לפני 80 שנה כשיצא לגייס שם תרומות למען בניית הישיבה שלו בלובלין. קהילות יהודיות בכל מקום בארה"ב אירחו אותו וכיבדו אותו במהלך ביקורו, ואפילו מאמצי גיוס התרומות שלו זכו להצלחה יותר מסבירה.
למרות זאת, בשובו לפולין הוא השמיע הערה קולעת על יהדות אמריקה: "יהדות אמריקה למדה לעשות קידוש. היא עוד לא למדה לעשות הבדלה". הבדלה - היכולת לזהות מה מזיק לחיים היהודיים ולקדושה ולהיבדל מהם - היא עניין סבוך הרבה יותר מהקידוש השמח. בלי הבדלה אנחנו גוזרים על כל הדורות הבאים התבוללות ואובדן של הזהות היהודית ושל ערכי היהדות. בלי מידה של היפרדות ממשית שתהיה חלק מהחיים היהודיים, אנחנו נדונים לכליה רוחנית.
כל ההיסטוריה היהודית מעידה על קביעה פשוטה זו. התעלמות ממצוות התורה וחיקוי התכונות השליליות של התרבויות הלא-יהודיות מובילה למפלה רוחנית ולהשלכות איומות גם על היחיד וגם על האומה כולה.
בחברה שבה אין כמעט סימן לקיומו של מצפן מוסרי, המשימה של האדם ושל העם להיות קדושים וטהורים היא כפולה ומכופלת. רק אם נרכוש את המיומנות להבחין ולהבדיל נכון בכל הבחירות שעלינו לעשות בחיים נוכל לקוות להגיע למטרה נעלה זו - להיות באמת ובתמים ממלכת כהנים וגוי קדוש.
בסיכום שבסוף הפרשה, מסבירה התורה שהמטרה העיקרית של הלכות הכשרות היא לאפשר לנו לזהות וכך גם להבדיל בין הטהור לטמא, בין מה שראוי לאכילה על ידי בני אדם ומה שאיננו ראוי.
במובן עמוק יותר אפשר לראות שהמהות של האמונה היהודית ואורח החיים היהודי הוא היכולת להבחין ולהבדיל בין קודש לחול, בין טוב לרע, בין ערכים קבועים ומתמידים לאופנות מתחלפות, בין הנצחי לארעי החולף.
היהדות איננה דוגלת ב"אתה בסדר, אני בסדר", דת של יחסיות ושל אמות מידה של התנהגות ואמונה שמשתנות חדשות לבקרים. היא לא רק דוגלת במשהו אלא גם מגדירה בבירור ובפרוטרוט מה הוא ומה הוא מייצג. מצוות התורה נועדו לעצב את הדחף שלנו לקדושה ולחיי נצח.
התורה דוחה את הטמא ודורשת התנהגות קדושה, הימנעות מן הטמא במחשבות, במזון, בהתנהגות ובדיבור. כל זה מתאים לתביעה ולאתגר שקיבלנו בהר סיני - להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
התורה מעולם לא התפשרה על התביעה הזאת. הלכות הכשרות שמתוארות בפרשת השבוע הן חלק מהתביעה האלקית לעצב לנו התנהגות שתהיה קדושה במהותה.
הגאון הרב מאיר שפירא זצ"ל, שחי בלובלין לפני מלחמת העולם השנייה, ביקר בארצות הברית לפני 80 שנה כשיצא לגייס שם תרומות למען בניית הישיבה שלו בלובלין. קהילות יהודיות בכל מקום בארה"ב אירחו אותו וכיבדו אותו במהלך ביקורו, ואפילו מאמצי גיוס התרומות שלו זכו להצלחה יותר מסבירה.
למרות זאת, בשובו לפולין הוא השמיע הערה קולעת על יהדות אמריקה: "יהדות אמריקה למדה לעשות קידוש. היא עוד לא למדה לעשות הבדלה". הבדלה - היכולת לזהות מה מזיק לחיים היהודיים ולקדושה ולהיבדל מהם - היא עניין סבוך הרבה יותר מהקידוש השמח. בלי הבדלה אנחנו גוזרים על כל הדורות הבאים התבוללות ואובדן של הזהות היהודית ושל ערכי היהדות. בלי מידה של היפרדות ממשית שתהיה חלק מהחיים היהודיים, אנחנו נדונים לכליה רוחנית.
כל ההיסטוריה היהודית מעידה על קביעה פשוטה זו. התעלמות ממצוות התורה וחיקוי התכונות השליליות של התרבויות הלא-יהודיות מובילה למפלה רוחנית ולהשלכות איומות גם על היחיד וגם על האומה כולה.
בחברה שבה אין כמעט סימן לקיומו של מצפן מוסרי, המשימה של האדם ושל העם להיות קדושים וטהורים היא כפולה ומכופלת. רק אם נרכוש את המיומנות להבחין ולהבדיל נכון בכל הבחירות שעלינו לעשות בחיים נוכל לקוות להגיע למטרה נעלה זו - להיות באמת ובתמים ממלכת כהנים וגוי קדוש.

מאכלות אסורים והשפעתן על האדם האוכלן
הרב דוד דב לבנון | פרשת שמיני תש"ס

'ענג שבת' פרשת שמיני- תזריע- מצורע
רבנים שונים | כ"ה ניסן תשפ"א
כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ
קול צופייך - שמיני תשפ"א
הרב שמואל אליהו | כ"ג ניסן תשפ"א
קדושת האכילה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כד ניסן תש"פ
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
אין לשפוט אותם!
סיוון תש"ע
פרשת אמור תשע"ד
תשע"ד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
קשה עליי פרידתכם
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איסור בשר וחלב
איך ניתן לברור מרק בשבת?
שבועות מעין עולם הבא!
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הקשבה בזמן של פילוג
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך לקשור את הסכך?

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה

תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר

הלכות פדיון שבויים
הרב שמואל אליהו | סיון תשס"ח
אנוכי אשמח בה'
הרב יוסף נווה | כסליו תשפ"ב
פדיון שבויים בעת הזאת - מחיר מופקע או הגיוני?
הרה"ג אשר וייס | י"ב כסלו תשפ"ד
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז כסלו תשפ"ג

מסכת יבמות פרק י משנה ד-ה
רבנים שונים | טו כסליו תשפ"ד
